ביום רביעי, ה-11.9.24 קיימנו מפגש עמיתים מקוון בנושא המגמות הצפויות של עוצמות הגשם בישראל וההיערכות התכנונית הנדרשת.

המפגש כלל שני חלקים - בחלק הראשון של המפגש, ד"ר עמיר גבעתי, מנהל השירות המטאורולוגי, הציג את הנתונים העדכניים מתוך הדו"ח החדש שפרסם השירות המטאורולוגי בנושא עוצמות גשם בישראל. בחלק השני, אירחנו את ד"ר עמיאל וסל, ראש אגף בכיר חוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה, ודנו בהשלכות ובמשמעויות של תחזיות אלה ותרחישי הייחוס הנגזרים מהן עבור התכנון העירוני, בהתייחס לטיוטת הדו"ח שגיבשה המינהלת הלאומית להיערכות למשבר האקלים בנושא זה.

 

חלק א' - הרצאתו של ד"ר עמיר גבעתי

הדו"ח שפרסם השירות המטאורולוגי בנושא עוצמות גשם בישראל מציג את עוצמות הגשם החזויות עד סוף המאה ה-21 בליווי מפות בפורמטים שונים וכן קבצים הכוללים את מסד הנתונים על פיו בוצעו החישובים לתחזיות, אשר פורסמו לציבור הרחב, היתר לטובת קהיליית המתכננים העירוניים.

ככלל, הדו"ח מציג מגמה כללית של ירידה שנתית בכמויות המשקעים הממוצעות של בשיעור של כ- 20-25% במהלך החצי השני של המאה הנוכחית, לצד שונות גאוגרפית בהיקף ותדירות המשקעים באזורים שונים.

שני מדדים משמעותיים הם הירידה הכוללת בכמות המשקעים, שמשפיעה על משק המים הארצי, והמגמה של העלייה בעוצמות אירועי הגשם, שמשפיעה על הסיכון לשיטפונות והצפות, וכפועל יוצא על התכנון והבינוי העירוני. המדד מתייחס לכמות המשקעים בפרקי זמן קצרים יחסית, בין 10 דקות לשעה. זוהי למעשה הכמות הקריטית שיוצרת עומס על תשתיות הניקוז בעיר, וזאת בשונה מהמדד הבוחן את כמות המשקעים הסופתית, הנמדדת לאורך מספר ימים. פרץ גשם של כ-20 דקות כבר יכול ליצור הצפה (היקוות של מים מעל גובה המדרכות). מדד עוצמות הגשם הוא אחד המדדים האקלימיים הרגישים ביותר לשינויי האקלים וניתן לראות את השתנותו לנגד עיננו, כפי שמעידים כבר אירועי ההצפות מהשנים האחרונות שהולכים ונעשים שכיחים.
ככלל, ככל שמזג האוויר מתחמם - עוצמות הגשם עולות, מאחר שאוויר חם יותר יכול לשאת כמות גדולה יותר של אדי מים. להתחממות האוויר מצטרפת גם התחממותו של הים התיכון שמחריפה את המגמה ומעלה את כמות אדי המים באוויר הסמוך לים. בהתאם, עוצמות הגשם הגבוהות ביותר צפויות לאורך מישור החוף ואלו הם האזוריים בהם ניתן לצפות שיתרחשו אירועי הקיצון וההצפות המשמעותיים ביותר. כבר היום ניתן לראות עלייה של כ-26% ו-40% בעוצמת הגשם באזור מישור החוף, ביחס ל-30 השנים האחרונות, ועל פי המודלים האקלימיים מגמה זו צפויה להימשך ואף להאיץ ככל שהטמפ' הגלובלית תמשיך לעלות. הדו"ח מלמד כי הסיכוי לקבל עוצמות גשם גבוהות הולך ועולה עם הזמן. לדוגמא, עד שנת 2020 ההסתברות לקבל אירוע של 50 מ"מ בשעה (זהו אירוע בסדר גודל שיוצר עומס רב מאוד על התשתיות העירוניות) עמדה על 1%. בארבע השנים האחרונות בלבד, כבר אירעו לא פחות מחמישה אירועים בעוצמה של למעלה מ מ-50 מ"מ לשעה, כך שברור שחלה עלייה בהסתברות לאירוע כזה. ואכן, בהסתכלות על 20 השנים האחרונות ניתן לראות מגמה מתמדת של עליה בעוצמות הגשם, בולטות במיוחד עוצמות הגשם הגבוהות ב-5 השנים האחרונות, אירועים שהיו נחשבים קיצוניים עד לפני כמה שנים הופכים היום לשכיחים. ולכן, חשוב שהמתכננים יתבססו על נתונים עדכניים ולא יישענו על סטטיסטיקה שממצעת מספר עשורים אחורה.

