מפגש הפורום העירוני לבניה ירוקה ותכנון בר קיימא של פורום ה-15 בנושא הפחתת פליטות גזי חממה במבני משרדים  - נובמבר 2025

 

ב-10.11.2025 התקיים מפגש מקוון של הפורום העירוני לבניה ירוקה ותכנון בר קיימא של פורום ה-15, בשיתוף עם עיריית תל אביב-יפו, בנושא כלי העזר החדש שפיתחה עיריית תל-אביב–יפו לצמצום פליטות גזי חממה והתייעלות אנרגטית במשרדים.

 

ניתן לעיין בכלי העזר בקישור כאן.

לצפייה במצגת המפגש לחצו כאן.

 

פתיחה:

מאיה קרבטרי, מנהלת מחלקת סביבה, אקלים ותכנון, פורום ה-15: מפגש זה הוא חלק מסדרת מפגשי העמיתים של פורום ה-15, המתקיים במסגרת "הפורום העירוני לבנייה ירוקה ותכנון בר-קיימא של הפורום", שהוקם ב-2010 במטרה ללוות ולקדם פעילות משותפת של ערי הפורום וערים נוספים בתחומים אלה. פעילותו של הפורום העירוני הולידה את מדיניות הבנייה הירוקה המשותפת של פורום ה-15. לצד המשך העיסוק בנושא זה, עוסק הפורום גם בהיבטים נוספים של תכנון בר-קיימה. הפעם, אנו מתכבדים לארח את הצוות של עיריית תל אביב – יפו ונציג חברת מטא להצגת כלי העזר החדש שפיתחה עיריית תל-אביב–יפו עבור ארגונים ועסקים שיסייע להם בהתייעלות אנרגטית וצמצום פליטות גזי חממה ממבני משרדים. כלי העזר מציע רשימת פעולות המותאמות למצבים שונים: בחירת מבנה והכניסה אליו, שיפוץ או תפעול שוטף. כלי העזר נבנה על בסיס ידע מקצועי של החברות monday.com, Meta ו-Wix בסיוע אנשי המקצוע ברשות לאיכות סביבה וקיימות, יחידת אדריכל העיר בעיריית תל אביב - יפו, תל אביב טק, פורום ה-15, קבוצת עזריאלי, אלפא פרויקטים ירוקים, CBRE ישראל, משרד האנרגיה והתשתיות והמשרד להגנת הסביבה.

אדר' אוריאל בבצ'יק, מנהל אגף בכיר הנדסה וביצוע במשרד האנרגיה: מברך על היוזמה של עיריית תל אביב-יפו. פעילות זו היא צעד שמשלים את פעילות הממשלה, ומאפשר להגיע גם למקומות שאליהם הממשלה לא יכולה להגיע. הממשלה יודעת לקדם רגולציה ותקנות אבל צריכה פעולה משלימה של הטמעת מדיניות בקרב מי שמיישם בפועל.

אדר' רן אברהם, מנהל אגף א' בנייה ירוקה תקינה ותיווי במשרד להגנת הסביבה: מברך על היוזמה החדשנית, אשר יוצרת אדוות של שינוי מול העסקים, שהם חלק מרכזי בחיי העיר. רן התייחס לחשיבות של בנייה ירוקה כאמצעי לצמצום פליטות ושיפור המרחב העירוני ועדכן כי במשרד להגנת הסביבה עובדים בימים אלה על דו"ח שיפורסם בקרוב, שבוחן את הטמעת הבנייה הירוקה בוועדות המקומיות השונות בישראל.

 

הצגת הכלי לצמצום פליטות גזי חממה במשרדים

 

אילת אריאלי, מנהלת תחום עסקים וחדשנות סביבתית, הרשות לאיכות הסביבה וקיימות, עיריית תל אביב – יפו; ירון ברטוב – מנהל תשתיות אזורי בחברת מטא; רון גובזנסקי – רכז בניה ירוקה ביחידה לתכנון בר קיימא ואנרגיה, עיריית תל אביב- יפו. יציג את החיבור למדיניות הבנייה הירוקה של העירייה.

