ביום ג', ה-1.3.2022 קיימנו מפגש של "הפורום העירוני לתכנון ובנייה בני קיימא" של פורום ה-15. מטרתו של הפורום הוא לקיים שיח עמיתים ולקדם מדיניות משותפת לקידום היבטי קיימות ואקלים בתכנון ובנייה בערים בישראל. בפורום אנו משתפים בדוגמאות מוצלחות מהשטח, אתגרים וחסמים העולים מהעבודה על הנושא, ועוד כדי לייצר בסיס ידע ופלטפורמה לקידום נושאים משותפים.

מפגש זה עסק באחד הנושאים ה"חמים" והמשמעותיים לערים הגדולות והצפופות בעולם - שימוש מועיל במשאב הגג. שימוש יעיל ומועיל בגגות הוא כלי להתמודדות עם המחסור בשטחים פתוחים – פרטיים וציבוריים -בערים, להתמודדות עם השפעות משבר האקלים, למיתון השפעותיו ולחיזוק המגוון הביולוגי.

בישראל כבר עוסקים בהרחבה בשימוש בגגות לטובת ייצור אנרגיה סולארית, אולם השימוש בגג לצרכים ושימושים אחרים נמצא עדיין "בחיתולים" באופן יחסי. אנו רואים ברחבי העולם דוגמאות מובילות לשימוש בגגות "כחולים" כאמצעי לקליטת נגר וקירור הבניין, גגות "ירוקים" – לקירור הבניין, קליטת נגר וחיזוק המגוון הביולוגי, גגות שנקרא להם לצורך הדיון "חומים" – ציבוריים - או גגות פרטיים שפתוחים לשימוש הציבור (שיכולים לשמש כ"גגות פעילים", או בשימוש ציבורי אחר), ושילובים מגוונים ביניהם ("היברידיים").

 

מאיה קרבטרי, מנהלת מחלקת סביבה, אקלים ותכנון בפורום ה-15,  הציגה את הסוגיות המרכזיות שיידונו במפגש:

  • מהן הדרכים לקדם שימוש יעיל ומועיל במשאב הגגות בעיר? מהם אמצעי המדיניות המתאימים לכל סוג בנייה/שימוש/אזור/גג?
  • כיצד קובעים מהו השימוש המועיל ביותר לגג?
  • מהם הפתרונות ל"השמשת" גגות בבנייה קיימת?
  • סוגיית האיכות – אין מפרטים אחידים / סטרנדט אחיד, בשונה מהמצב עם הבנייה הירוקה. במידה רבה, אנו נמצאים במצב דומה להיכן שהיינו עם הבנייה הירוקה לפני עשור.

במסגרת המפגש שמענו מנציגי עיריות על החשיבה ובעשייה שהתחילו להתניע בנושא וכן על האתגרים והסוגיות עמם הם מתמודדים במסגרת זו. סיימנו את המפגש בדיון פתוח בין המשתתפים.

 

ראשון המציגים היה ד"ר בעז קידר, מנהל מחלקת תכנון בר קיימא ואנרגיה, בעיריית תל-אביב יפו.