קיים קשר ישיר בין העלייה בטמפ' לעלייה בעוצמות הגשם - בממוצע, כל עלייה במעלה אחת בטמפרטורה הממוצעת, גוררת עלייה של כ- 15-20% בעוצמות הגשם לפרקי הזמן הקצרים (10 עד 60 דקות). בהינתן שישראל מתחממת בקצב של כ-0.6 מעלות בעשור, הצפי הוא שאירועי הגשם הקיצוניים ילכו ויחמירו, וחשוב לקחת מגמות אלה בחשבון בתכנון. הדו"ח מציג תחזיות של התוספת לחישוב בעוצמות הגשם על פי שני תרחישי עליית הטמפרטורה (תרחיש מתון ותרחיש קיצוני).

אחת ממטרות הדו"ח היא להנגיש נתונים כגון כמות הגשם השנתית, כמות הגשם החודשית וכמות הגשם בחלוקה על פי עונות השנה, עליהם מתבסס תכנון התשתיות העירוניות. בנוסף, מוצגות בדו"ח סדרות נתונים של עוצמות גשם לפרק זמן ובזמני חזרה משתנים על פי מדידות של תחנה קבועה. כך לדוגמא ניתן לראות בתרשים מסוג זה כי בממוצע שנתי, עבור תחנה בירושלים, יש סיכוי של 1% לקבל 25 מ"מ בשעה. זהו מידע שיכול לשמש את תכנון התשתיות הרטובות ואת אמצעי ניהול הנגר בעיר.

כלי חדש שמנגיש השירות המטאורולוגי בימים אלה לטובת ציבור המתכננים הוא מפות של עוצמות גשם (לפרקי זמן ועל פי הסתברויות זמני החזרה). מדובר על מפות חדשות ומפורטות ברזולוציה גבוהה המציגות את עוצמות הגשם למגוון פרקי זמן והסתברויות. המפות זמינות גם בגרסת (Google Earth) KMZ ומאפשרות קבלת מידע עד רמת הרחוב והמבנה. בשונה מהתרשימים המתארים את עוצמות הגשם בנקודה מסויימת במרחב (סביב תחנת המדידה) במפות אלה נעשתה אינטרפולציה מרחבית של הנתונים והיא מוצגת כשכבת GIS בה יכולים המתכננים להשתמש ולקבל את עוצמת הגשם בכל נקודה במפה. הצגת המידע בדו"ח כוללת את כל ההסברים הסטטיסטים שמאחורי החישובים ומונגשת בצורה שאמורה להוות כלי עזר למתכננים העירוניים ולמהנדסים. הנתונים בדו"ח עדכניים לשנת 2024 ובכוונתו של השירות המטאורולוגי להמשיך ולעדכנם בכל כמה שנים.

לסיכום, השירות המטאורולוגי ממליץ להישען על סדרות נתונים מעודכנות (דינמיות) הכוללות גם את השנים האחרונות ולהשתמש בחישובים סטטיסטיים הנשענים גם על התחזיות לעשורים הקרובים ולא בנתוני עבר. בנוסף, השמ"ט ממליץ לשקול להקים ולתכנן את התשתיות העירוניות על פי התרחיש המחמיר יותר של העלייה בעוצמות הגשם (RCP8.5), על אף המשמעויות הכספיות הנרחבות הנובעות מתכנון על פי תחזית זו.
עמיר שיתף שהשירות המטאורולוגי עובד בימים אלה על מספר כלים נוספים, שיונגשו לרשויות המקומיות במטרה לסייע הן בתכנון הלוקח בחשבון את מגמות האקלים והן בהיערכות לאירוע קיצון אקלימיים בזמן אמת. בכלל זה - מודלים לחיזוי משקעים לטווח קצר, מערכת התרעה בהודעות SMS בפני פרצי רוח עוצמתיים, כלי לחיזוי עננות צפויה, מפת אזהרה על פי רמזור סיכונים ומפה לחיזוי של הצפות ושיטפונות כתוצאה מהצטברות גשם בזמן ובמרחב. 

