בתאריך 26.1.26 נערך מפגש מקוון של הפורום העירוני לבנייה ירוקה ותכנון בר קיימא של פורום ה-15, בשיתוף עם הקואליציה למען חיות הבר, שעסק בתכנון המתחשב בחיות בר.

לצפייה בהקלטת המפגש לחצו כאן.

 

סיכום המפגש

פתיחה:

מאיה קרבטרי, מנהלת מחלקת סביבה, תכנון ואקלים בפורום ה-15: אנו מברכים על שיתוף הפעולה עם ארגון חיים וסביבה ועם שקד בפרט בארגון מפגש חשוב זה. מפגש זה משתלב בפעילותנו במסגרת הפורום העירוני לבנייה ירוקה ותכנון בר קיימא של פורום ה-15, שמטרתו הינה לקדם את העיסוק של העיריות בנושאי הבניה הירוקה גם ברמת המבנה והמגרש וגם להרחיב אותם לראייה של תכנון עירוני בר קיימא בראייה שכונתית, עירונית ולאומית. המפגשים הללו נועדו שנלמד אחד מהשנייה והמפגש הזה מתייחס לכך ויכלול מומחים מהעיריות, מארגונים אזרחיים ומהמגזר הפרטי.

שקד ארד, מנהלת תחום בעלי חיים, מזון וסביבה, ארגון חיים וסביבה: השפעתו של התכנון על איכות החיים שלנו והצלת חיים היא דרמטית. הקידום של תכנון המאפשר לבעלי חיים לחיות בעיר מאפשר לנו הרבה שקט נפשי ורוגע, מה שמקנה לנו איכות חיים גבוהה יותר.

 

הרצאות:

 

העיר וחיות הבר - כיצד נראה המפגש בין עיר לחיות הבר וכיצד הוא משפיע עליהן ועלינו /  ד"ר אריאלה רוזנצוויג, וטרינרית בבית החולים לחיות הבר, מנהלת פרויקט 'עיר חיה' וכותבת שותפה של מדריך התכנון של 'עיר חיה'

חיות הבר, הן הגדולות והן הקטנות, מלוות אותנו ושכנות שלנו. הן חיות לצד המדרכה, במרפסת ובעוד מקומות. הן תושבות בעיר לכל דבר. ישראל התברכה במגוון של בעלי חיים וצמחים, חלקם אנדמיים, וגם מהווה ציר נדידה משמעותי. אחת הטרגדיות הגדולות של חיות הבר הוא צמצום שטחי המחייה עקב קצב הפיתוח המואץ בישראל.

גורמי הפגיעה העיקריים בחיות הבר: דריסות, פסולת, מלכודות דבק, בנייה, גדרות, הרעלה, התנגשות בחלונות, בעלי חיים מבויתים, ירי, תאורה ועוד. בנוסף לפעילות האנושית עצמה, גם ואלמנטים בנויים במרחב יכולים לפגוע בבעלי החיים.

הפתרון הוא צמצום ומניעה מראש של פוטנציאל וגורמי הפגיעה. החזון של פרויקט 'עיר חיה' הוא לבסס סביבת חיים בטוחה ומאפשרת גם עבור חיות הבר בעיר, באמצעות הגנה על בתי גידול בעיר, שיפור רווחת החיות במרחב העירוני, העלאת מודעות ציבורית לקיומן של חיות הבר בעיר ואיך ניתן לצמצם את הפגיעה בהן וצמצום מפגשים שליליים בין חיות הבר לבין בני האדם. אנחנו פועלים להבין איפה נקודות החיכוך והמקומות בהם אפשר לצמצם פגיעה. הרצליה משמשת כעיר פיילוט של התכנית.

התכנון והבנייה בעיר יכולים להגביר את הפגיעה בבעלי החיים, למשל באמצעות גדיעת הקישוריות (למשל ע"י גדרות וחומות), עודף תאורה, פסולת בנייה, חלונות שקופים, בורות, וכמובן - אובדן שטחי מחייה ובתי גידול כתוצאה מבינוי. לכל מפגע תכנוני יש גם אמצעים לפתרון. דוגמאות: במקרה של גדרות – כבר היום החוק בישראל מחייב להותיר בגדרות מעבר לבעלי חיים, אפילו בחצרות פרטיות. צמצום דריסות - מיתון תנועה ומעברים מעל ומתחת לכבישים. זיהום אור – תכנון עוצמת התאורה, הפחתת תאורה בשעות הלילה, כיבוי סלקטיבי, ועוד.

 

לצפייה בסרטון על פרויקט עיר חיה לחצו כאן.

למידע נוסף בנושא תכנון מתחשב בחיות בר בדף 'עיר חיה' באתר של ארגון חיים וסביבה לחצו כאן.

