ב-12.1.26 קיימנו מפגש של הפורום העירוני לבנייה ירוקה ותכנון בר קיימא של פורום ה-15 בשיתוף עם פורום האנרגיה לרשויות במשרד האנרגיה והתשתיות להיכרות עם מסמך חדש שגובש בחטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות –"אנרגיה מקיימת במבני מגורים משותפים - ניתוח טכנו - כלכלי ניצול מיטבי של גגות מבני מגורים לי יצור אנרגיה וחימום מים יעיל". זהו ניתוח טכנו-כלכלי שבוחן חלופות לחימום מים במבני מגורים.

 

לצפייה בהקלטת המפגש לחצו כאן.

 

פתיחה - מאיה קרבטרי, מנהלת מחלקת סביבה, אקלים ותכנון, פורום ה-15:

מתכבדים ושמחים לארח את משרד האנרגיה והתשתיות, שהיום למעשה חולק עמנו את ה"מחשבות" שלו בנושא הדרכים לייעל את ייצור וצריכת האנרגיה המקיימת במרחב העירוני. היום אנחנו מזמינים אתכם לשאול את השאלה האמיצה: האם הגיע הזמן להיפרד מאחד הסמלים שמזוהים ביותר עם הנוף בישראל ולהיפתח לטכנולוגיות אחרות על מנת להתקדם לעבר התייעלות אנרגטית?

 

אדר' אוריאל בבצ'יק, מנהל אגף בכיר הנדסה וביצוע בחטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות - את הרציונל לקידום המסמך להצעת חלופות לחימום מים במבני מגורים:

העבודה שתוצג בפניכם היא עבודה מאוד חשובה מבחינת האגף. היא מייצרת "טוויסט בעלילה" בנושא חימום מים במבני מגורים.  לא קל לשבור את הסטטוס קוו של דודי השמש מכיוון שהם מאוד פופולריים ולכן ניגשנו לעבודה הזאת ביראת כבוד וביצענו הרבה בדיקות.

העבודה על המסמך היא חלק מאסטרטגיה כוללת של האגף לאנרגיה מקיימת להטמעת חידושים טכנולוגיים מעולם האנרגיה המקיימת בתוך עולם הבנייה. זהו תחום שכיום מתפתח בקצב מהיר, שרק הולך וגובר – כל כמה חודשים יש חידושים בתחום ונכנסות טכנולוגיות חדשות, ובמקביל גם המחירים יורדים. התפקיד שלנו  הוא לבחון את כל הטכנולוגיות והחידושים הללו, ולבחון אילו טכנולוגיות רלוונטיות להטמעה, התחומים הבאים: התייעלות באנרגיה, ייצור אנרגיה מתחדשת ותחבורה חשמלית.

אוריאל מנה מספר ציוני דרך מרכזיים בפעילות אגף אנרגיה מקיימת בתחום זה בשנים האחרונות: רפורמה בייבוא מכשירי חשמל – יישור קו עם הרגולציה האירופית, אסדרת אופן ביצוע והצגת הדירוג האנרגטי של דירות, חיוב התקנת מערכת פוטו וולטאית במבנים חדשים שאינה למגורים ובמגורים צמודי קרקע.

בעשורים שעברו מאז נקבעה חובת התקנת דוד שמש, תרמה טכנולוגיה זו תרומה אדירה למשק החשמל ולמשקי הבית בישראל. צעד זה צמצם את צריכת החשמל בישראל ב-5% - שווה ערך לשדה סולארי בשטח של 30,000 דונם. תועלות נוספות - דו-שימוש (חסכון בקרקע), אנרגיה מקיימת (צמצום זיהום האוויר) וצמצום עלויות השימוש בחשמל במשקי בית. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כיום ל-85% ממשקי הבית יש דוד שמש.

ואולם, לדודי השמש מספר חסרונות – היעילות שלהם משתנה בהתאם לעונת השנה. בימים מעוננים וקרים, הם לא מספיקים לצרכי חימום המים של משקי הבית. הם אינם פעילים בשעות החשיכה - גם בקיץ. כמו כן, דווקא בשעות בהן יעילותם מירבית – שעות שיא השמש, השימוש בהם במשקי הבית מועט. כמו כן, על פי רוב, משקי הבית משתמשים רק בחלק מהמים שחוממו, ואין דרך להשמיש את יתרת המים שחוממו.