רקע

  • דווקא בעת העתיקה האדריכלות של אזור הים התיכון השכילה להשתמש בגגות המבנים, מתוך הבנת חשיבותו של הגג, הן כמרחב משפחתי-קהילתי והן בכל הנוגע לאקלום מבנה. הצורך במרחב פתוח בסמיכות לבית קיבלה משנה תוקף בתקופת סגרי הקורונה.
  • הדו"ח החדש של ה-IPCC מחזק את ההכרח בקידום השימוש בגגות לצרכי התמודדות ומיתון השפעות האקלים.
  • עיריית תל אביב-יפו דורשת כבר היום הקמה של גגות מועילים בתב"עות ותכניות עיצוב אדריכלי. זהו נוסח הדרישה המשולבת בתכניות: "חזית חמישית: יתוכנן גג מועיל – גג מגונן ("ירוק") ו/או גג מעכב נגר ("כחול") בשטח שלא ייפחת מ-80% מסך שטח הגגות (כולל שטחים טכניים המיועדים למערכות מיזוג אוויר, חימום מים תרמו סולארי, ייצור חשמל במערכות פוטו וולטאיות וכו'). המפרטים יהיו בעלי יכולת אחיזת מים של 25 מ"מ למ"ר לכל הפחות, ויעמדו בתקני FLL או תקנים מקבילים לגגות מעכבי נגר. מפרטי הביצוע לגג כחול / ירוק יאושרו על ידי יחידת אדריכל העיר".
  • העירייה מפתחת מדיניות שתחייב הקמת גגות מועילים גם בשלב הבקשה להיתר. המדיניות תקבע חובת שימוש מועיל כלשהו בשטח הגג, ותתבסס על רציונל תפקודי – תוכן מטריצה שתסייע באפיון השימוש המועדף/מיטבי לגג, בהתאם למפת הסיכונים והצרכים האקלימיים בעיר. בשלב זה, המדיניות לא תחייב שימוש ספציפי בפרויקטים ספציפיים, וכמו כן, לא תקבע אחוזים כלליים של גגות מסוגים שונים.
  • העירייה גם מפתחת מודל של "כתובת" אחת (one-stop-shop) בעירייה לנושא הגג המועיל. תיק המידע בתהליך רישוי הבנייה יכלול הנחיה לתכנן שימוש מועיל בגג, ברמת התכנון של שאר השטחים במגרש.

עיריית תל אביב-יפו הגדירה ואפיינה סוגים שונים של גגות מועילים וקבעה הנחיות ודגשים להקמתם:

גג כחול

  • בנוסף לניהול הנגר במגרש, גג כחול תורם למערכת ניהול הנגר הכלל עירונית, ולכן אפיון הצורך בגג כחול הוא בעל דגש מרחבי מאוד משמעותי.
  • הגג יורכב משכבות שונות להשהיית נגר, ויכול גם לכלול  נקזים. הגג יכלול יריעות בעובי 8-10 ס"מ. השכבה החיצונית והעליונה של הגג תהיה שכבת חצץ, שמספק הגנה מפני קרינת UV המזיקה ליריעות האיטום וההשהיה, מחזיק את היריעות ומונעת מהן לעוף ברוח, מסייע בבידוד התרמי, ומיוצר בעיקרו מפסולת בנין ממוחזרת (דוגמא לכלכלה מעגלית!).
  • הגגות יתוכננו לשאת עומס יבש של 10 ק"ג למ"ר ועומס רטוב של 50-60 ק"ג למ"ר. יצוין שגגות של מבני ציבור בתל אביב-יפו כבר מתוכננים ממילא לעמוד בעומס יותר גדול - של 130-140 ק"ג למ"ר.
  • ניתן לשלב סנסורים שיודעים למדוד את הספק הנגר הנקלט/מושהה על הגג, וכך לעקוב אחר המידע ההידרולוגי ובכך לספק מידע לגבי יכולת ההחדרה/השהייה של המגרש כולו.

גג ירוק

  • השכבה המגוננת מספקת תועלות תרמיות ואקולוגיות (המגוון הביולוגי), וכן סופגת ומשהה נגר.
  • הצמחייה תותאם לאזור האקלימי.
  • גג אינטנסיבי יכלול צמחייה מגוננת, בעדיפות לצמחייה מועטת תחזוקה (כפעמיים בשנה) והשקייה - רק בתקופות החמות. גג אקסטנסיבי יכלול צמחייה טבעית ללא השקייה יזומה.
  • גג ירוק כבד - עומק מצע 30-40 ס״מ, משקל סביב 200 ק"ג למ"ר; גג ירוק קל - עומק מצע 8-10 ס"מ, משקל – כ-100 ק"ג, ללא תחזוקה, השקייה מינימלית. שימוש במצע מנותק, לרוב בנוי מאריחים שבכל אחד מהם שתולים צמחים. זהו עומס סביר עבור מבני ציבור.
  • אין סכנה מוגברת לסתימת מרזבים.

גג סולארי

  • גג סולארי מייצר חשמל ובטווח הארוך מניב הכנסה. באופן יחסי לסוגי הגגות האחרים, לגג סולארי יש כבר מערך תמריצים מפותח.
  • כדי שיהיה אפקטיבי וכלכלי להקים גג סולארי, דרוש שטח גג גדול, ולכן מומלץ להנחות שהמערכות הטכניות ומערכות הבטיחות ירוכזו באזור אחד ויוצמדו לדפנות הגג.

