במאי 2025 נפתח המחזור השמיני של הקורס "העיר הישראלית 2030: תכנון עירוני מחוץ לקופסה" של פורום ה-15, בניהול אקדמי של עמותת מרחב – התנועה לעירוניות בישראל ובשיתוף עם המרכז לחקר העיר והאזור של הטכניון.  הקורס התקיים בקמפוס הטכניון ע"ש עזריאלי בשרונה, רחוב דוד אלעזר 18, תל אביב-יפו.

הקורס עסק באתגרי התכנון העירוני בישראל לנוכח גידול האוכלוסיה והציע למשתתפיו התבוננות מעמיקה ומגוונת בעקרונות עדכניים, בשינויים אסטרטגיים ובכלים מעשיים לקידום סדר יום חדש בתכנון ופיתוח המרחב העירוני (הפיזי והחברתי). הקורס כלל 8 מפגשים עיוניים וסיור עירוני בפתח תקווה, תל אביב-יפו ובת ים.

 לעיון בברושור הקורס לחצו כאן

 לעיון בסילבוס הקורס לחצו כאן

 

מפגש פתיחה - "מבוא לעירוניות" - 7.5.25

אתגר העתיד של ערי ישראל | עו"ד איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה-15

איתן סקר את אתגרי העירוניות בישראל, והתמקד באופן שבו תפקוד המרחב הציבורי משפיע על היכולת לייצר איכות חיים עירונית בסביבה מצטופפת, וביתר שאת לאור הקצב הדרמנט של הגידול באוכלוסיית ישראל, גידול שמחייב את הערים להיערך לקליטה של תושבים רבים באותו תא שטח. האתגר הוא כיצד יצליחו לעשות זאת תוך שמירה ואף שיפור של איכות החיים העירונית. איתן הציג דוגמאות מעוררות השראה מהעולם ומהארץ.

הגנום העירוני: מה מאפיין עיר? | פרופ' אדר' הלל שוקן, דיקן לשעבר של ביה"ס לאדריכלות באונ' ת"א וממייסדי עמותת מרחב

הלל הציג "נוסחה" מוצעת לתכנון ערים, המתבססת על שני הצרכים העיקריים של תושבי העיר: מצד אחד, הצורך באינטימיות, שמתגשמת במרחב הפרטי, בו מתקיימים המפגשים המתוכננים; מהצד השני, הצורך באנונימיות, אשר באה לידי ביטוי במרחב הציבורי ומאפשרת גם מפגשים מקריים.

איכות הצפיפות העירונית: בין כמות לאיכות והצורך בכלים חדשים | אדר' ליאת איזקוב בן שטרית, היועצת האקדמית לקורס, יועצת לאיכות הצפיפות וחברת הוועד המנהל של עמותת מרחב

ליאת פתחה צוהר לנושא איכות הצפיפות העירונית. היא העלתה סוגיות לגבי ההגדרה של צפיפות, אופן המדידה של צפיפות, ההבדל בין צפיפות נמדדת לצפיפות נתפסת, צפיפות "נטו" מול צפיפות "ברוטו", ההבדל בין צפיפות "תכנונית" לבין צפיפות "כלכלית" (למשל ה"מכפלות" של פרויקטי התחדשות עירונית וכיו"ב). ליאת הציגה את הצורך בבחינת מימדים שונים של צפיפות, לא רק מימדים כמותיים שונים (צפיפות דיירים/אנשים, צפיפות יח"ד, צפיפות שטחי בנייה), אלא גם מימדי איכות: טיפולוגיית הבנייה (למשל שמירה על קנה מידה אנושי), אופי השלד האורבני (תחבורה ונגישות לשירותים), מגוון בינוי, מגוון שימושים, מרחב ציבורי שוקק ועוד.

תכנון תחבורה מנקודת המבט של הולכי הרגל | אביעד כהן, מנהל אגף תכנון אסטרטגי, צוות תוכנית אב לתחבורה, ירושלים

אביעד הציע גישה לתכנון מערכות תחבורה עירוניות מנקודת המבט של הולכי הרגל והציג את תוצאות סקר פיצול הנסיעה בעיר. אביעד הציג דוגמאות לפעולות המקודמות בירושלים על מנת לשנות את פיצול הנסיעות בעיר ולהגדיל את השימוש בתחבורה ציבורית ובאמצעי תחבורה לא ממונעים. "צוות תכנית אב לתחבורה בירושלים" הינו גוף משותף למשרד התחבורה ועיריית ירושלים ותפקידו לגבש תוכניות אסטרטגיות בתחום התחבורה בעיר, לפתח מודלים תחבורתיים ולעקוב אחר היישום.

