ביום ד', ה-6.7.2022 התקיים מפגש של הפורום העירוני לבנייה ירוקה ותכנון בר-קיימא של פורום ה-15 בנושא "צמצום קרינת אור וחום ממבנים".

ערים ברחבי העולם עומדות בפני אתגר הולך וגובר של התחממות הדרגתית, כתוצאה משינויי האקלים הגלובליים, אשר בשילוב עם מאפייני המרחב העירוני הבנוי הצפוף והמצטופף, מורגשת ביתר שאת בתוך הערים ומתבטאת בין היתר בתופעת "אי החום העירוני", הייחודית למרחבים הבנויים. תופעות אלה מורגשות בעוצמה רבה יותר באזורינו, ביחס לאזורים אחרים בעולם. ערים בישראל החלו להכיר באתגר זה ולפתח מענים ראשוניים, במטרה לייצר התמודדות מקיפה עם המציאות שבה הטמפרטורות העירוניות צפויות להיות גבוהות יותר לאורך כל השנה או רובה. המענים מתחלקים לשני מישורי פעולה ראשיים - התמודדות עם אירועי חום ועומס חום קיצוניים ("חירום") והתמודדות עם השפעות עוצמת החום בעיר ומיתונן לאורך כל השנה ("שגרה"). גם בתוך מישור ה"שגרה", ניתן להבחין בין אסטרטגיות שמתמקדות בהפחתת החשיפה של האוכלוסייה והתשתיות העירוניות – הציבוריות והפרטיות - לחום ונזקיו, לבין אסטרטגיות המכוונות לצמצום עוצמת ההתחממות עצמה במרחב העירוני – אסטרטגיות שניתן לכנות גם "קירור העיר".

על מנת לסייע לערים בהתמודדות עם אתגר זה, מקיים פורום ה-15 סדרה של מפגשים וסדנאות, במסגרת המטרייה של "הפורום העירוני לבנייה ירוקה ותכנון בר-קיימה של פורום ה-15" ויחד עם שותפים מקצועיים מגוונים, שעוסקים בשאלה כיצד ניתן לשלב עקרונות של קירור עירוני בתכנון המרחב העירוני, בדגש על המרחב הציבורי, באופן שיצמצם מראש את תרומת הסביבה הבנויה לעומס החום ואף יאפשר קירור אקטיבי או פסיבי של המרחב העירוני.

המפגש הנוכחי התמקד בתת-נושא מרכזי תחת מטרייה זו: השפעתם של מבנים על החום בעיר. בתוך תחום רחב זה, שכולל היבטים נוספים כגון פליטות חום למרחב ממערכות מיזוג אוויר, הדיון התרכז באופן ספציפי בנושא החזר קרינת אור וחום ממעטפות המבנים, ובדרכים שבהן ניתן למתן את השפעת המבנים על עומס החום העירוני באמצעות תכנון ועיצוב מתאימים של מעטפות הבניין.

במפגש זה שמענו משני מומחים על המחקר והפעילות שלהם בתחום זה.

הראשון הוא ד"ר בעז קידר, מנהל תכנון בר-קיימא ואנרגיה בעיריית תל-אביב יפו, שהייתה לעירייה הראשונה שגיבשה מדיניות עירונית בנושא ושילבה דרישות קונקרטיות בפרויקט תכנון ובנייה בעיר.