 

איילת:

הכלי הוא תוצר של עבודה משותפת של גורמים רבים בתוך העירייה ומחוץ לעירייה, בהובלה משותפת של הרשות לאיכות הסביבה וצוות אדריכל העיר. הכלי תוקף בסיוע מומחים חיצוניים, בהם המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה ופורום ה-15.

עיריית תל אביב-יפו מחויבת למעבר לעיר מאופסת פליטות, בין היתר במסגרת חברותה בארגון C40. במסגרת מחויבות זו, מקדמת העירייה תכניות בתחומים שונים – פסולת וצריכה, תחבורה, אנרגיה ועוד, ומכינה דו"ח שנתי של מצאי פליטות גזי החממה העירוניים. בנוסף, העירייה מודדת את עצמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא ומדווחת על עמידתה והתקדמותה ביעדים השונים. שלל המחויבויות הללו עוזרות לתת אינדיקציה לכיוון אליו העירייה הולכת בתחום הפחתת פליטות.

דו"ח מצאי הפליטות הצביע על כך שעסקים אחראים - במישרין ובעקיפין - על יותר ממחצית מפליטות גזי החממה המיוצרים בעיר. לכן, העסקים חייבים להיות חלק מהפתרון.  יש לא מעט עסקים גדולים ובינלאומיים שלקחו על עצמם מחויבויות סביבתיות. האתגר שהעירייה לקחה על עצמה היא לחבר את הפעילות הזו גם להקשר העירוני שבו הם פועלים, וחיבורם לחזון הקיימות העירוני.

לצורך כך הקימה העירייה את ברית עיר-עסקים לסביבה, אקלים וקיימות. הברית היא פלטפורמה שמאפשרת הזדמנויות ללמידה בין עסקים. כמו כן, מתוך ברית נולדו גם יוזמות שונות, כמו למשל המדריך למשרדים ירוקים וקורס משרדים ירוקים. מידע נוסף על פעילות ברית עיר-עסקים לסביבה, אקלים וקיימות ניתן למצוא בקישור כאן.

בתחילת הדרך, יזמה העירייה קבוצות חשיבה על נושאים משותפים לעסקים, כאשר בשלב ראשון רתמנו למהלך בעיקר חברות טכנולוגיה, שבדרך כלל מחזיקות מבנים משמעותיים. מתוך שיח זה, עלו נושאי האנרגיה ופליטות גזי החממה כנושאים משמעותיים. הוחלט לרכז את הידע שצברו העסקים בתחום ההתייעלות האנרגטית לכדי כלי עזר לצמצום פליטות גזי חממה במבני משרדים. כלי העזר נבנה על בסיס ידע מקצועי של החברות monday.com, Meta ו-Wix-  בסיוע אנשי המקצוע ברשות לאיכות סביבה וקיימות, תל אביב טק, יחידת אדריכל העיר, פורום ה-15, קבוצת עזריאלי, אלפא פרויקטים ירוקים, CBRE ישראל, משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה.

כלי העזר מציע רשימת פעולות המותאמות למצבים שונים: בחירת מבנה והכניסה אליו, שיפוץ או תפעול שוטף. עבור כל "מצב", מוצעת רשימה של פעולות אפשריות, כך שכל חברה יכולה לזהות את הפעולות הרלוונטיות לה ולבחור את הפעולות המתאימות לה.

 

רון: העירייה דורשת שהמבנים ייבנו בצורה יעילה, אבל האידיאל הוא שגם השימוש היומיומי במבנה יהיה יעיל. האתגר הוא שלעירייה יש כלים ישירים להשפיע על הבנייה, אבל היא לא יכולה לקבוע תנאים לאחר האכלוס, והכדור עובר למי שמחזיק, שוכר, מנהל, מתחזק ומשתמש במבנה. כלי העזר שפיתחנו נועד לגשר על הפער הזה ולסייע לקדם את הנושא גם לאחר שהעירייה "יוצאת מן התמונה". הכלי מציע "צ'ק ליסט" – רשימת שאלות, שמנהלי ומשתמשי המבנה יכולים לשאול את עצמם.