 

 

מפגש מס' 2 - "צפיפות ואיכות החיים העירונית", 14.5

במפגש זה, שאלנו מהי עירוניות מיטיבה בעידן של ציפוף והצטופפות, סקרנו עקרונות יסוד של עירוניות והצגנו פתרונות ודוגמאות מהשטח שמדגימים את היישום של עקרונות אלה.

מודל "400 מטר" - קומפקטיות עירונית בשגרה ובחירום | ד"ר יודן רופא, אוניברסיטת בן גוריון, ממייסדי עמותת מרחב

יודן הציג את מודל "400 מטר" - מודל רעיוני לתכנון עירוני, המבוסס על חקר מקרי בוחן של ערים ברחבי העולם, המציע לתכנן רחובות מסחריים במרחק של כ-400 מטר זה מזה, עם רשת רחובות עורפיים שקטים יותר בין לבין, המשלבים גינות מרחבים ציבוריים איכותיים ומגוונים (לרבות גינות וכיו"ב). זהו מודל שמציע לתכנן את העיר לטובת הולכי הרגל, כך שרשת הרחובות תספק חוויית הליכה נוחה, מעניינת, בטוחה ונעימה, בתוספת נגישות תחבורתית משלימה למרחקים ארוכים יותר, בדגש על מערכת תחבורה ציבורית ברמת שירות גבוהה.

עשרת הכלים לעירוניות מיטיבה, על-פי עמותת מרחב | ד"ר אדר' נאוה קיינר פרסוב, מנכ"ל מרחב

נאווה סקרה את התפתחותן של הגישות התכנוניות העוסקות בעירוניות מיטיבה – תכנון המציב את האדם במרכז והציגה את "עשרת הכלים לעירוניות של עמותת מרחב" – המציעים עקרונות ואמות מידה לבחינת האיכות של מרחבים עירוניים. הכלים מבוססים על עקרונות של קנה מידה אנושי, תכנון הוליסטי ורגישות תרבותית וסביבתית. נאוה הדגישה את הרלוונטיות של כלים אלו לעיר הישראלית, העוברת תהליכים מואצים של ציפוף והתחדשות.

עשרת הכלים: 1. "רחובות לאנשים" - רחובות נוחים, מזמינים, מוצלים ובטוחים שמעודדים הליכה ושהייה; 2. שימושים מעורבים המייצרים פעילות רציפה לאורך כל שעות היום; 2.  רשת רחובות נגישה ורציפה; 3. מגוון אפשרויות תנועה, נגישות גבוהה לשירותים ותעסוקה - קידום מגוון אמצעי ניידות, לרבות תחבורה ציבורית, אופניים והליכה רגלית; 4. שימושים מעורבים ומגוונים; 5. קומפקטיות – שימוש יעיל בקרקע וצפיפות מיטיבה, המבוססת על היבטי איכות (ולא רק כמות); 6. מערכת שטחים פתוחים, גנים ומבני ציבור מזמינים ונגישים – בקרבת המגורים; 7. שילוב אוכלוסיות - עירוב אוכלוסיות, איפשור ועידוד מגוון חברתי, גילאי וכלכלי; 8. מורשת וזהות מקומית – הגדרת מרקמי מורשת בנויים ופתוחים כנכסים עירוניים ושילוב הנושא בתכנון העירוני.; 9. תהליכי תכנון משתפים - קידום תכנון משתף הכולל את הציבור בתהליכי החשיבה והביצוע; 10.  חיזוק מרכז העיר והכלכלה המקומית - פיתוח המרכזים העירוניים כמוקדים שוקקים, חיוניים ונגישים.

תרגול סדנאי

על-מנת להעמיק את ההיכרות עם כלים אלה, קיימנו תרגיל בקבוצות, במהלכו ניתחנו ארבעה אתרים עירוניים בעזרת ארבעה מתוך עשרת הכלים: ירושלים – בהנחיית פרופ' אדר' הלל שוקן,  דרום נהריה - בהנחיית מאור תורג'מן, הוד השרון – בהנחיית אדר' אריאל גושן, ורמת השרון - בהנחיית אדר' ליאת איזקוב בן שטרית.

במסגרת התרגול, ניתחנו את האיכות העירונית של האתרים בראי הכלים השונים באמצעות שאלות מנחות, זיהינו אתגרים ובחנו והזדמנויות, גיבשנו ובחנו חלופות אפשריות, בדגש על היבטים כגון שיפור רשת הרחובות, הצללה, קישוריות, עירוב שימושים ואיכות השהייה.