לצפייה במצגת שהציגה אריאלה בנושא פרויקט 'עיר חיה' לחצו כאן.

 

אז איך עושים את זה? הצגת עיקרי מדריך תכנון של עיר-חיה / עו"ד איריס האן - פרופסורית חברה אורחת בפקולטה לאדריכלות בטכניון, לשעבר מנכ"לית החברה להגנת הטבע וכותבת שותפה של מדריך התכנון 'עיר-חיה'

בעבודה על המדריך, לקחנו את הידע והניסיון שמביאה אריאלה ותרגמנו אותו לשפה של עולם התכנון. אני מאמינה שכל העקרונות וההצעות שכללנו במדריך ניתנות ליישום והן בהישג יד של העיריות. לפעמים מדובר בשינוי שהוא בבחינת גלגל שיניים קטן שיכול להניע שינוי גדול. חשוב לזכור שכל הכלים והעקרונות המוצעים במדריך תומכים לא רק באיכות חייהם של בעלי החיים אלא גם בזו של בני האדם.

המדריך מציע עקרונות לתכנון, וכן הצעות קונקרטיות לשילוב דרישות והמלצות – החל מהתכנון המתארי, דרך היתרי בניה  והנחיות פיתוח.

 

עקרונות תכנון:

  1. שמירה על שטחים טבעיים עם ערכיות ורגישות סביבתית גבוהה.
  2. שמירה על רצף של שטחים פתוחים ומעברים טבעיים- מאפשר לבעלי חיים שמירה על מגוון גנטי.
  3. שמירה או יצירה של בתי גידול טבעיים- יש פרקטיקה משתכללת של יצירת בתי גידול כאלה שניתן לשלב בשלב התכנון המתארי.
  4. בחירת מין מטרה- מיקוד במין מסוים של בעל חיים שאם נגן עליו, נגן גם על מינים נוספים (המיקוד עוזר לאנשים יותר להתחבר לבעל החיים ולרצות לשמור עליו).
  5. שילוב אלמנטים של עיצוב עירוני המאפשרים ומעודדים מחיה של בעלי חיים.
  6. שילוב גגות וקירות חיים במרחב העירוני.
  7. צמצום הפגיעה בבעלי חיים במהלך הבנייה, לרבות באמצעות פינוי בעלי חיים מאתרי בנייה.
  8. תכנון תאורה ידידותית לבעלי החיים, אשר בין היתר תוכל לצמצם את הסנוור.
  9. מניעת מקרי התנגשות ציפורים במסכים ובקירות.

ניתן ומומלץ לשלב את העקרונות הללו לא רק בתכניות עצמן אלא גם במסמכי מדיניות עירוניים. בנוסף, מומלץ מאוד לערב אקולוג עירוני בתהליך התכנון, הבניה והפיתוח. כמו כן, מומלץ לבצע הכשרה מקצועית לאנשי המקצוע הרלוונטיים בעירייה, וכמובן גם לבצע הסברה לקהל הרחב.

 

לצפייה במצגת שהציגה איריס לחצו כאן.

לקריאת מדריך התכנון עיר חיה לחצו כאן.

 

חיבורים במרחב העירוני: מסדרונות אקולוגיים וקישוריות - דוגמאות מהשטח וכלים ליישום / ד"ר אביב אבישר - אקולוגית המתמחה בתכנון ושיקום אקולוגי

חשיבות התכנון האקולוגי: הממשק עם הטבע חיוני לבני האדם מאז ומתמיד - בעבר, כדי לשרוד, והיום – כדי לשמר ולקדם אורח חיים בריא וחוסן נפשי וחברתי. האפשרות של בני האדם להיפגש עם הטבע הולכת ומצטמצמת עם הזמן – השטחים הפתוחים הולכים ונעלמים ומתמלאים בתשתיות בנויות. תושבי הערים נפגעים במידה רבה ביותר מצמצום הממשק לטבע, ומכאן החשיבות הרבה של טיפוח הטבע העירוני.

לטבע עירוני יתרונות נוספים – למשל צמצום בעלויות תחזוקה - עלות התחזוקה של שטח של פרחי בר, למשל, נמוכה מאשר זו של שצ"פ "רגיל", שאין בו מגוון ביולוגי.

קיים מסמך מנחה שפרסם מנהל התכנון בשנת 2020 בנושא תכנון מסדרונות אקולוגיים. המסמך מציג הנחיות לתכנון מסדרונות אקולוגיים בהיררכיה - ממסדרונות אקולוגיים ארציים, לרמה המחוזית, ומשם לתוך הערים. לקריאת המסמך לחצו כאן.