בבניינים רבי קומות, החקיקה מחייבת להתקין דוודי שמש רק עבור הקומות העליונות. כך, חלק ממשקי הבית נהנים מהדודים ומשלמים הרבה פחות על חשמל, ואילו דיירי הקומות הנמוכות לא מפיקים תועלת ממשאב הגג וצורכים הרבה יותר חשמל – בהיקף שנע בין 50% ל-400% ביחס לדירות העליונות.

מכל הסיבות הללו, החלטנו להכין עבודה שתסקור את הטכנולוגיות העיקריות הקיימות כיום, ותבחן חלופות מדיניות שיוכלו להחליף את התקנות הקיימות בתחום דודי השמש. נמצאים איתנו אנשי המקצוע שהכינו את המסמך - איציק יוניסי, מנהל אגף ההנדסה במשרד האנרגיה והתשתיות; נדב גבינג, מהנדס באגף  שריכז את העבודה על המסמך; שני בן גיגי - כלכלנית החטיבה שאמונה על החלק הכלכלי במסמך; ודניאל בלייר מחברת "אקוטריידרס" שכתב את המסמך. המסמך פורסם באתר משרד האנרגיה ונמצא בשלב הערות הציבור. נשמח לקבל הערותיכם לעבודה. להעברת הערות, יש לפנות בכתב בדוא"ל [email protected].

 

אינג' איציק יוניסי, ראש אגף הנדסה בחטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות – הצגת מסמך "אנרגיה מקיימת במבני מגורים משותפים - ניתוח טכנו - כלכלי ניצול מיטבי של גגות מבני מגורים לי יצור אנרגיה וחימום מים יעיל".

בשנים האחרונות, רבים פונים אלינו עם השאלה "מה עדיף - דודי שמש או מערכת פוטו-וולטאית? בתחילה, דודי השמש עדיין "ניצחו" במבחן זה, כי הם מפיקים יותר אנרגיה מפאנלים סולאריים. אבל בהתחשב בהיקפי הבנייה והצפיפות בישראל צריך לשאול שאלות נוספות - האם ניתן לחמם מים בצורה יעילה ונקייה יותר? איך עושים שימוש בגג בצורה המיטבית ביותר לניצול אנרגיית השמש? מה ההשפעה המשקית של רשת החשמל להולכת חשמל למרכזים אורבניים צפופים?  

הגענו למסקנה שיש צורך לבחון את הנושא מחדש, בראי מגמות הביקוש והצריכה של משק החשמל, דפוסי השימוש, מגמות הציפוף והבינוי וכיו"ב.

 

בעבודה זו, בחנו את השאלה הן ביחס לתבחיני יעילות והן ביחס לתבחינים כלכליים, והערכנו כל אחד מהם ממספר נקודות מבט – נקודת המבט של היזם, משק הבית ומשק החשמל בכלל.

 

העבודה בחנה חמש חלופות:

חלופה א': חלופת הבסיס (המצב הקיים/השכיח במבני מגורים בישראל): מערכת תרמו-סולארית (דוד שמש) בשבע הקומות העליונות של המבנה, בשילוב דודים חשמליים. 

חלופה ב': הדרישה לפי נוסח התקנות כיום: מערכת תרמו סולארית בקומות העליונות בשילוב משאבות חום לקומות התחתונות.

חלופה ג': מערכות פוטו- וולטאיות בשילוב משאבות חום בשילוב.

חלופה ד': מערכות פוטו-וולטאיות בשילוב דודים חשמליים.

חלופה ה': מערכות פוטו-וולטאיות בשילוב מערכות תרמו-סולארית וגם משאבות חום.

 

יש לציין שכיום יש גם בניינים בהם הותקנו מערכות חימום מבוססות גז, אבל חשוב לציין שלעתים קרובות מדובר בהתקנה בלתי חוקית, שכן התקנות מאפשרות להקים מערכת כזו רק כגיבוי ולא כאמצעי עיקרי וקבוע לחימום מים.