ציפוף שפוי | אדר' אריאל גושן, משרד גושן אדריכלים

אריאל הציג את "ההיגיון" שבחיים עירוניים, הרואה במרחב העירוני כמקום מאפשר, הזדמנויות למפגשים מתוכננים ואקראיים, מגוון וקהילה. הוא הדגים כיצד איכות ומאפייני המרחב הציבורי מייצרים תחושת קהילתיות ושייכות, וכך משפיעים על חווית המגורים בעיר, לא פחות מאיכות הדירות. הוא הציג מגוון דוגמאות של פרויקטים מעשיים בהם הוטמעו הלכה למעשה הכלים לעירוניות, בהם עסקנו מוקדם יותר, בשכונות ומרחבים עירוניים בישראל שעוברים תהליכי התחדשות וציפוף משמעותיים. אריאל הציג את מודל "עיר 15 הדקות", המציע מודל לתכנון עירוני שמבוסס על הרעיון כי על התושב להיות מסוגל להגיע בתוך זמן קצר לכל או לרוב הצרכים והשימושים היומיומיים – החוג, המרפאה, המכולת וכו'.

 

 

מפגש מס' 3 - "האדם במרכז העירוניות", 21.5.25

במהלך המפגש התמקדנו בבחינת התכנון העירוני מנקודות מבטן של קבוצות אוכלוסייה שונות, תוך התייחסות למאפייני השימוש שלהן במרחב העירוני, וראינו כיצד תכנון עירוני ממוקד-אדם יכול לסייע בהנגשת שירותים והתאמת העיר לשינויים דמוגרפיים וכן בעידוד המגוון העירוני.

למי מתכננים? תכנון שכונות ידידותיות למגוון משתמשים | אדר' ליאת איזקוב בן שטרית 
ליאת פתחה את היום בשאלת המבוא – "למי מתכננים?". היא הציעה סדרת שאלות שיכולות לסייע לנו כמתכננים עירוניים בקידום התכנון למגוון אוכלוסיות, והציגה דוגמאות מהשטח וממחקרים רלוונטיים, תוך התמקדות בתכנון מותאם לגיל הרך.

דיור בר השגה | עו"ד אורי אטינגר, מנהלת  מרכז הגר למחקר ופיתוח מדיניות דיור חברתי, אוניברסיטת תל אביב

אורי הציגה כלים רגולטוריים ועירוניים ליצירת תמהיל של מגורים, שמאפשר גם שיעור משמעותי של דיור שהוא נגיש מבחינה כלכלית, והציעה דרכים באמצעותן יכולה העירייה לשמש מנוע להובלת שינוי חברתי דרך מדיניות דיור. בהרצאה, הביאה אורי דוגמאות ממספר ערים בישראל המקדמות מדיניות עירונית יישומית בתחום זה.

סביבות מגורים מותאמות לזקנה: בין דיור, בדידות, ותכנון אורבני | ד"ר רינת בן-נון, מתכננת חברתית וחוקרת החברה האזרחית, מרצה באוניברסיטת רייכמן ובמכון הטכנולוגי בחולון  HIT

רינת סקרה את מאפייניה של אוכלוסיית הזקנים, פלח אוכלוסייה אשר הולך וגדל על רקע העלייה בתוחלת החיים ובאיכות החיים בגיל המבוגר, ואפיינה את הצרכים הייחודיים של אוכלוסייה זו, על גווניה, במרחב העירוני. רינת הציגה כי כמו במקרה של תכנון המותאם לפעוטות, גם תכנון לגיל השלישי (והרביעי) הוא תכנון שיטיב עם כל האוכלוסייה.

מתכנון למימוש: הקשר בין עבודה חברתית למימוש תוכניות | נועה אפיק ריבוש, עובדת סוציאלית קהילתית, מנחת קבוצות, מגשרת ויועצת חברתית בכירה, שותפה מייסדת במשרד STREETLIGHT

נועה תיארה את עבודתם של היועצים החברתיים במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית, תוך הצגת מקרי בוחן שהדגימו כיצד שיתוף הציבור בתכנון והטמעה של תובנות חברתיות העולות מהיכרות מעמיקה עם התושבים יכולות לחזק חוסן שכונתי ולזרז את מימושן של תכניות פיתוח והתחדשות עירוניות.

רשתות תחבורה - תכנון תנועה עירוני אנושי | אינג' אלבר אנדריא, "אנדריא – הנדסת תנועה ותחבורה"

אלבר דיבר על תכנון תנועה עירוני אנושי, והציע התייחסות לכלל תפקידיו של הרחוב תוך ההבחנה בין "רחובות תנועה" ל"רחובות עירוניים". אלבר הציג כלים לתכנון רחוב נגיש, בטוח ורב-שימושי, בין היתר באמצעות מיפוי, סיווג מחדש של רחובות והצבת הולך/ת הרגל בראש סדר העדיפויות. אלבר הציג מגוון רחב של דוגמאות מערים שונות.