להלן קישור לדו"ח ולכל הקבצים הנלווים, לרבות טבלאות ומפות עוצמות הגשם – לחצו כאן.

 

שאלות ותשובות

שאלה: האם ניתן כבר לקבל שכבת GIS של אירועי קיצון ברמת הרשות המקומית?

התייחסות עמיר: כן, נעביר דרך פורום ה-15.

להלן קישור לשכבות GIS של אירועי קיצון

שאלה: האם יש התייחסות לעיר אילת והצפות הזולגות מהמדינות השכנות?

התייחסות עמיר: עדיין לא נעשתה עדיין מספיק עבודה על האזור הזה.

שאלה: מדינת ישראל "בחיתולים" מבחינת נושא זה, חשוב לבדוק ולנסות טכנולוגיות חדשות. כי לעיר קשה להתמודד עם שינויים כאלה. ההמלצה לתכנן כבר עכשיו לפי התרחיש המחמיר תחייב את העיריות לבצע שינוי דרסטי בהיערכות שמשמעותה גם עלות של מיליארדים ועלולה ליצור שיתוק ולא הנעה לפעולה. יש להתייחס גם להשפעה ההדדית של עיר על שכנתה ולקדם ראייה אזורית.

התייחסות עמיר: כדאי לבחון את העניין בהתאם לנקודה הספציפית במרחב ולבחור את תחנת המדידה בצורה מושכלת, לבחור את תקופת החזרה שתהיה הבסיס לתכנון. וכמובן שגם חשוב לאתגר אותנו לגבי הנתונים וההערכות.

שאלה: בהתייחס לטווח המיידי, לגבי הצפי שבחורף הקרוב יתרחשו אירועי קיצון במישור החוף - האם יצאה אזהרה התראה לגורמים הרלוונטיים בתוך הרשויות המקומיות? האם קיים מנגנון להעברת המידע הן בטווח הקצר בנוגע לחורף הקרוב והן בראייה ארוכת הטווח?

התייחסות עמיר: השמ"ט עובדים עם רח"ל על גיבוש ופרסום תרחיש הייחוס. נבחן את ההצעה להעביר חוו"ד לגבי החורף הקרוב ולהפיץ דרך רח"ל/ המשטרה/הכבאות או ישירות לעיריות.

שאלה: הרצאה מדהימה. לצד זאת, חסרים בשיח הזה שני גורמים קריטיים – 1. השלטון המרכזי - אין רגולטור וחסרה הסדרה של הנושא; 2. רשויות הניקוז – הן שחקן מרכזי ויכולות להוביל לשינוי משמעותי בטיפול ברמה האגנית. נגר מטופל בגישה אגנית ולכן לעיר אין שליטה לגמרי ומטפלים בנגר מכל השכנות. הטיפול צריך להיעשות במעלה. הנושא פרוץ. כל רשות מתכננת לפי תקופות חזרה אחרות, חייבת להיות הסדרה בנושא ולצאת הנחייה אחודה בנושא ניהול הנגר. תמ"א 1/8 לא מספיקה. צריך לעשות שימוש בכל הכלים שבארגז הכלים, בתכנון שכונות חדשות, להוסיף דרישות ניהול נגר בתכניות חדשות והתחדשות עירונית. ברמת ההיערכות לחירום - יש צורך ברתימת ראש העיר והמנכ"ל, להקים צוות של " לוחמי גשם" בשטח, צריך להתייחס לזה כאירוע חירומי לכל דבר, להוציא מדרג רמזור להתרעה.

התייחסות מאיה: עדכון על הסטטוס של תהליך האסדרה והאתגרים בו נתקל, בין היתר בשל אי הסכמות בנוגע לגורם הממשלתי שיהיה הרגולטור של הנושא.