פרויקטים לדוגמא של גגות היברידיים בעיר תל אביב-יפו

  • "בית ורד" (לשעבר "בית פלאפון") – הבניין מצופה בפאנלים סולאריים וורטיקליים (BIPV) שיודעים לייצר אנרגיה גם מקרינה נמוכה. גג המבנה היברידי – מערכות טכניות, גג ירוק פעיל ופאנלים פוטו-וולטאיים לייצור חשמל סולארי.
  • מרכז השיקום של משרד הביטחון, דרום ת"א – הגג כולל מערכות טכניות, גינון אינטנסיבי וכן משמש כגג מונגש ופעיל עבור המשתקמים.

תובנות והמלצות

  • אין מניעה לשלב בין גג סולארי לגג כחול, יש אפילו תועלת הנובעת משילוב זה, מכיוון שפני השטח של גג כחול צוננים יותר מגג רגיל, וקירור זה משפר את תפקוד המערכות הסולאריות.
  • חשוב להתחיל בדוגמא אישית, לפעול כבר עכשיו להקמת גגות מועילים במבני הציבור ובפרויקטים עירוניים גדולים. מוצע לתעדף גגות ציבור בקרבת בניינים גבוהים – גגות שניתן לצפות עליהם.
  • רתימת הציבור – לא פועלים בחלל לגמרי ריק. למשל, ארגון "אינובייט" עוזר לתושבים שרוצים לשפר מבני מגורים קיימים בין היתר באמצעות שימוש בגגות.

 

לאחר מכן שמענו מגב' מירב קובריגרו, מנהלת תכניות חברתיות קהילתיות במנהלת "חיפה 2030", עיריית חיפה:

  • בעז נתן סקירה עיונית מצוינת שמתחברת לחזון ההתמודדות עם משבר האקלים.
  • גגות יכולים לספק מענה להרבה מהאתגרים של תחום האדפטציה ומהצרכים החדשים שעולים במרחב העירוני בעקבות משבר האקלים. בנוסף, יש לגג פוטנציאל לשמש כמרחב נוסף לטובת והנאת התושב בעיר.
  • במסגרת תכנית האקלים בוחרת עיריית חיפה לקדם שימוש בגגות לתועלת הציבור.
  • הרציונל הוא לעודד שימוש בגגות באמצעות כלי מדיניות- רגולציה ותמריצים. עוסקים בעקרונות עבודה עירוניים.
  • פועלים ב- 2 מישוריים: מבני ציבור ומבנים פרטיים.

המגזר הפרטי

  • מקדמים קורס מובילי גגות (יש פיילוט גם בירושלים). המטרה היא הקניית ידע לתושבים בעיקר על גגות ירוקים.
  • הקימו צוות רב תחומי (עם נציגים ממחלקות הנדסה, רישוי ותפעול) מנסים לייצר הסדרה בשביל להקל על התושב.
  • בוחנים גם היבטים של חקלאות עירונית על גגות באופן מסחרי - בנושא זה יש הרבה סוגיות של רישוי וחסמים כלכליים.

מבני ציבור

  • המטרה היא הנגשת הנושא לתושב - יש חשיבות רבה לנראות.
  • פועלים בשיתוף עם אגף קהילה, חינוך והאקולוגית העירונית (מקדמים פעילות עם רה"ע ותלמידים), מחברים את הנושא לאורח חיים בריא ומקיים.
  • קיים גג מחקרי בו בודקים את מידת ההשפעה של הגג הירוק על הטמפרטורה במבנה (אמור להתפרסם מחקר עם הממצאים).
  • יישום פיילוטים על מבני ציבור:
  • הוקמו גגות צהובים/סולריים על 20 בתי ספר ויש נוספים בתכנון.
  • באחד מהמרכזים הקהילתיים בעיר, הוצבו מערכות הידרופוניות לגידול ירקות.
  • על גבי גג העירייה הוקם גג ירוק המשמש את בתי הספר באיזור.

מאיה: הטופוגרפיה בחיפה מוסיפה לנושא הגגות מצד אחד מורכבות הנדסית ותפעולית, ומצד שני יתרון של שיעורי נצפות הרבה יותר גבוהים ביחס לערים שטוחות.