 

 

מפגש מס' 4 - "ניידות בעיר", 28.5.25

במפגש צללנו אל תחום התחבורה בעיר. שאלנו כיצד המרחב הפיסי תורם ליצירת מפגשים והזדמנויות ובחנו את השפעתו של התכנון על דפוסי ההתניידות בעיר.

Forest Urbanism - יער עירוני לעתיד עירוני | אדר' נוף שחר צור, עירוניות יער

שחר הציע פרספקטיבה חדשה - לראות את העצים בעיר כחלק מ"מרחב פוטוסינתטי" – יער עירוני שיש לנהל כמו כל תשתית אחרת בעיר. שחר סקר את התרומה המגוונת של עצים למרחב העירוני – הצללה, הנחתת טמפרטורה ורעש, קליטת מזהמים ועוד, הציג את ההיבטים השונים שיש לבחון בשלבי התכנון והביצוע, שיכריעו את עתיד העץ והמידה שבה יבואו לידי ביטוי איכויותיו ותועלותיו למרחב העירוני והציע עקרונות תכנון כמו "מודל 3-30-300", ולבסוף, התייחס לאתגרים ההנדסיים והפוליטיים בשילוב עצים במרקם העירוני. 

מנתח התחבורה - מדידת נגישות להזדמנויות | נחמן שלף, יזם וחבר בעמותת מרחב

נחמן הציג את הכלי היישומי "מנתח התחבורה", אשר פותח ככלי חינמי המציע ניתוח גרפי של הנגישות להזדמנויות במרחב העירוני בארץ. במהלך התרגיל התנסינו בעצמנו בשימוש בכלי לצורך ניתוח הניידות במרחב.

כלים חדשים לבחינת הניידות במרחב - שיפור ניידות במרחב באמצעות תחביר המרחב | ד"ר יואב לרמן, "Planet  - תכנון עירוני ותחבורתי"

יואב הדגים והראה כלים לניתוח "תחביר המרחב" בדרך לגיבוש אסטרטגיית ניידות עירונית. יואב הציג כיצד כלי זה יכול לסייע בבחינת רשת הרחובות במסגרת תהליך התכנון, במטרה לזהות את המרכזים העירוניים ואת שלד התנועה העירוני והדגיש את הקונפליקט שבין "מקום" ל"תנועה", תוך קריאה למעבר מתכנון מוטה-רכב לחשיבה על "עיר של מקומות".

מקומי בעיר – מרחב ציבורי שיוויוני | אדר' הילה לוטן, מנהלת שותפה ב"פאבליקה" משרד ייעוץ לאסטרטגיה עירונית

הילה העלתה את השאלה "מתי הרגשת שחשבו עלייך בעיר?" והזמינה אותנו לבחון את המרחב הציבורי דרך עיניים מגוונות – תוך התייחסות לתחושת שייכות, ביטחון, ונגישות מגדרית וחברתית, והציגה סולם ערכים שיכול לסייע בתכנון ויצירת מרחב ציבורי כוללני ושוויוני.

 

 

מפגש מס' 5 - "עירוב שימושים" - 4.6.25

במפגש זה עסקנו בהיבטים השונים של עירוב השימושים, העלנו את הסוגיות הנוגעות ליישום מוצלח, דנו בחסמים וכן בהזדמנויות הטמונות בתכנון וניהול נכון של העירוב המגוון במרחב וראינו דוגמאות מעוררות השראה מהשטח ליישום מוצלח של עירוב שימושים.

עירוב שימושים: עקרונות יסוד ליישום מוצלח | אדר' ליאת איזקוב בן שטרית

ליאת סקרה את הרקע והבסיס לנושא, הציגה את התשתית התכנונית והפיזית שמאפשרת עירוב שימושים מוצלח, והציגה את השאלות המרכזיות שעולות מתכנון מרחב עירוני מעורב שימושים - מהו דגם העירוב הרצוי במרחב זה? כיצד נקבע את התמהיל הנכון? מהם המתחים הפוטנציאליים בין השימושים וכיצד יכול לתמוך עירוב השימושים לכלכלה המקומית?

עירוב שימושים - דוגמאות ודילמות | דיוויד סוקט, דירקטור ב"פרץ בוני הנגב", חבר ועד מנהל עמותת מרחב, לשעבר סמנכ"ל תכנון ב"אפריקה ישראל מגורים"

דיוויד הציג דוגמאות מהשטח וסקר את האתגרים והדילמות שעלו מהפרויקטים שהוצגו, לרבות מקרים "פחות מוצלחים". הוא הדגיש את הצורך לתכנן מראש את הממשק בין השימושים השונים במבנה במטרה להימנע מהתנגשויות אלה ומהצורך לייצר פתרונות לאחר האיכלוס.