הבסיס לתכנון הוא זיהוי ועיגון 'ליבות עירוניות' (אתר טבע עירוני, יער קק"ל, שמורת טבע וכו') – אלה שטחים ערכיים בהם בעלי חיים יכולים להתרבות. לאחר  הרבייה, בעלי החיים צריכים להתפרש ולעבור לליבות נוספות, וחשוב שהתכנון יתמוך בשלב הזה. המודל המוצע הוא שבין שתי ליבות עירוניות יקבעו מרחבים מקשרים, שנקראים 'אבני קפיצה' - למשל גינה קהילתית, חורשה וכו'. מומלץ לקבוע  מרחבים אלה בשטח עירוני, כך שלעיר תהיה שליטה על התכנון ועל התחזוקה שלהם. השילוב של ליבות עירוניות ומרחבי קפיצה מייצר 'תשתיות ירוקות'. המסמך מציע כלים לשילוב התשתיות הירוקות לתוך התכנון העירוני. 

המסמך מציע כלי תומך לתכנון התשתית הזו -  מדד של "עבירות" בעלי חיים. ניתן "להציב" מין ספציפי של בעל חיים ולבחון את "ציון" העבירות עבורו. דוגמא לשימוש מעשי במדד זה ניתן לראות בעבודה שעשתה אביב עם עיריית תל אביב-יפו - במקרה זה נבחנה העבירות עבור צב יבשה. לאחר "הצבת" המין במודל, בוצע מיפוי של שטחי טבע קיימים ושימושי קרקע נוספים, שאמנם לא נחשבים לאתרי טבע עירוניים אבל בניהול נכון יכולים לשמש כמרחבי קפיצה. הבדיקה שנעשתה במקרה זה זיהתה את המקומות בהם יש עדיין קיטוע של המעבר, וכך זוהו מקומות "להתערבות" כדי לאפשר עבירות באמצעות מרחבי קפיצה.

אביב הציגה דוגמה נוספת לקידום של מרחבי קפיצה בפרויקט שהיא קידמה בעיריית נתניה. סקרי טבע עירוניים שבוצעו בשני אתרי טבע משמעותיים - שמורת האירוסים ובריכת דורה, אשר כביש ראשי מפריד ביניהם. ממצאי הסקר הצביעו על קושי בהתרבות של מינים מסוימים של בעלי חיים. הפתרון שנמצא במקרה הזה הוא העברה של "צינור" באורך מאה מטר מתחת לכביש החוצה - מדובר במעבר האקולוגי התת קרקעי הראשון בארץ. התכנון כלל אלמנטים של קרקע, תאורת יום ולילה ועוד. במבחן המציאות, בעלי חיים אכן נצפו עוברים בצינור, גם מינים שלא היה ברור מלכתחילה אם יעברו. אפילו בעלי חיים שיודעים לעוף בחרו לעבור שם, כנראה מכיוון שהם מרגישים שם יותר בטוחים. נצפו גם בעלי חיים קטנים שעברו לגור בתוך הצינור. הממצאים הללו הוכיחו שמעבר אקולוגי תת קרקעי הוא פתרון ישים ומוצלח. בשלב הבא,  בוצע קישור של האתרים הללו גם לשמורת פולג ,עבור בעלי חיים שזקוקים לסביבת מגורים לחה. הוקמו מרחבים לחים בכניסה וביציאה מהמסדרון האקולוגי בעזרת חיפויי ניילון. בעלי החיים הדו-חיים עברו בין בריכת דורה לכתם הלח בצד אחד של המסדרון, חצו את המעבר האקולוגי לכתם הלח השני בצד השני, ומשם המשיכו לשמורת פולג.

בנוסף, אביב הציגה את תכנית האב של המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות, קק"ל, רשות הטבע והגנים ורשות מקרקעי ישראל שפורסמה בשנת 2022 ועסקה במסדרון האקולוגי המזרחי של ישראל. המסמך קבע הנחיות לתכנון צווארי בקבוק ברצועה זו, על רקע הקיטוע שנוצר בשל הקמת מכשול ההפרדה. חלק מההנחיות הכלולות במסמך לתכנון צווארי בקבוק יכולות לשמש גם את העיריות. בין הפתרונות המוצעים במסמך: מעברים תת קרקעיים, מניעת דריסות, קירות אקוסטיים וגידור. בנוסף, המסמך עוסק בנושא התאמת תאורה. לקריאת המסמך לחצו כאן.

אביב סיכמה באמירה שאמנם מדובר בזירה רווית קונפליקטים, אבל לצד זאת, היא גם מאפשרת הרבה הזדמנויות לפעולה.