  • תל אביב יפו מתפתחת בקצב מהיר מאוד. במקביל לצפי לתוספת הבינוי והאכולוסייה, צפוי גם מגמת ההתחממות להתגבר. –הטמפרטורה  הממוצעת צפויה לעלות בכ-2.5 מעלות צלסיוס עד לשנת 2050, ובכ-4.1 מעלות צלביוס עד לשנת 2080. כבר היום אנחנו מרגישים  שהקיץ מתארך – כמות הימים החמים (מעל 33 מעלות) גדלה.
  • בתכנית האקלים העירונית, חמישה סעיפים עוסקים בנושא התמודדות עם ומיתון החום בעיר.
  • ב-2019 העירייה ביצעה פרויקט למיפוי וחיזוי החום בעיר, שכלל מיפוי של תופעת אי החום העירוני ומיפוי החשיפה לחום תוך התחשבות בתכסית טבעית ובנויה, וכן מיפוי הפגיעות לחום בפרישה מרחבית.
  • כמו כן, בוצע מיפוי של הנוחות האקלימית בעיר, ע"י פרופ' דיוויד פרלמוטר וד"ר אור אלכסנדרוביץ.
  • המחקר הצביע על כך שאחד הגורמים שמשפיעים על הנוחות האקלימית הוא החזר קרינת שמש ממעטפות מבנים. בדרך כלל מדובר במבני משרדים או מבני מסחר, עם מעטפות זכוכית וכו'. בנוסף להחזר החום, מבנים אלה עלולים לייצר סינוור שמטריד ואף משבש את הפעילות העירונית – הן במרחב הציבורי במפלס הרחוב והן במבנים סמוכים.
  • בעקבות הממצאים הללו, גיבשה העירייה ב-2020 מתודולוגיה להערכת השפעתם של האקלימית של מגדלים על סביבתם המיידית. צוותי התכנון של מבנים מסוג זה נדרשים לייצר מודל ממוחשב שמציג את  פיזור החזרי הקרינה של המבנה (לרוב מדובר במגדלים) על סביבתו המיידית.
  • אתגר משמעותי הוא מחסור בידע ומידע וניסיון קודם בתחום. אתגר נוסף הוא במציאת וקביעת סף אחיד. מהניסיון עולה שיש להתאים את הסף בהתאם למאפייני המבנה וסביבתו.  סימולציה זו מאפשרת לזהות נקודות בעייתיות. ניתן למתן את ההשפעה בשני אופנים – מהצד האחד, ניתן לשנות מאפיינים במעטפת המבנה, אם בבחירת החומרים ואם בשבירת החזית המסנוורת. מהצד השני, ניתן לשלב אלמנטים במרחב הציבורי שיגנו מפני הקרינה או ימתנו את השפעתה, למשל הצבת עצים או פרגולות בנקודות תורפה או באזורים המיועדים לשימוש הולכי רגל – למשל ברחבות הכניסה למבנים.
  • עיריית תל אביב תשמח לשתף את המתודולוגיה הזו עם עיריות אחרות.

שאלות ותשובות בנוגע להרצאה של בעז:

  • שאלה – מיטל טייב, בת ים: למה שלא פשוט נאסור באופן גורף על שימוש במעטפות מסנוורות?
    תשובה – בעז: המגדלים לא הולכים להיעלם, אז צריך לנסות למזער את ההשפעה השלילית.
    יש לקחת בחשבון שאיסור גורף ישליך לא רק על המעטפת עצמה אלא על המבנה כולו – הצבת חיפוי כבד על מבנים גבוהים ידרוש בסיס וקונסטרוקציה חזקים פי כמה וכמה מאלה שנדרשים עבור חיפוי הזכוכית. לשינוי זה יש משמעויות לא רק כלכליות אלא גם סביבתיות. אם נבחן את טביעת הרגל הפחמנית של מבנים יותר כבדים, נגלה שהיא יותר גבוהה.
  • שאלה - אלעד פנחס, המשרד להגנת הסביבה, מחוז תל אביב: האם העירייה מטמיעה את הדרישה הזו בהנחיות המרחביות?
    תשובה - בעז: בשלב זה אנחנו מכניסים דרישה בתקנון של התב"ע לבקר דוח מיקרו אקלים, סקר סינוור (לפי המתודולוגיה שהוצגה) וסקר אנרגיה. כל הנושאים הללו גם קשורים אחד לשני.
  • שאלה – מאיה קרבטרי, פורום ה-15: מאיזה גובה מחייבים בדיקה זו?

תשובה - בעז: כל המבנים מ-40 קומות ומעלה מחויבים, ואולם ככל שהמבנה ממוקם באזור רגיש, לעתים נדרוש זאת גם במבנה נמוך יותר.

  • שאלה - היאלי מרקו, היחידה הסביבתית בשרון: עד כמה השפעה יש להגבלת הרפלקטיביות של קירות מסך?

תשובה - בעז: כלפי המרחב הציבורי זה לא הפרמטר המשמעותי ביותר. מחקרים מהשנים האחרונות מראים שהמשקל של הרפלקטיביות של הזכוכית יורד, ולכן בתל אביב כבר עדכנו את הערך הזה כמה פעמים. עתה אנחנו שוקלים שוב לעדכן את הערך, במטרה למזער את הפגיעה ביזמים ולאפשר להם שימוש בטווח מוצרים רחב.