 

בכל חלופה, נבחנה התועלת בראייה טכנית וכלכלית לאורך כל שלבי החיים של המערכת (הקמה, תפעול ותחזוקה, סוף החיים – לרבות תדירות החלפה). יצוין כי ביחס למערכות פוטו-וולטאיות יש עדיין שונות גדולה וחוסר ודאות לגבי הטיפול בהן בסוף מחזור החיים. בשל השונות בדפוסי והיקפי צריכת המים החמים במשקי בית שונים, נבחנו שלושה תרחישים ביחס למשתנה זה – צריכה נמוכה (73 ליטר ליום), צריכה בינונית (111 ליטר ליום) וצריכה גבוהה (150 ליטר ליום).  ביחס תפוקת המערכת הפוטו-וולטאית – הנחת היסוד הייתה שכל קילוואט מותקן מייצר כ-1650 קוט"ש הממוצע הארצי הוא 1,650 קוט"ש בשנה. היבטים אלו נבחנו בהתייחס לשני טיפוסי מבנים שכיחים בישראל – מבנה של 7 קומות ומבנה של 15 קומות. בנוסף, בוצע ניתוח רגישות שבחן מגוון יותר רחב של טיפולוגיות בנייה (אשר בין היתר התייחס לשונות במספר יחידות הדיור לקומה ושטח הגג הפנוי).

 

הבחינה העלתה כי חלופה ג' – השילוב של מערכות פוטו-וולטאיות עם משאבות חום היא החלופה העדיפה בשני סוגי המבנים. בבניין בן 7 קומות, חלופה זו מניבה חיסכון של 36% עד 53% ביחס לחלופת הבסיס, ובבניין בן 15 קומות החיסכון עומד על כ47%- בכל תרחישי הביקוש. בבניינים גבוהים, חלופת הבסיס (המצב הקיים) כוללת דודים חשמליים עבור יחידות הדיור בקומות הנמוכות, מה שהופך אותה לרגישה יותר למחיר החשמל ומגדיל את העלות השנתית למשק הבית. חלופה ב' (דודי שמש בשילוב משאבות חום) אמנם משפרת את הכלכליות ביחס לחלופה א' – חלופת הבסיס (שיפור של 12% עד 27%) אך עדיין יקרה ב-28% עד 40% מחלופה ג' (החלופה שנמצאה עדיפה). פער זה מדגיש את הפוטנציאל הכלכלי הגלום במעבר לטכנולוגיות המשלבות ייצור חשמל עצמי עם יעילות אנרגטית גבוהה.

 

מעבר לכדאיות הכלכלית, חלופה ג' מציגה יתרון משמעותי בהיבט הצדק החלוקתי במשאב שטח הגג. בחלופת הבסיס, בבניין בן 15 קומות קיים פער ניכר בעלויות חימום המים בין יחידות הדיור: בעוד שהדירות בקומות העליונות, הנהנות ממערכות תרמו-סולאריות, צורכות 341-705 קוט"ש בשנה בעלות של 219-452 ש"ח, הדירות בקומות התחתונות המסתמכות על דודים חשמליים צורכות 1,385-2,861 קוט"ש בשנה בעלות של 886-1,831 ש"ח — פער של פי 3 עד פי 4.  פער זה נובע מכך שיחידות הדיור העליונות מנצלות את שטח הגג המשותף לקבלת מים חמים ללא עלות במשך רוב ימות השנה. בחלופה ב', הפער מצטמצם אך עדיין קיים -  הדירות בקומות התחתונות, המצוידות במשאבות חום, צורכות 462-954 קוט"ש בשנה בעלות של 295-610 ש"ח — תוספת של כ35%- ביחס לדירות העליונות. לעומת זאת, בחלופה ג' כל יחידות הדיור מצוידות במשאבות חום יעילות ומתחלקות באופן שוויוני בהכנסות מהמערכת הפוטו-וולטאית המותקנת על הגג המשותף.