חזרנו לאיזור המרכז ושמענו על הפעילות של עיריית רמת גן, מעומר בן נון שטרן, המתכנן ביחידה הסביבתית של העירייה.

פעילות העירייה:

  • לרמת גן יש מדיניות גגות עירונית במסגרתה מחייבים שימוש מועיל בגג, אשר נקבע בהתאם למיקום המבנה בעיר ופרמטרים נוספים.
  • מטרת המדיניות היא להסדיר את השימוש בגגות גם במבנים קיימים, לא רק בפרויקטים חדשים.
  • ביחס לבנייה חדשה, דורשים בשלב ההיתר שימוש מועיל בגג. אין היתר בנייה חדש ברמת גן שלא כולל התייחסות לגג מועיל, ללא יוצאים מן הכלל -  כולל למשל בפרויקט שמקודם כעת בבי"ח תל השומר, גגות של מחסנים, תחנות אוטובוס ועוד.

האתגרים:

  • נתקלים בהתנגדויות מצד היזמים לאחר כל עדכון מדיניות ובכל אישור של תב"ע (כולל חוו"ד מקונסטרוקטורים שטענו שהמדיניות לא ישימה, דו"חות של הידרולוגים שטענו שאין צורך הידרולוגי בהשהיית נגר  על הגג וכיו"ב.
  • בכל פעם מחדש יש צורך להסביר את החשיבות של הנושא לכל בעלי העניין.
  • החשיבות של הגדרות ברורות ואחידות - בעקבות בלבול או אי בהירות לגבי המושגים, שעלה מקרב היזמים בעיר סמוך לאחר אישור המדיניות העירונית, החליטה העירייה לכלול במדיניות הגדרה של המונחים "גג מגונן" ו"גג סופח".
  • יש אתגר משמעותי במגדלים, כאשר היזמים מבקשים לפטור אותם מהדרישה בשל העדר שטח גג מספק. במענה לסוגיה זו, החליטה העירייה לעודד אותם לצמצם את שטח המערכות הטכניות.
  • ביחס לגגות פעילים, לעתים מקבלים תלונות ממבנים סמוכים על רעש שנוצר כתוצאה מהפעילות על הגג, בעיקר במלונות באזור הבורסה.                         

 

לאחר מכן שמענו מהיאלי מרקו, המתכננת הסביבתית ביחידה לאיכות סביבה בשרון על הפעילות בנושא גגות מועילים בערים החברות באיגוד.

פעילות העיריות:

  • ב- 2014 אימצו בעיריית כפר סבא מדיניות עירונית המחייבת גג ירוק במבני מסחר ותעסוקה (ללא דרישה שטח גג מינימלי). בימים אלה מביאים את המדיניות לריענון בוועדה.
  • ברעננה כבר אישרו מדיניות גגות, שקובעת כי מבני תעסוקה ומסחר יידרשו להקים גג ירוק , וכן קובעת שטח גג מינימלי שיוקצה לשימוש זה.

האתגרים:

  • הגדרות ומדדים – המדיניות משתמשת במונח "גג ירוק", אך למעשה כוללת תחת כותרת זו למעשה מספר שימושים מועילים, ובהם  גג סולארי, גג כחול וגג מגונן.
  • קיים פער בין הדרישה במדיניות לבין היישום בשטח. הקשיים עולים בעיקר בכל הנוגע לתהליך הרישוי. לא מספיק מוגדר מי אחראי לבדוק את העמידה בדרישות ובאיזה שלב ברישוי. כמו כן, מאחר שאין מפרט אחיד, לא מוגדר על פי איזה סטנדרט/מפרט יש לבדוק את העמידה בדרישה, וכפועל יוצא במידע וברישוי מתקשים להשיב על שאלות היזמים. בימים אלה עובדים על מפרט אשר יגדיר שימושי גגות, אחוזי שטח וכדומה.

 

לבסוף הציגה אלה פרידמן, מנהל/ת מחלקת עיצוב עיר ופיתוח סביבתי בעיריית נתניה.

פעילות העירייה:

  • בתכניות בינוי לביצוע במבני מסחר, משלבים דרישה להקמת גג ירוק ב-30% משטח הגג לכל הפחות.
  • כבר ניתן לראות יישום במבני מסחר בעיר ויש דוגמאות יפות.
  • העירייה שמה דגש על הנראות של הגג ממפלס הרחוב.