 

לצפייה במצגת שהציגה אביב לחצו כאן.

 

בעלי חיים בראיה כלל עירונית - איך מתקיים המפגש בין פיתוח עירוני לחיות הבר, שימור מסדרונות אקולוגיים - דוגמה מעשית מעיריית תל אביב-יפו /  אדר' לילה מועלם, אדריכלית המרחב הציבורי, עיריית תל אביב-יפו

 

לילה הציגה כיצד העקרונות של תכנון המתחשב בחיות הבר מיושמים בעיריית תל אביב-יפו ומתורגמים לפרקטיקה עירונית. העבודה בתחום זה מלווה באופן צמוד ע"י אדריכל נוף ליאב שלם, האקולוג של חברת גני יהושע.

העיר תל אביב יפו כבר צפופה ונמצאת לקראת ציפוף משמעותי נוסף. מאז הקמתה של העיר, היא כוללת למעשה רשת של מסדרונות אקולוגיים עירוניים. ניתן לראות את זה במיוחד בשטח שנבנה לפי תכנית גדס. ואולם היום אנחנו יודעים שעל רקע הציפוף הצפוי, זה לא מספיק. ולכן, כיום אנחנו מעדכנים את תכנית המתאר באופן שייצר רציפות אקולוגית בעיר. השאיפה היא שסביב המסדרונות הללו נייצר גם קהילה חזקה, שתסייע בשמירה עליהם. המתודולוגיה לתכנון הייתה לתת שיקול לדירוג אתרי טבע בשני פרמטרים: 1. הערכיות האקולוגית של האתר. 2. הימצאות קהילה סביבו. לכן נערך סקר טבע עירוני חדש. אנחנו מתבססים על התכנון ההיסטורי ועל תמ"א 35 ומרחיבים ומדייקים אותם. תכנית המתאר החדשה כוללת נספח תשתיות ירוקות, שעוסק בקישוריות בין המרחבים הטבעיים, במטרה לקשר בין בתי גידול כדי לאפשר החלפה של מגוון גנטי בין אוכלוסיות.

התכנית מגדירה מדרג הכולל שלושה סוגים של מסדרונות אקולוגיים, על בסיס מיני בעלי החיים שהם אמור לשרת.

  1. מסדרון אקולוגי מטרופוליני - נשען על תמ"א 35. שטחי טבע גדולים המאפשרים מחיה ומעבר של מגוון בעלי חיים. 
  2. מסדרון אקולוגי עירוני - נשען על תכנית מתאר עירונית 5500. המסדרון האקולוגי העירוני מחבר בין המסדרונות המטרופולינים ומיועד למעבר של בעלי חיים קטנים יותר כמו קיפודים, קרפדות, צבים, מעופפים ועוד. מסדרונות אלה מתוחזקים בהתאם למסמך של צווארי בקבוק שאביב דיברה עליו.
  3. רצועה אקולוגית ביופילית - מוצעת במסגרת העבודה של לילה וליאב. אלה איי טבע עירוני - שצ"פים תומכי ערכי טבע אשר מייצרים רצף אקולוגי למינים מעופפים ובעיקר למאביקים. אלו הם אבני הקפיצה עליהם אביב דיברה בהרצאה שלה. הרעיון הוא יצירת רווחה כפולה הן לאדם והן לחיות הבר.

רצועות ביופיליות יוצרות איגום משאבים דרך שימוש בתשתיות המספקות גם מעבר לבעלי חיים וגם קידום קהילתיות, מגע עם הטבע, חוסן, בריאות ועוד. כבר היום, רוב השדרות העירוניות הוותיקות בעיר יושבות לאורך או בניצב לאזורי רגישות לנגר. המשמעות היא שמלכתחילה הייתה התייחסות לנושא ניהול הנגר ומניעת הכשל באזורי השקע. כעת, אנחנו מעוניינים להשתמש בתשתית הזאת כדי לבנות "עליהן" את  הרצועות הביופיליות. אנחנו מובילים מהלכים בשיתוף עם רכזי הקיימות בשכונות כדי לאגם את המשאבים הללו ולעשות פעולות קהילתיות סביב המרחבים הללו.  

אחד הכלים המשלימים הוא מעבר לגינון אקולוגי, שתומך במגוון מינים. אנו שותלים מינים מושכי מאביקים וצמחייה מקומית. כיום אנו מבצעים פיילוטים של גינון תומך מגוון ביולוגי לאורך קווי הרכבת הקלה ומתייחסים לנושא סביב פרויקט המטרו. 