 

הצ'ט ליסט מציע כלים לא רק לנקודה אחת בזמן, אלא מבוסס על גישה תהליכית, שמציע שיטת עבודה מתמשכת:

  1. מדידה: כל תהליך של חסכון מתחיל במדידה. חשוב לבדוק כמה אנרגיה צורכים ברזולוציה כמה שיותר מפורטת. למשל, להבחין בין היקף צריכת האנרגיה לצרכי קירור והיקף צריכת האנרגיה לצרכי תאורה.
  2. ניתוח הנתונים: במטרה לזהות פוטנציאל חסכון.
  3. תכנית עבודה: תכנון ההתערבויות והשינויים, תיעדוף וקביעת חלוקת האחריות בתוך הארגון.
  4. יישום ומדידה חוזרת. חשוב לשים לב שבתחילת התהליך, בדרך כלל משיגים את החיסכון המשמעותי ביותר, ובהמשך הפער מצטמצם.
  5. מיסוד תהליך ההתייעלות: מומלץ להקים צוות קבוע שעוסק בנושא, מבצע מעקב וממשיך לנתח את נתוני הצריכה ואיתור חלופות נוספות לחסכון. 

 

איילת: כלי זה מתמקד בהפחתת פליטות גזי חממה מצריכת אנרגיה. יש מקום לבחון אפשרות להרחבת הכלי גם לתחומים נספים, למשל בתחום הפסולת. אפשר גם להרחיבו לסוגי מבנים נוספים. חשוב תמיד לשים לב ולהקפיד על כך שהכלי יהיה יישומי ובר הטמעה.

 

ירון:

חברת מטא עסקה בנושא זה בין היתר במטרה לשתף את הידע והניסיון שצברו בתחום להנגיש את הנושא לחברות נוספות בישראל.  ביחס לחברות בינלאומיות, אשר הרבה מהן קובעות דרישות שחלות על כל סניפי החברה, ומאמצות לעתים קרובות תקנים בינלאומיים, החברות הישראליות פועלות בסביבה פחות תומכת בתחום זה באופן יחסי, מאחר שאין להן דרישות מחברת "האם" והן נדרשות להמציא את הגלגל בעצמן.  הניסיון שהצטבר במטא מצביע על כך שגם בהשקעה קטנה יחסית ניתן להגיע להפחתה משמעותית. אפילו חברה ישראלית שיושבת במבנה קיים/ישן יכולה להגיע, בעזרת פעולות קטנות, להפחתה של כ-10% בפליטות שלה ביחס למצב הקיים. המפתח להצלחה הוא פחות התקציב אלא קיומו של גורם בתוך הארגון שרתום לנושא, לוקח עליו אחריות ומקדם אותו.

האתגר והצורך בהתייעלות מתחדדים על רקע העלייה בצריכת החשמל בשנים האחרונות בשל השימוש בבינה מלאכותית, עלייה שמתבטאת ביתר שאת בחברות העוסקות בטכנולוגיה. על רקע אתגר זה, חברת מטא עושה מאמצים גדולים מאוד כדי לעבור לשימוש במקורות אנרגיה מתחדשים ושמה דגש גם על יצירת שקיפות בהתנהלותה של החברה בתחום זה.  גם בתחום זה, האתגר בישראל משמעותי יותר, והתחום עדיין פחות מפותח.

 

שאלות ותשובות:

 

שאלה: האם הכלי רלוונטי גם לעסקים קטנים במבנים קטנים יותר?

תשובה – עיריית ת"א-יפו: הכלי רלוונטי לא רק למשרדים שפועלים במבני מגדלים. גם עסקים קטנים יכולים להשתמש בו. חשוב לזכור שמדובר בצ'ק ליסט ולא תקן, לכן כל עסק יכול לבחור סעיפים שרלוונטיים עבורו.

תשובה - משרד האנרגיה: עסקים קטנים יכולים גם להיעזר בפורטל "בית של אנרגיה" שהקימה ומפעילה עיריית נתניה. ניתן להיכנס לפורטל בקישור כאן.