האתגרים:

  • בגגות מעורבי שימוש, המפגש שבין השטחים הציבוריים לשטחים הפרטיים יוצר מתחים.
  • במבני ציבור – אתגר תקציבי במיוחד בכל הנוגע לגגות ירוקים.
  • פערי ידע  - מעטים מהאדריכלים מכירים את הנושא.

 

דיון בנושא ההצגות של העיריות

  • שאלה לעיריית תל אביב-יפו: כיצד ניתן להבטיח שגג כחול או ירוק בבניין פרטי יתוחזק כראוי?
    בעז: זו סוגיה שעדיין אין עליה תשובה ברורה, בין היתר בשל מיעוט הניסיון בנושא בישראל. בהולנד למשל כבר יש מקצוע שנקרא "גנן אורבני", שמטפל בגינות גג בעיר.
  • שאלה לעיריית תל אביב-יפו: האם יש סיכון מוגבר לנזילות בגגות כחולים? מה יהיה מצב האיטום לאחר 10 שנים? האם עושים בדיקות הצפה?
  • : ביצענו התייעצות עם הידרולוגים ועם נציגי החברה שמייצרת את מערכת ההשהייה על הגג בגגות שמקימה העירייה, והממצאים מראים כי גג כחול או ירוק לא מגביר את הסיכון לנזילות, ואף להיפך – הם תורמים לצמצום הסיכון. בעוד איטום רגיל מתבלה ומתיישן ולבסוף נסדק, בגגות כחולים או ירוקים, האלמנטים והשכבות המותקנים בגג יכולים לספק שכבת הגנה לשכבת האיטום הסטנדרטית, באופן שיכול לתרום להארכת  חיי האיטום של הגג.
  • שרה גזית, עיריית נתניה: שאלה לעיריית רמת גן- האם אתם מחייבים שימוש מועיל בגגות רק בבניני מגורים או גם במשרדים?עומר: במבני מגורים – גג ירוק או כחול ולפעמים סולארי, במבני תעסוקה - גג ירוק או סולארי
  • שרה: ידוע לכם שגג סולארי על גבי בנין משרדים/מלון גורר חיוב של מס הכנסה? כיוון שמדובר בעסק.
  • עומר: לא נכנסו לעניין זה.
  • גילת לובינגר, חוקרת את נושא הגגות לשימוש ציבורי ומשותף בטכניון: שאלה לעיריית רמת גן- באיזה שלב בתכנון שולבה הדרישה לשילוב שימוש מועיל בגגות?? כיצד מתבצעת האכיפה על יישום הדרישות? איזו יחידה בעירייה אחראית על הבדיקה?
  • עומר: סוג הגג אותו בחרו היזמים ליישם בתכנית חייב להיות מצוין על גבי התכנית שמוגשת  - אנו דורשים לציין מילולית איזה סוג גג נבחר ומה אחוז השטח. הדרישה מופיעה בתנאים להיתר, ונבדקת בשלב תעודת גמר, עוד לא נתקלנו במקרה שטופס 4 התעכב בגלל דרישה זו. מבחינת אסמכתאות: עבור גג כחול דורשים לצרף דוח הידרולוגי ועבור גג סולארי דורשים אישור של ממונה אנרגיה.
  • בעז: בת"א-יפו ביקשנו לשלב אלמנטים של גג ירוק וכחול בתכנון, ואכן "זכינו" לקבל התנגדויות, וכן חוות דעת של יועצים שונים שטוענים שאין צורך הנדסי / תכנוני באלמנטים אלה. עם זאת, מניסיוננו אם מתעקשים מספיק, מצליחים להשיג תוצאות. התעקשות וחשיבה שונה ויצירתית מניבות תוצאות ומסייעות בשכנוע היזמים.