 

ארגז הכלים שלנו כולל: שתילה לצד מדרכות, העשרה אקולוגית בחצרות בניינים ובאתרי טבע, גגות חיים ותומכי מגוון ביולוגי, קירות ירוקים, גינות קהילתיות, רצועות גינון, הפסקת ריסוס, חיבור בין חצרות בניינים משותפים, שימוש בפתרונות מבוססי טבע ולא רק בפתרונות הנדסיים, שתילת עצים מקומיים. מוצע ללוות את הפעילות בהסברה לתושבים לגבי האלמנטים ששולבו ותרומתם.

ברור לנו שהטבע משפיע על החוסן של תושבי העיר ושתכנון תומך מגוון ביולוגי גם תורם לקידום היבטים בריאותיים ולשיפור החוסן הקהילתי.

 

לצפייה במצגת שהציגה לילה לחצו כאן.

 

תכנון וחיות אחרות - עיצוב ותכנון אלמנטים במרחב העירוני באופן המתחשב בחיות הבר / ד"ר דניאל מטקלף - משרד "נחלת הכלל", מרצה בכיר אורח בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון

הערת הקדמה: המעבר לתכנון המתחשב בבעלי חיים מצריך, בנוסף ליישומים פרקטיים, גם שינוי בחשיבה האסתטית שלנו כלפי המרחב.

לסיבה לשמה אנחנו מתכננים יש השפעה על איך נתכנן. לכן, בהתאם לסיבה שלשמה אנחנו בוחרים לתכנן עבור חיות הבר, כך נבחר את האמצעים לתכנון המרחב העירוני.

דניאל הציג שלוש תשובות אפשריות לשאלה "למה לתכנן עבור חיות בר?" שיכולות לשמש כבסיס לבחירה לתכנן עבורן. האלמנטים שייבחרו יושפעו מבסיס זה:

  1. "כי הן כאן": חיות הבר היו כאן עוד לפני העיר, ולכן יש לנו אחריות לצמצם את הפגיעה בהן. מנקודת מוצא זו נבחר אלמנטים שנועדו לאפשר או לגרום לבעלי החיים להמשיך לחיות בעיר – מעברים בטוחים, מיגון, טיפול בתשתיות כדי להסיט את חיות הבר מכבישים ועוד. למשל:
    • גדר וירטואלית – מוצר קיים: הגדר מזהה מכוניות עוברות ומפיקה צליל בתדר גבוה שמונע מבעלי החיים לעבור כשמכונית מתקרבת. ניתן לצפות בסרטון המדגים את פעילות מכשיר כזה בעמק החולה בקישור כאן.
    • הגנה מאש ושריפות - פרויקט מחקרי בתחילת דרכו.
    • גדר (פיזית) למניעת  מעבר של דו-חיים לכביש – מוצר קיים.
  2. כי זה טוב לעיר: בעלי חיים מספקים לעיר שירותים חשובים כמו האבקה, חוסן, הדברת מזיקים וכו'. תכנון היוצא מנקודת המוצא הזו, יבחר באלמנטים תשתיתיים, שמטרתם למשוך בעלי חיים לעיר ולחבר  בין מרחבים, לשם יצירת מערכת שלמה שתספק הגנה ושגשוג. למשל :
    • יצירת בתי גידול ייעודיים למשיכת בעלי חיים ספציפיים – למשל הקמת גינת מאביקים, תיבות קינון לתנשמות, בזים וכו'.
    • בית גידול שמתפקד כמו "עץ מת" בטבע – פרויקט מחקרי בשלב הניסוי. האלמנט מודפס מחומרים טבעיים שכל אחד מהם מתפרק בקצב אחר וכך הוא הופך בהדרגה לחלק מהמערכת האקולוגית, על מנת ליצור תהליך התפתחות של אוכלוסיות בעלי החיים בשטח.
  3. כי זה טוב לנו: הבנה שהמפגש עם הטבע תורם לאיכות החיים שלנו. עבור הרבה אנשים בעיר ההזדמנות לפגוש את הטבע היא דווקא בתוך העיר והמתכננים צריכים לחשוב על נקודות המפגש הללו ולתכנן אותן באופן מוצלח. למשל:
    • שילוט והסברה – הנכחה של קיומן של חיות הבר בעיר.
    • מרחבים לצפייה ושהייה בטבע - בריכות אקולוגיות, עמדות תצפית בציפורים או חיות בר אחרות. התחום הזה התפתח מאוד בשנים האחרונות והיום יש חברות שמתמחות בהקמה ובתחזוקה של אלמנטים כאלה.
    • שילוב מדע אזרחי - שימוש באפליקציות לאיסוף מידע.
    • שביל לבעלי חיים קטנים - גם אם אין לו השפעה אקולוגית משמעותית, הוא משמש כהסברה ומזכיר שהשביל משמש לא רק בני אדם ואנחנו חולקים את המרחב עם בעלי החיים.