שגשוג עירוני - הערך הכלכלי של עירוב שימושים | רני ויינברג, מתכנן ערים ומנכ״ל חברת ״כרם יזמות והתחדשות עירונית״

רני הציג את נקודת מבטו של היזם בקידום פרויקט של עירוב שימושים והביא דוגמאות מתוך מחקר הדוקטורט שלו, שעוסק בהשפעותיהם של השינויים ברגולציה של התכנון העירוני בישראל בשנות ה-90 על "מידת העירוניות". טענתו העיקרית של רני היא כי בעקבות אותם שינויים רגולטוריים, אשר יצרו מגמה של תכנון עירוני המוכתב על ידי מספרים, טבלאות ומדדים כמותיים ולא שם דגש על התאמה לצרכי השכונה והעירוניות, המרחבים העירוניים בערי ישראל לא מעודדים הליכתיות ועירוב שימושים, וכך אינם מממשים את הפוטנציאל לקידום עירוניות טובה, שבתורה יכולה לייצר שגשוג כלכלי בעיר.

חיבור בין אנשים כמנוף לפיתוח המרחב העסקי | אמיר חכימיאן, מנכ"ל "בית עמנואל", חברה עירונית של עיריית רמת גן ומנהל מחלקת קידום עסקים בעיריית ירושלים לשעבר

אמיר הציג את תפיסתו כי על מנת לחזק את המרחב העסקי בעיר, יש לעודד וליצור חיבורים בין אנשים. הוא שיתף בדוגמאות מתוך תפקידו בעיריית ירושלים בעבר, של פעולות עירוניות חדשניות המשלבות מרחבים פיזיים ודיגיטליים והמעודדות קהילתיות ויזמות. בדבריו שם דגש על עשייה בשטח, חשיבה יצירתית ושימוש במרחב הציבורי כמנוף לצמיחה עירונית.

  יזמות עם משמעות - עסקים יכולים לחולל שינוי | אופיר גרינברג, שותף מנהל, החברה הכלכלית לפיתוח ישראל

אופיר שיתף בסיפור האישי שלו, שצמח מאתגר אישי ומשפחתי לכדי תפיסה תכנונית ויזמית. אופיר הציג איך כהורה לילד עם צרכים מיוחדים הוא נחשף לקושי של המערכות הציבוריות המלוות לתת מענה הולם או מענה מלא לאנשים עם צרכים מיוחדים. אופיר הקים עמותה בשם "מלך" שמטרתה "לצקת משמעות" לתוך מיזמי נדל"ן (בעיקר מתחמי תעסוקה), באמצעות שילוב מרכזי יום ותעסוקה לאנשים עם מוגבלויות בתוך המרחב העסקי והחברתי, בשונה מהמודל הרווח של מרכזי יום ותעסוקה המופרדים לגמרי מסביבתם. אופיר הציג את מרכז התעסוקה לאנשים עם מוגבלויות שהקים יחד עם צוותו ב"כיכר המושבה" בהוד השרון, מתחם תעסוקה ומסחר מצליח הממוקם בסמוך לתחנת הרכבת "הוד השרון סוקולוב". הוא סיפר על תהליך התכנון של המתחם, לרבות הליכי שיתוף הציבור. אופיר הציג דוגמאות נוספות מתוך מספר פרויקטים הכוללים עירוב שימושים, וציין בין היתר כי בכל תב"ע למגורים המקודמת ע"י חברתו הם מקפידים על הקצאה של 2% לדירות המיועדות לאנשים עם מוגבלויות.

 

 

מפגש מס' 6 - סיור עירוני בנושא "בדרך למהפך תחבורתי בישראל: תמורות במרחב העירוני סביב פיתוח מתע"ן" - 11.6

במהלך הסיור עסקנו בשאלה כיצד משפיעים התכנון וההקמה של פרויקטי תחבורה עתירת נוסעים על הפיתוח העירוני הסובב, בהיבטים שונים. הסיור התחקה אחר ציר הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן, וכלל ביקור באתרים בשטחן של שלוש ערים לאורך הציר. בתחנות השונות עסקנו בהיבטים של תכנון ארצי מול מקומי, התחדשות ותפקוד המרחב הציבורי, כוחה של העירייה בהשפעה על הכלכלה המקומית, ציפוף סמוך מתע"ן, הקצאות מבונות במרחב מצטופף ועוד.