שאלה: בהתייחס להמלצה להיעזר במדד עוצמות הגשם כמדד מרכזי בתכנון – עוצמת הגשם היא לא הפרמטר היחידי ועיר שבמורד צריכה להיערך אחרת, להתייחס גם לשקעים ולזהות אזורים מוטי הצפות.

עמיר: גם בתוך העיר יש שקעים אבסולוטיים. השמ"ט מנסה לקדם בימים אלה מיפוי של השקעים - מחפשים שותף שיעסוק ברמת ה-GIS וירכז את הנתונים על השקעים וינגיש לשמ"ט.

הערה: הנתונים לא מפתיעים אבל טוב לראות אותם כתובים. נשמח להמשיך את השיח ולקיים פגישות נוספות. צריך להכניס את הנושא לתוך היתרי הבנייה. יש צורך להתייחס גם לסוגיות של ניטור ותחזוקה לאורך זמן - ניקוז, בורות חלחול, אמצעי ניטור אלקטרוניים.


חלק ב'  - הצגת העבודה הנעשית בנושא זה עבור המינהלת הלאומית להיערכות לשינויי האקלים ודיון במשמעויות

החלק השני של המפגש הוקדש להצגת העבודה המבצעת במסגרת המנהלת הלאומית לשינויי אקלים שיושבת על המדוכה בנוגע לאפיון וניסוח המשמעויות הכרוכות בהקמה, התאמה ותחזוקה של תשתיות לאור התחזיות שהוצגו והתייעצות עם העיריות בעניין משמעויות אלה. 

עמיאל וסל, מנהל אגף בכיר חוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה:

המנהלת עוסקת בהיערכות לאירועי גשם קיצוניים בכמה טווחי זמן - החורף הקרוב, בטווח 5 השנים הקרובות, ועד סוף המאה. כדי שנוכל להיערך, חייבים לבחור תרחיש ולייצר "מספר" – בנצ'מארק.
מבקש לשמוע מהעיריות תובנות לגבי המשמעויות וההשלכות של שני התרחישים – המחמיר יותר והמתון יותר. בכל מקרה יהיה שינוי השאלה היא לכמה שינוי יש להיערך, אף אחד לא יודע להגיד מה יהיה בעוד כמה שנים, בסוף זו שאלה של מדיניות. מה יקרה בפועל – זה תלוי בהתנהגות בעולם. חשוב לקבל את התייחסות העיריות, מאיה נציגה במנהלת לשינויי אקלים. בקרוב המרכז לחקר ימים ואגמים יפרסמו גם דו"ח על עליית מפלס פני הים, תחזיות לתרחישים שונים.

מאיה קרבטרי: המנהלת מעוניינת לשמוע מהם ההיבטים שהעירייה עוסקת בהם שיושפעו מאימוץ התרחישים ומה המשמעות האפשרויות של הסיכונים וההיערכות על הערים - ההיבטים התכנוניים, המימוניים והתפעוליים של הטמעת פתרונות במרקמים הוותיקים והמצטופפים, כמו גם בתכנון של שכונות חדשות. בשלב זה, המנהלת מבקשת למפות את מירב ההיבטים המושפעים. אנחנו מודעים לקושי לכמת את זה.

 

ירון קריב, עיריית הרצליה: יש לקבוע הוראות / מדיניות בעניין דשא סינטטי. השימוש בו נפוץ על אף שהוא שלא מאפשר ניקוז במגרש.

עזרא נווה, עיריית תל אביב-יפו: יש לשים דגש על הסברה לציבור ורתימתו להיות חלק מההתמודדות עם משבר האקלים. כשמסבירים לציבור – משיגים שיתוף פעולה, וניתן לקבוע דרישות גם על המגרש הפרטי.

טלי עולמי, עירית ירושלים: בימים אלה אנו כותבים בעירייה תכנית לניהול נגר, עוד לא יודעים להגיד מה הצרכים. בשלב זה, אנחנו נעבד את הנתונים ונעשה תהליך ארוך של בחינה לאור התחזיות.