 

שאלה: האם וכיצד יכולה העירייה להשפיע גם על ההיבט של תחזוקת המבנה? בשונה מדרישות לגבי תכנון ובנייה, אין לעירייה סמכות להתערב לעסקים בשלב התפעול.

תשובה – עיריית ת"א-יפו: העירייה מצאה שבכל הנוגע לפעולות וולונטריות, שיתוף בידע הוא אמצעי אפקטיבי . העירייה עומלת בימים אלה על הכנת תכנית להטמעה ארוכת טווח, ותשמח לשתף אותה בהמשך.

תשובה - חברת מטא: תנאי להצלחה הוא קיומה של נכונות מצד הארגון/החברה. בהנגשת הידע חשוב להדגיש את פוטנציאל החיסכון הכספי. אם החברה תבחן שכניסה לתהליך התייעלות יחסוך לה כסף, תיווצר המוטיבציה להיכנס לזה.

תשובה – משרד האנרגיה: חשוב להזכיר שעסקים מעל גודל מסוים (וגם רשויות מקומיות) מחויבים בביצוע והגשת סקר אנרגיה שנתי. עמידה בדרישה זו יכולה לסייע לעסקים ביישום כלי העזר להתייעלות באנרגיה של עיריית תל אביב-יפו. הסקר יכול לשמש בסיס לקבלת החלטות על צעדי התייעלות. למעשה, העירייה ייצרה השלמה וולונטרית לרגולציה מחייבת ובכך מסייעת בהפיכתה לכלי יישומי.

 

שאלה: באיזו דרך מתבצע הממשק עם חברות הניהול והאחזקה של המבנים?

תשובה – חברת מטא: גם לחברות התחזוקה יש אינטרס לפעול ביעילות. אחת הדרכים לרתום חברות ניהול ואחזקה היא דרך נושא הפסולת. התייעלות בתחום הפסולת יכולה לחסוך הוצאות לחברת הניהול.

 

שאלה: לאן העירייה מכוונת בהקשר של בניה ירוקה ואיך זה מתחבר לכלי הזה?

תשובה – עיריית ת"א-יפו:  לעיריית תל אביב יש מדיניות בנייה ירוקה מתקדמת, שמתעדכנת מעת לעת. בימים אלה לקראת העדכון הבא, אנו בוחנים כיוונים שונים, במטרה להרחיב את ההשפעה ולטייב את ההטמעה. יש רצון לערוך תיקונים נוספים בתחום. למשל, יש לעירייה כבר הנחיות שמטרתן למנוע סנוור על-ידי מעטפות של מגדלים, ובקרוב הנחיות הללו יעודכנו. בתכנית של שדה דב, למשל, כבר נקבעו הנחיות מחמירות מאוד בתחום זה. כמו כן, במטרה להרחיב את היקף הבנייה שתבנה לפי עקרונות הבנייה הירוקה ותהיה יותר יעילה, אנו בוחנים אפשרות להחיל את הדרישות גם על תוספות בנייה – קרי שטח חדש שנבנה מעל מבנה קיים ייחשב כמבנה חדש לכל דבר ויהיה מחויב בעמידה בדרישות הבנייה הירוקה.

יתרון משמעותי של בנייה לפי תקני בנייה ירוקה הוא הסתכלות רחבה על מגוון היבטים – לא רק אנרגיה אלא גם למשל על בריאות משתמשי המבנה. היום כבר קיימת הבנה של הקשר שבין תפקוד המבנה לבין רווחת העובדים בו. מבנה ירוק הוא מבנה בריא יותר והעובדים בו מרוצים יותר והרווחה שלהם עולה. שיפור בריאותם ורווחתם של העובדים היא אינטרס ישיר של העסק.

 

הצעה להמשך: לבחון אפשרות לבקש מהעסקים שנכנסים לתהליך השימוש בכלי העזר את תוצאות המיפוי והניטור שביצעו, לפני ואחרי הטמעת הכלי, וזאת במטרה להעריך את השפעתו ואת השפעתם של הסעיפים השונים, ובמידת הצורך לטייב את הכלי.

 

*****