 

אין צורך לבחור בגישה אחת. ההמלצה היא לפעול בסינרגיה וליישם את הגישות במשולב.

לסיום, דניאל הסב את תשומת לבנו לכך שבהדמיות של תכנון לעיר ירוקה, חסרה התייחסות לבעלי החיים. כאשר אנחנו הופכים את העיר לירוקה יותר ומזמינה יותר עבורנו, אנחנו גם הופכים אותה גם למזמינה יותר עבור בעלי החיים. חשוב שנתייחס להיבט הזה ונחשוב כיצד בעלי החיים מתחברים לחזון שלנו לעיר ירוקה.

 

שאלה לדניאל: איך היית ממליץ לעירייה לגשת לזה? האם יש מקום של רשימה או הנחיות לתכנון?

תשובה: אני ממליץ להתחיל את התכנון מחשיבה עמוקה על מה שמתאים לעיר ולא לבחור מתוך רשימה. כדי ליישם את ההמלצה הזו, צריך לשלב אקולוג בכל שלבי תכנון וליצור תכנית כוללת, שמתאימה למרחב הספציפי.

 

לצפייה במצגת שהציג דניאל לחצו כאן.

 

ציפורים - מחסומים בלתי נראים - מיגון חלונות למניעת התנגשות ציפורים / ד"ר אנה טרכטנברוט - ראש תחום מגוון ביולוגי במשרד להגנת הסביבה וד"ר אריאלה רוזנצוויג מפרויקט עיר חיה

בנושא זה יש שיתוף פעולה פורה בין הממשלה לבין החברה האזרחית, והציגו אותו ביחד נציגת המשרד להגנת הסביבה ונציגת פרויקט עיר- חיה.

 

אחד המפגעים הגדולים עבור ציפורים הם הקירות השקופים, שאחראים לפגיעה של מעל מאתיים אלף ציפורים בשנה בישראל כתוצאה מהתנגשות.

ציפורים לא מבחינות בקירות שקופים עד שזה מאוחר מדי. הבעיה גוברת כאשר הקירות מוסתרים (למשל ע"י שיחים) או כאשר יש השתקפות של אלמנטים טבעיים על הקירות. לא כל פגיעה גורמת למוות מידי במקום. הרבה פעמים ציפור שנפגעת הופכת לטרף לבעלי חיים גדולים ממנה.

השירותים האקולוגיים שציפור אחת מייצרת שווי ערך לאלפי דולרים בשנה. בין היתר, ציפורים מספקות שירותי מערכת של בקרת חרקים ומכרסמים, הפצת זרעים, סניטציה, השראה אומנותית ובריאות נפשית.

קירות נמצאים בכל מקום - לצד כבישים, בבניינים גבוהים, במגרשי ספורט ועוד והם רק הולכים ומתרבים – בעיקר כתוצאה מהעלייה בשימוש בקירות מסך מזכוכית כחיפוי של מבנים, ואפילו כתוצאה מכניסתו והתפרשותו של הספורט החדש "פאדל", שמשחקים במגרש עם קירות שקופים. מדובר במלכודת מוות לציפורים ואנחנו כבר רואים בבית החולים לחיות בר ציפורים שהתנגשו בהם.

בעולם יש כבר מודעות לנושא והנחיות ברמה הרגולטורית. בישראל הנושא עוד לא מוסדר.

יש מגוון אמצעים לא תכנוניים שניתן ליישם: למשל, להוסיף סמנים על החלון במרחק של 5 ס"מ אחד מהשני - נקודות, קוים לרוחב או לאורך. ניתן לשלב אלמנטים של הדפסות קרמיות, הדפסות לייזר, לוחות פולי-קרבונט ועוד.  חשוב לשים לב לכך שלא כל סמן/ציור מתאים – למשל, בעבר השתמשו בצלליות של ציפורים גדולות. כעת אנחנו יודעים שזה לא עוזר ורק מבלבל את הציפורים.

הפתרון של סימונים על החלונות פותח על ידי רשות הטבע והגנים וארגון חיים וסביבה ואומץ על ידי המשרד להגנת הסביבה, והוטמע בהנחיות לעיצוב נופי ואדריכלי של קירות שקופים, אקוסטיים וקירות מסך של המשרד להגנת הסביבה. פתרון זה אומץ גם ע"י חברת נתיבי ישראל וחברת נתיבי אילון, שהטמיעו את הפתרון במפרטים שלהן.

אנו מבקשות לעודד את העיריות להטמיע ולאמץ את הפתרונות הללו גם במרחבים הפנים עירוניים - בקירות אקוסטיים בתוך תחום העיר. לדוגמה, הפתרון כבר הוטמע בכביש ראשי בחיפה וכיום יש תכנון לשלבו בקיר חדש בירושלים.