דיון בנושא ההמשגה- שפה אחידה לשימוש בגגות:

  • עומר: במסמך מדיניות נגר עילי של מנהל התכנון ניסו לתת הגדרות לשימושים השונים לפי הפונקציה שהם ממלאים, למשל– "גג סופג" יכול  להתקבל הן באמצעות גג כחול והן באמצעות גג ירוק, קרי גג מגונן.
  • גלית לבינגר: על פי ממצאי המחקר אין אחידות במונחים הסטטוטוריים בין העיריות השונות והגורמים השונים. במחקר נמצאו לפחות שניים עשר שמות שונים לשימוש מועיל בגגות בתכניות המפורטות, במסמכי המדיניות, ובהיתרים. יש בלבול סטטוטורי ושוני בשפה של אנשי המקצוע. ישנה גם הבחנה בין מונחים אובייקטיבים וסובייקטיביים- עניין אשר מוסיף לבלבול...
  • רקפת,  עיריית גבעתיים: הפער בשפה נובע מהלך הרוח התרבותי. בעיר המצטופפת חייבים לעשות שימוש גם בגגות אבל התושבים רגילים לחיות על הקרקע ולכן עוד קשה לחשוב על המרחב הזה והוא עוד לא מצא את מקומו באג'נדה ובשיח.  תפיסה תרבותית של המעבר לוורטיקלי עוד קשה לתושבים. וזהו למעשה קושי נוסף על כל אתגרי הרגולציה סביב נושא השמשת הגגות- צריך היפוך בחשיבה המרחבית של התושב. נושא הנגישות והנראות גם צריכים לקבל חשיבות כדי שבאמת ישתמשו בגג.
  • מאיה קרבטרי, פורום ה-15: אכן זהו אתגר משמעותי אשר יכול להתחבר ולהשפיע על הכלי של בחירת סוג השימוש בגג המשותף. (מתחבר גם לדיסוננס שבין בנייה מגדלית לבנייה מרקמית- טיפולגיית הבנייה.

 

דיון בנושא גג "פעיל":

  • לפעילות על גג יש פוטנציאל גדול מאוד לגרימת מטרדי רעש עבור מבנים גבוהים יותר בקירבת הגג. אחת המורכבויות בעניין זה נובעת מכך שהתקנות שמכוחן עיריות מבצעות אכיפה של מפגעי רעש  לא חלות על גגות. הפתרון הזמני שנמצא בעיריית ת"א-יפו הוא התייחסות לרעש המגיע מהגגות כאל רעש המגיע מ"חצר", ודרישת דו"ח אקוסטי, אבל זו לא פרשנות שמקובלת על הכל ומערימים עלינו קשיים.
  • עומר: גג פעיל צריך להיות מותאם לסביבה ולא רק מבחינת אקוסטיקה. לדוגמא, גג שסמוך לנתיבי איילון לא בהכרח מתאים לשמש כגג פעיל מכיוון שלא מומלץ לשהות שהייה ממושכת בקרבה לזיהום האוויר.
  • בעז: ברגע שהופכים גג של מבנה ציבור לגג פעיל עם נוכחות של תלמידים עליו, זה דורש לפעמים שינוי תכנוני בגלל תקנות בטיחות ומכבי אש כשמדובר על גובה של מעל 13 מטר (צריך יותר מדרך מילוט אחת).

 

לבסוף, ביקשנו מהעיריות לאפיין את הצרכים שלהן בתחום זה.

  • טל קויתי, עיריית ראשון לציון: נדרש לייצר מאגר של מפרטים וידע, כי היזמים מצפים מאיתנו לתת להם את הפרטים והמתודולוגיות.
  • יונתן, עיריית רעננה: יכולים להסתייע במאגר דוגמאות ומקרי בוחן - פרויקטים מוצלחים יעזרו לשכנע את המתנגדים.
  • שירה גורלי, עיריית חיפה: ישמחו ללמוד מעירייה שיש לה ניסיון עם הקמת חממה מסחרית על גג, הכוללת קונסטרוקציה מסיבית, הן בהיבטים תכנוניים והן בהיבטי המימוש.
  • אלון גונן, עיריית חדרה: ישמחו להכיר דוגמאות לתמריצים שעיריות נותנות, בשיטת "הגזר", שמטרתם לעודד השילוב של שימוש בגגות. כמן כן, מעוניינים להכיר נתונים כלכליים  - גם עלויות וגם עלות מול תועלת עבור כל סוג גג.
  • עומר: מציע לשתף בסט אפיון לגג משולב (כחול+ירוק) על גג מבנה קיים בעיר (בית ספר) הכולל פרטים אדריכליים, היבטים קהילתיים ועוד.