פתחנו את היום בתחנת "תחנה מרכזית פתח תקוה", משם הנחתה אותנו אדריכלית העיר, נעה אפל מרכז בסיר במרכז העיר הותיק והמתחדש. משם נסענו לתחנת "אלנבי", וסיירנו ברחובות הותיקים של ראשית העיר תל אביב, וכן לאורך פארק המסילה. משם המשכנו מתחנת "אליפלט" אל בת ים, בה ירדנו בתחנת "רוטשילד" וסיירנו במרכז העיר הצפוני - בסביבת רחוב בלפור, בהדרכתה של שלי חפץ, סגנית מנהלת אגף תכנון ומנהלת המחלקה לתכנון אסטרטגי.

 

 

מפגש מס' 7 - "התחדשות עירונית וכלכלה אורבנית", 2.7.25

במפגש זה פתחנו את העיסוק באחד מנושאי הליבה של הקורס - ההתחדשות העירונית. במפגש זה, ובשני המפגשים העוקבים, דנו בהיבטים השונים של הנושא, הן בכל הנוגע לאיכות הדיור והן בכל הנוגע לאופיו ותפקודו של המרחב הציבורי.

שכונות חופשיות - מודל שכונה דלת רכב פרטי | אדר' עודד קוטוק, יועץ למנהל התכנון

עודד הציג את המודל שפיתח עבור מנהל התכנון לשכונה דלת רכב פרטי ומנה את העקרונות השונים עליהם מבוססת שכונה כזו, בהם נגישות למתע"ן, רשת רחובות צפופה (מאוד), הקמתם של "מרכזי ניידות" שכונתיים (מבנים הכוללים חניה ושימושים ציבוריים ו/או מסחריים נוספים).עודד הציג דוגמאות מהעולם ליישום מגוון של רעיון זה.

תפקוד מתחמי התחדשות עירונית: היבטים ניהוליים וחברתיים | אדר' ליאת איזקוב בן שטרית

בהרצאתה פרטה ליאת את ההיבטים השונים של מהלכים מורכבים אלה, אשר להם השפעה מהותית על המרחב העירוני ותפקודו בעיר המצטופפת. ההתחדשות העירונית, על שלל סוגיה, יכולה להוות הזדמנות לחיזוק המרחב העירוני כאשר היא מותאמת להקשרים ולצרכים האורבניים בסביבתה, שמה דגש על סט ערכים תכנוניים ומצליחה לראות מעבר לשאלת ישימות הכלכלית של הפרויקט. תכנון מיטבי של התחדשות עירונית לוקח בחשבון את ההיבטים החברתיים והקהילתיים של הפרויקט, מציב לעצמו יעדים לרב מימדיות אשר תאפשר מספר שימושים ותפקודים של המרחב וחושב קדימה על המשך חייו של המבנה בצורה המאפשרת ניהול ותחזוקה תקינים.

תקן 21: היבטים כלכליים בפינוי בינוי | דרור בר לב, כלכלן, מהנדס ושמאי מקרקעין

דרור הציג את הנחות היסוד הכלכליות שבבסיסו של תקן 21. דרור פירט את ההבדלים בין התחדשות בניינית במסלול "תמ"א 38" לבין "חלופת שקד" ומסלולי פינוי-בינוי והציג את העיוות שיוצרים המכפילים בפרויקטים מסוג אלה, בדגש על מקומות עם ערכי קרקע נמוכים. לסיום, הציע דרור כלים מקצועיים להתמודדות עם אתגרים בהיתכנות הכלכלית של מיזמים.

פיתוח כלכלה מקומית ותכנון רחובות מסחריים | נחמן שלף ויהודה עירוני, מתכנן ויועץ עסקי, "יען פרוייקטים מסחריים ותיירותיים בע"מ"

נחמן הציג כלים לפיתוח כלכלה מקומית והראה כיצד תכנון עירוני מוצלח יכול לחזק ולהבליט את היתרונות הטבעיים בעוד תכנון עירוני לקוי מסכל את האפשרות לבטא יתרונות אלה ויוצר מחסומים לפיתוח העסקי. נחמן הציע מודל המחלק את הערים לארבעה סוגים, לפי המצב הקיים ורמת השגשוג של הכלכלה המקומית, הקרבה הגאוגרפית לעיר משגשגת אחרת וקריטריונים נוספים, ובהתאמה, מציע אסטרטגיה שונה לחיזוק הכלכלה המקומית. 

יהודה הציע הסתכלות משלימה על הכלכלה העירונית מתוך התמקדות בעסקים המקומיים. יהודה טען כי עסקים הם מחוללי עירוניות טובה ורחובות מסחריים שוקקים ולכן על התכנון העירוני לייצר מרחב מזמין במרכזי הערים עבור כל סוגי העסקים – גם עסקים קטנים ובינוניים ברחוב וגם מתחמי תעסוקה עם שטחי מסחר. יהודה סקר מספר כללים תכנוניים המסייעים ליצור מרחב שתומך בפיתוח הכלכלה המקומית: יחס גבוה של מספר תושבים לעסק, התייחסות לתנועת אנשים בחזית מסחרית ועוד. 