הילה רוטברט, היחידה הסביבתית בשרון: יש סיבה שלא נערך למקרה הגרוע ביותר? מבחינת הצרכים, יש צורך אדיר בניתוח כלכלי של עלות/תועלת של פתרונות ברשויות. כיום, הרשויות לא יודעות להעריך את המשמעויות הכלכליות – הן בצד העלויות והן בצד התועלות. זה פער משמעותי שמקשה על היכולת לקדם את הנושא ברשות המקומית.

עמיאל: בנוגע לבחירה בתרחיש המחמיר - לא תמיד נכוון להיערך לתרחיש החמור ביותר - גם כי הוא בהכרח יקר וגם כי הוא לא בהכרח הדבר הנכון מבחינה סביבתית. לדוגמא בנושא של עליית מפלס הים - אם מתייחסים לחמור ביותר יש השלכות שיכולות למנוע פעולה, זו החלטה דרמטית. לדוגמא הקמה של מערכי משאבות – זוהי פעולה יקרה שפוגעת בסביבה. לכן צריך למצוא איזון, צריכים לקבל החלטה מודעת על היעד שאליו נערכים. לגבי הצורך בניתוח כלכלי - יש המון גופים והתקדמות בתחום. המנהלת פרסמה תכנית שכוללת מהלכים יקרים שצריך לתעדף, ועובדים על כלי תיעדוף ברמה הארצית, אחרי שיתפרסם אולי יהיה אפשר לייצר התאמה לרשויות המקומיות.

מאיה: קשה לכמת, אבל אנחנו יכולים לעשות שימוש בתביעות שהעירייה מקבלת על נזקים, אולי הסתכלות על זה תצדיק דרישה למטלות יזם או הצבת דרישת ניהול נגר בתכנון.

עידית בן בסט: נעשתה עבודה כלכלית במסגרת העבודה על מסמך המדיניות של מנהל התכנון בנושא נגר עירוני. כמו כן, מבקשת להדגיש כי אי אפשר לדבר במקשה אחת על אירוע חירום ועל שיגרה. מדובר בקצבים ונפחים שונים ולכן נדרשים פתרונות וכלים אחרים. למשל, מערכות החדרה לא רלוונטיות לאירועי חירום מבחינת מניעת הצפות. ההיבטים האלה מקבלים מענה במסגרת תיקון 8 לתמ"א 1.

עזרא נווה, עיריית תל אביב-יפו: רשויות במורד סופגות את הנגר מרשויות סמוכות, ולכן חייבים לייצר ממשק לפתרונות בין עירוניים. בת"א מחכים לפתרונות במעלה, יש פתרונות על הנייר אבל אין מי שיקבל את ההחלטה ויקצה אץ התקציב. צריך למצוא דרך לשת"פ וסינכרון עם רשות המים ומשרד החקלאות, באופן שיספק ודאות וישפר את תפקוד הניקוז. צריכה להיות פה הובלה של רשויות הניקוז.

יעקב פלאצי, עיריית אשדוד: רשויות הניקוז אמורות לדאוג לזה, באשדוד ניסו להתמודד משפטית מול רשויות אחרות באגן. חשוב לייצר התערבות של רגולטור.

סיגל קלדרון, עיריית רמת השרון: יש לקדם שני פתרונות: 1. החדרה הנדסית של מים לאקוויפר; 2. מערכת סביבתית מרחבית, שיכולה להיות פתרון מבוסס טבע על ידי שימוש בנחלים ואף להחיות נחלים קיימים.  ממליצה להיעזר ב"אגמא".

עמיאל - סיכום: מברך על השיח ושמח על הכיוונים שעלו בדיון. נעשה ניסיון לקבץ את ההשלכות וההעדפות של הרשויות בהקשר של הפער בין שני התרחישים, המשמעויות של כל תרחיש לפי כל סוג תשתית ושל הפתרונות הנדרשים.

מאיה - סיכום: אנו מזמינים את העיריות להעביר אלינו הערות והתייחסויות נוספות, שיועברו למנהלת.

 

להלן חומרי המפגש:

מגמות חזויות בעוצמות הגשם במישור החוף בישראל

מצגת המפגש - מגמות בעוצמות הגשם בישראל עד סוף המאה ה- 21 - עמיר גבעתי

דוח עוצמות גשם בישראל

_הכן עירך לחורף-