אתגר משמעותי יותר מקירות אקוסטיים הוא בניינים גבוהים המחופים בזכוכית. הפתרון האפקטיבי ביותר הוא צמצום השימוש בחיפויים אלה, אשר לא רק פוגעים בציפורים אלה גם בעלי השפעה תרמית שלילית על המרחב העירוני. מבחינת פגיעה בציפורים, הבעיה העיקרית היא בקומות הנמוכות, מאחר שעל פי רוב, ציפורים עפות לגובה של עד 15 מטר - גובה צמרות העצים. אתגרים נוספים הם מעברי זכוכית בין בניינים ומעקות זכוכית של מרפסות. 

הנושא מקבל התייחסות גם בשני "תקנים" עולמיים העוסקים בבנייה ירוקה:

תקן LEED האמריקאי  - כולל הן דרישות בנושא זה והן קטלוג של מוצרים ייעודיים לנושא.

התקן הקנדי – קובע כללים קפדניים בתחום זה, ומתייחס גם למניעת התנגשויות בשעות החשיכה.

אנחנו מעוניינים לאמץ כיוון זה ולשלב התייחסות לנושא הזה בתקן הישראלי לבנייה ירוקה. מוצע לשלב סעיפים מתוך LEED, בשלב זה ככל הנראה כסעיפי בחירה ("סל") ולא כסעיף חובה. מאוד חשוב לנו  שהרשויות יישמו אותו. אנחנו מקווים לתת את הסטנדרט וצריכים את שיתוף הפעולה מהרשויות כדי שיהיה לכך ביקוש.

לצפייה במצגת בנושא מניעת התנגשות ציפורים בקירות לחצו כאן.

 

מי מכיר את העטלף שבקיר - פינוי בעלי חיים ממתחמים המיועדים להריסה ובנייה בהרצליה / עומרי משעלי - מנהל מחלקת איכות הסביבה בעיריית הרצליה ושירלי בושנר - מ״מ מנהלת מחלקת תכנון בר קיימא בעיריית הרצליה

הרצליה היא עיר הפיילוט של פרויקט 'עיר חיה'. הציגו את הפרויקט עומרי משעלי ושירלי בושנר.

ביוני 2022, הועדה המקומית החליטה לקדם מסמך מדיניות בנושא הגנה על בעלי חיים בהתחדשות עירונית ובשטחים הפתוחים. המסמך גובש בשיתוף פעולה בין היחידה הסביבתית והמחלקה לתכנון בר קיימא, יחד עם החברה להגנת הטבע.

המסמך מתייחס גם למתחמי פינוי בינוי וגם לבנייה חדשה בדגש על שטחים שאינם מבונים וקובע הנחיות לשלב ההיתר ולשלב תחילת עבודות. כתנאי לקבלת היתר יש לבצע סקר  הימצאות בעלי חיים. הסקר נבדק ע"י היחידה הסביבתית ומאושר ע"ח המחלקה לתכנון בר-קיימא. הסקר צריך להיות ערוך לפי ההנחיות בנספחים של מסמך המדיניות של הועדה המקומית.  היזם נדרש להגיש הצהרה ולהתחייב לבצע את הפעולות הללו.

ככל שזוהו בעלי חיים מוגנים בשטח, היזם מחויב לפנות אותם  עד שבועיים לפני תחילת העבודות. בשטח עם ערכיות גבוהה יותר – המהלך נעשה בליווי אקולוג, ובדיווח ליחידה הסביבתית. היחידה מאגדת את המידע ועוקבת אחר היישום.

דוגמא להטמעה בבינוי חדש: שכונת גליל ים – עבור מגרשים רבים בוצע בשלב ראשון סקר מקדמי, שבוצע ע"י העירייה ועל בסיסו נדרשו היזמים בחלק מהמגרשים להכין סקר מפורט כדי לאתר את המוקדים הספציפיים בהם יש מיני בעלי חיים או צומח. על סמך ממצאים אלו, הצבנו דרישות ספציפיות בכל הנוגע לפינוי.

דוגמא להטמעה בהתחדשות עירונית - מתחם ויצמן. עבור מתחם זה ניתנו הנחיות מפורטות לגבי מיני מטרה, אופן הפינוי, קבלת היתר מרשות הטבע והגנים לביצוע לכידה ואופן הלכידה.