לאחר מכן קיימנו דיון ושאלנו כיצד ניתן לקחת מהעקרונות שהוצגו בתחום פיתוח הכלכלה המקומית ולהטמיע לתוך התכנון העירוני.

יזמות עסקית מוניציפאלית | עו"ד גיא אנגל, מנהל אגף פיתוח עסקי, החברה הכלכלית לראשון לציון בע"מ

גיא הציג מספר דרכים בהן העירייה יכולה לפעול כשחקנית אקטיבית ויזמית בתחום התכנון והבנייה, לרבות בתחום הדיור, ואת האתגרים וההזדמנויות הנלווים לכך. הוא הציג מספר פרויקטים בבעלות עירונית, ביוזמה עירונית ובביצוע עירוני הכוללים עירוב שימושים ומייצרים ערך כלכלי עבור העירייה, ביניהם מבנה עירוני הכולל מעונות יום, מרפאות, בית כנסת ושילוב של 20% שטחי מסחר, מעונות הסטודנטים, הכוללים גם הם עירוב שימושים ושטחי מסחר ועוד. גיא הדגיש את החשיבות של שילוב החשיבה הכלכלית-עסקית כבר בשלבים המוקדמים של התכנון וטען כי דיור מוניציפאלי שמתוכנן ומנוהל נכון מהשלבים המוקדמים יכול להפוך את השטחים החומים למניבים גם אם לא הוקצו מראש למטרה זו או לייעוד זה.

 

 

מפגש מס' 8 - "התחדשות עירונית - אתגרי התכנון הפיסי", 9.7

מרחב ציבורי כמשאב במציאות מצטופפת  | אדר' אהוד נדל, "נדל רויזין אדריכלים"

עירוניות טקטית היא כלי המאפשר תכנון מתפתח וביצוע של שינויים זמניים, מהירים ובעלות מופחתת במרחב הציבורי במטרה לשפרו. אהוד תיאר את ארגז הכלים של העירוניות הטקטית ומנה את היתרונות והחסמים של כל אחד מהאמצעים, תוך הצגת דוגמאות לפרויקטים שיושמו בארץ ובעולם. אהוד הציע מסלול אפשרי לקידום פרויקט טקטי בעיר, לרבות הליך שיתוף ציבור, ואף מנה את השותפים האפשריים מתוך העירייה אותם יש לרתום לטובת היישום.

שעת הדירה הקטנה – מבט בינלאומי משווה |  פרופ' ניר מועלם, עורך דין ומתכנן, ראש המרכז לחקר העיר והאזור, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון

בהרצאתו הציג ניר מחקר בו היה שותף שמטרתו הייתה החזרת הדירות הקטנות אל השיח הציבורי, באמצעות מיפוי המצב הקיים וסקירת מגמות שילוב הדירות הקטנות במלאי התכנוני בארץ ובעולם. ניר ציין את חשיבותן של הדירות הקטנות, בין היתר בשל "נשיגותן" היחסית, והרחיב לגבי התקינה וההנחיות התכנוניות הקיימות בארץ בנושא זה.

יחידת המגורים הישראלית 2.0 - דיור לכולם |  אדר' עופר רוסמן, סטודיו XS לתכנון קומפקטי

אדר' עופר רוסמן מסטודיו XS דיבר על יחידת הדיור הישראלית והציג את ההיבטים השונים של התכנון הקומפקטי. הוא הציג כיצד דיור קומפקטי יכול לשמש פתרון איכותי למגוון הרכבים של משקי בית במרחב העירוני המצטופף.

הקצאות ורטיקליות בארץ ובעולם |  פרופ' ניר מועלם

בהרצאתו הציג ניר דוגמאות ומדריכים מהארץ ומהעולם העוסקים בהקצאות ורטיקליות וכן הציג דוגמאות מהעולם של להנחיות ודרישות תכנוניות בתחום זה. ניר וצוותו מגבשים בימים אלו מדריך עבור רשויות מקומיות שיסייע ביישום הקצאות מבונות בפרויקטים. במסגרת כתיבת המדריך מיפה צוות המחקר את האתגרים העיקריים, ובכלל זה שאלות תפקודיות של גישה לקומה המבונה, תפעול מותאם לצרכים ייעודיים, טיפול במטרדים הנוצרים מהשימוש המעורב וכן נושאי בטיחות. מיפוי ואיפיון של תוכניות בארץ מלמד כי נכון להיום, רוב ההקצאות הורטיקליות מיושמות בבנייה גבוהה וכי רוב התכניות הותירו גמישות בנוגע לשימושים הציבוריים המותרים בפרויקט. ניר הציג דוגמאות מהעולם, תוך סיווגן על פי סוג הבעלות והמפעיל של המבנה וסקר את המדיניות העירונית וההנחיות ליזמים. לבסוף הציג ניר את ההיבטים המשפטיים של הנושא והחקיקה התומכת בישראל.