  • שאלה - תום שובל, עיריית חדרה: מעוניין לשמוע על נוהל העבודה שלכם - באיזה שלב בתכנון אתם "נכנסים" לתוכניות, על מנת מצד אחד להשפיע בשלב הנכון והמוקדם ביותר ומצד שנו לשמור על יעילות בתהליכים?
    תשובה - בעז: אנחנו נכנסים בשלב קידום התב"ע, לתקנון.

 

המציג השני היה עומר בן נון, מתכנן סביבתי בעיריית רמת גן, שהציג את המסקנות שעלו ממחקר שהיה שותף לעריכתו במסגרת לימודיו האקדמיים באוניברסיטת בן גוריון, בנושא "השפעת המורפולוגיה העירונית על האקלים בעיר: ניתוח והבנה של איי חום עירוניים בב"ש באמצעות מיונה לאזורי אקלים מקומיים (LCZ)".

  • המונח "מורפולוגיה עירונית" מתייחס לתכסית הבנויה (כולל רשת הרחובות, גאומטריית הרחובות, והמבנים עצמם). החוקרים ביקשו להבין האם ואיך מורפולוגיית המבנים משפיעה על הטמפרטורה שנמדדת באזורים שונים.
  • המחקר בחן והשווה בין השכונות השונות בעיר באר שבע. במחקר נמצא שהאיזור החם ביותר בעיר הוא איזור העיר העתיקה. איזור זה מאופיין בבינוי נמוך, במבנה  בשתי וערב, באוריאנטציה- דרום מערב צפון מזרח.
  • הרציונל שעמד בבסיס העמדה זו של המבנים במרחב היה הצורך בחסימת סופות אבק מכיוון מדבר הסהרה (מכיוון דרום מערב). המחקר מצא שפרישה זו מגבירה את ההחזרה של קרינת השמש, בשל תופעת הקניון העירוני.
  • משתנים נוספים שמשפיעים על החום – כיוון הרוחות, העמדת המבנים, צמחייה, גובה המבנים (בבניינים גבוהים הקרינה נכלאת ולכן יש יותר התחממות).
  • החוקרים דירגו את האזורים בעיר לפי קריטריונים אלה, והעריכו ש-34.6% משטח העיר הם בפוטנציאל לייצר אי חום עירוני (סיווג LCZ3 – מוצג בצבע כתום במיפוי שמוצג במצגת).
  • מסקנות המחקר: בניה גבוהה וצפופה ורשת דרכים פחות מסודרת (שחורגת מה"גריד", בתוספת צמחייה, תקטין את עוצמת אי החום העירוני בבאר שבע.

שאלות ותשובות בנוגע להרצאה של עומר:

  • שאלה - נורית, עיריית חיפה: היה ניתן לצפות שדווקא מבנה של שתי וערב יתרום לאיוורור הטבעי, שכן יאפשר זרימת רוח מצננת בלילה.
    תשובה - עומר: זאת אכן היתה סברה רווחת, אבל הסתבר שהחזר הקרינה הוא פרמטר שמשפיע יותר על אי החום בלילה מאשר הרוחות והקניון העירוני מגביר את ההחזר הזה.
  • שאלה – מאיה, פורום ה-15: מה הכלי הכי משמעותי שעולה מתוך המחקר שלך, שאפשר להשתמש בו במרקם קיים/התחדשות עירונית?

תשובה - עומר: גגות ירוקים ושמירה על 15% שטח פתוח לחלחול - יש המון יתרונות לשטח הפתוח בתוך המרקם הבנוי. מחקר נוסף הראה שגינות קטנות סמוכות לבית מגורים מקלות על אי החום העירוני ברמה המקומית יותר משטחים פתוחים וגינות ציבוריות.

מצגת ההרצאה של עומר

"קינחנו" את המפגש בסקירה מהירה של עדכוני בנייה ירוקה מאת פורום ה-15, ובכלל זה:

  • מסמך "עדכוני בנייה ירוקה" השנתי של פורום ה-15 פורסם בשבוע שעבר והועלה לאתר. מי שטרם קיבל, מוזמן לפנות אלינו.
  • אישרור העדכון למדיניות הבנייה הירוקה המשותפת של ערי פורום ה-15 - כמעט כל העיריות כבר אישררו את עדכון המדיניות, נבקש מהמעטות שטרם עשו זאת, להשלים זאת ולהעביר אלינו את ההחלטה.