עד כה הוגשו לנו שלושה עשר סקרים עבור עשרה מתחמים. תהליך היישום של המדיניות שלנו מסייע לנו ללמידה ושיפור. מעת לעת אנחנו בוחנים מחדש את המסמך שלנו ומרעננים ומדייקים אותו, בהתאם לניסיון שנצבר מהשטח. אנחנו גם בוחנים את שלב היישום - איך היזמים מבצעים.

השיתוף עם עיר חיה מאוד חשוב. בשלב הבא, נטמיע את ההנחיות הללו גם במדיניות התכנון בר קיימא הכוללת של העיר, בשיתוף עם היחידה הסביבתית.

 

לצפייה במצגת שהוצגה בהרצאה לחצו כאן.

לקריאת מסמך המדיניות של עיריית הרצליה בנושא פינוי בעלי חיים לחצו כאן.

לקבלת השראה מהדרך שבה קידמה עיריית הרצליה את תכנית "עיר חיה" לחצו כאן.

 

קידום מדיניות עיריית תל אביב-יפו להגנה על בעלי חיים ממתחמי בינוי ; יובל שב, ממונה קהילות בעלי חיים ומגוון ביולוגי ברשות לאיכות הסביבה בעיריית תל אביב-יפו

ביוני 2023 אישרה הועדה המקומית תל אביב-יפו מדיניות לשמירה על בעלי חיים בעבודות התחדשות עירונית. המדיניות גובשה בשיתוף עם משרד אדריכל העיר והמחלקה לתכנון בר קיימא.

 בשלב ראשון, נקבע שהיישום יהיה וולונטרי עד  לסוף 2024 כדי לאפשר זמן הסתגלות ליזמים. הכנסנו את ההנחיות לתיק המידע. החל מינואר 2025 המדיניות הפכה למחייבת.

המדיניות מתייחסת לבעלי החיים הבאים: ציפורים, יונקים, זוחלים, דו חיים וחתולי קהילה.

בשלב היתר הבניה אנו דורשים לבצע סקר אקולוגי מקדים באתר. רשאי לבצע את הסקר - אקולוג בעל תואר שני ומעלה או גוף מקצועי מוסמך לביצוע סקרים מהסוג הזה. הסקר עובר לבדיקה של הרשות לאיכות הסביבה. בהתאם לממצאי הסקר, אנחנו נותנים הנחיות לשמירה על בעלי החיים – העתקה, אקלום, שינוי מועד לתחילת עבודות וכיו"ב, בהתאם לצורך. לאחר ביצוע הפעולות הללו, היזם מקבל אישור תחילת עבודות.

מתוך רצון שהמדיניות תהיה יישומית ונגישה עבור היזמים והקבלנים וככה לא תישאר רק על הנייר, החלנו את המדיניות על מגרשים מעל שני דונם ועל סוגי עבודות מסוימים- למשל בניה חדשה,  חפירה וכו'). החלנו את המדיניות גם על אתרים בסמיכות לאתרי טבע עירוני או רגישות אקולוגית גבוהה יותר. החל משנת 2026 אנחנו שמים דגש גם על פרויקטים של תשתיות במרחב הציבורי, כמו שבילי אופניים או עבודות בסדר גודל משמעותי. לצערנו, לא הצלחנו להחיל את המדיניות על כל עבודות הרק"ל.

משהו שהיה לנו חשוב להכניס למדיניות ואנחנו מלווים את היזמים והקבלנים הוא מתי לבצע את הסקר. אנחנו מבקשים לבצע את הסקר כחצי שנה לפני מועד תחילת העבודה המשוער. זה מפני שלפעמים לוקח הרבה זמן עד שיש היתר לתחילת עבודות והאתר כבר פונה בזמן הזה מתבססים בעלי חיים בשטח וכך הסקר קורה כמה שיותר בסמוך לתחילת העבודות. רשמנו גם המלצות מה לבדוק באיזו עונה.

מאז קידום המדיניות זיהינו הרבה אתגרים- למשל, בהרבה עבודות בניה יש עיכובים. אם עבר פרק זמן ארוך ועוד לא התחילו העבודות אנחנו מבקשים מהיזם לבצע שוב את הסקר. יש מקרים שאנחנו נותנים תוקף לסקר אם אין מידע על תחילת עבודות. אם התוקף פג, יהיה צורך לבצע שוב את הסקר או חלקים מסוימים מתוך הסקר.

אנחנו זמינים ליזמים והקבלנים ומלווים אותם בתהליך וגם עוזרים להם ללמוד על הנושא ועל החשיבות שלו. בשנה הראשונה נתקלנו בהרבה שאלות מצד היזמים ואנחנו זוכים לשיתוף פעולה והבנה מצדם לרוב.

לקריאת מסמך מדיניות הועדה המקומית תל אביב-יפו בנושא שמירה על בעלי חיים לחצו כאן.