בנייה לגובה: איך ומתי? |  פרופ' אדר' הלל שוקן

פרופ' אדר' הלל שוקן ומנה מספר כללים שמומלץ לעקוב אחריהם כאשר מתכננים מגדלים במרחב העירוני. הלל התייחס גם להיבטים של צפיפות בבנייה לגובה, ועמד על ההבדל בין צפיפות עירונית לצפיפות מגורים. הוא הציג מודל תכנוני של בנייה "מרקמית + מגדלית" המאפשר ציפוף של המרחב מבלי לפגום באיכותי ותפקודו העירוני.

 

 

מפגש מס' 9  - "התחדשות עירונית רב מימדית" - 16.7

שמירת טבע בעיר מהלכה למעשה: התועלות העירוניות שבשמירה על המגוון הביולוגי בעיר ובטיפוח טבע עירוני | פרופ' אסף שוורץ, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, המחלקה לאדריכלות נוף, הטכניון

אסף הציג את ההשפעה המכרעת על רווחת האדם של צמצום הממשק בין הטבע לעיר. הוא תיאר את המשברים הגלובליים המשפיעים על הערים בישראל ובעולם, בהם משבר המגוון הביולוגי, המצטרפים לתהליכי העיור המואצים, ואת האופן בו תהליכים אלה משפיעים על "היכחדות חווית הטבע" של האדם בסביבה הבנויה. אסף הסביר כי ניתן להעצים את המגוון הביולוגי בעיר בעזרת כלים תכנוניים וניהוליים והציג מספר דוגמאות מהארץ ומהעולם של "ערים ביופיליות" – ערים  שמשמרות טבע ומנגישות אותו לתושביהן, תוך יצירת מפגשים איכותיים ומשמעותיים בין האדם לטבע בעיר.

אתגרי ניהול ותחזוקה בשכונות מתחדשות: היערכות ליום שאחרי - מה יכולה הרשות המקומית לעשות?  |  אור פריש יעקב, רכזת תכנון בכירה - היבטים חברתיים בהתחדשות עירונית, היחידה לתכנון אסטרטגי, עיריית תל אביב-יפו

אור הציגה את העבודה שהובילה עיריית תל אביב-יפו לשם התמודדות עם הסוגיה של ניהול ותחזוקה של מבנים מורכבים (מבנים מעל 10 קומות ו/או 40 יח"ד ומעלה). במסגרת זו, החליטה העירייה לקחת על עצמה את האתגר של הפיכת נושא מימד התחזוקה מנושא בלתי נראה לנושא שנותנים עליו את הדעת בכל שלבי התכנון והבנייה, ומשלב בהם חשיבה ארוכת טווח על חייו של המבנה. העבודה הגדירה 4 כשלים עיקריים: תפקוד ועד הבית וניהול התחזוקה השוטפת, כשלים כלכליים, כשלים תכנוניים וכשלים חברתיים, ונגזרה ממנה מדיניות שכוללת מערך של פתרונות וכלים, בהם דרישה מהיזם להגשת תיק תפעול ותחזוקה כתנאי לאכלוס, קרן תחזוקה ארוכת טווח, קרן תחזוקה לדיירים חוזרים, ועוד.

תכנון, תפעול וניהול רחובות מסחריים | שרון בנד חברוני, מתכננת ערים, "פלייסמייקרית" ומומחית לפיתוח עסקי, קהילתי ותיירותי ולמרחב ציבורי פעיל ותוסס, יו"ר עמותת מרחב

שרון מנתה את העקרונות ליצירת רחוב מסחרי משגשג ופירטה את האלמנטים הדרושים להצלחתו, בהם התכנון הפיסי של המרחב - חתך הרחוב, היררכיית השימושים, הפרופורציה האנושית ושילוב מסחר בסמיכות לעוגנים ציבוריים ותחבורה; גיוון ותמהיל העסקים וכן התאמתם לאופי הקהילה ומאפייני הצריכה שלה בשאיפה ליצירה של עירוב שימושים ומשתמשים; תפעול ותחזוקה סדירים המייצרים מרחב ציבורי אסתטי, נעים ובטוח; ניהול ופיתוח עסקי מיטיב והוגן תוך יצירת אמון בין בעלי העסקים לעירייה, ועוד.