מבחינת התרומה למשק החשמל, חלופה ג' מייצרת למאזן אנרגיה חיובי, כלומר הבניין ייצר יותר חשמל מאשר הוא צורך לטובת חימום מים. התועלת הולכת וגדלה עם המעבר מהצרכן הבודד, דרך הבניין כולו ועד למשק החשמל כולו.

 

חסמים מרכזיים ביישום החלופה הנבחרת:

  1. "בעיית הסוכן" – נכון למצב הרגולטורי הנוכחי, אין ליזם אינטרס להשקיע בחלופה ג' מאחר שעלויות ההקמה הראשוניות של חלופה זו עולות על אלה של חלופות א' וב'.
  2. פער רגולטורי – נכון לעכשיו החלופה הנבחרת לא עומדת בהוראות התקנות.
  3. פערי ידע: משאבות חום הן טכנולוגיה יחסית לא מוכרת בישראל ויש צורך בהסברה על-מנת לפתוח את השוק לפתרון זה.

 

צעדי מדיניות אפשריים:

  1. תיקון רגולציה – ביצוע תיקון נוסף לתקנה 24 לחוק התכנון והבנייה, לצד (?) בחינת האפשרות לאמץ את הרגולציה האירופית בנוגע למשאבות חום.
  2. תמרוץ – כלי זה יכול לסייע במעבר לפתרון זה גם בבנייה קיימת. בימים אלה אנו בוחנים מנגנונים אפשריים לעניין זה.
  3. הסברה – הנגשת מידע לציבור.
  4. הכשרה – בניית פרופסיה חדשה - נדרש להכשיר אנשי מקצוע שיהיו מיומנים בהקמת ואחזקת מערכות כאלה.

במקביל לבחינת ערוצים אלה, בימים אלה אנו פועלים במספר מישורים כדי לקדם את הנושא:

  1. פרסום הדו"ח להערות הציבור – מזמינים את המשתתפים/ות להעביר הערות. כל החומרים נגישים באתר משרד האנרגיה והתשתיות בקישור כאן. נבקש להעביר הערות בפורמט המוגדר בעמוד זה.
  2. שיתוף בעלי עניין - בנוסף לשיתוף שנערך כאן במפגש של פורום ה-15 יחד עם פורום האנרגיה לרשויות המקומיות, אנו מתכננים לקיים מפגשי שיתוף גם עם קהלי יעד נוספים, לרבות במגזר הפרטי – למשל אדריכלים ומהנדסים, גורמים מהתעשייה המקומית, משרדי ממשלה, ועוד.
  3. אגירה – אנו בוחנים אפשרות להרחיב את העבודה ולבחון גם את התועלת היחסית של שילוב הטכנולוגיות השונות עם מתקן אגירה, וכן בחינת אפשרות לאפשר להציב מתקן אגירה כחלופה לחובת ההצבה של גנרטור לחירום.

 

שאלות ותשובות:

א. שאלות המנחה, מאיה קרבטרי, פורום ה-15:

שאלה: תוכלו להסביר לנו יותר על משאבות חום?

התייחסות - משרד האנרגיה והתשתיות: משאבת חום היא סוג של מזגן שעובד בצורה יעילה כדי לספק חום. לעומת הדודים הקיימים היום, שמכילים גוף חשמלי שמתחמם לאט באופן יחסי, מתמלא באבנית וצורך הרבה חשמל, משאבת החום (שמבחינה חיצונית נראית אותו דבר) היא מיכל אוגר מים (לרוב 150 ליטר) שבחלקו העליון מוצב מאוורר קטן (המתורגם לתוספת גובה של 15 ס"מ). המאוורר הוא יחידת מיזוג שמזרים חום לתוך המים בצורה יעילה אנרגטית וככה מחמם את המים. היעילות נגזרת מהטמפרטורה שיש בחוץ- ככל שבחוץ חם יותר, היא יותר יעילה. היא בעצם סופחת חום מהסביבה וככה מקררת אותה.

שאלה: לאן אתם מתכוונים להביא את התקינה/רגולציה?

התייחסות - משרד האנרגיה והתשתיות: אנחנו עובדים עם מינהל התכנון על תיקון תקנה 24. השיח במפגש הזה הוא חלק מהתהליך שלנו לקבל מידע ולהשתפר. אנחנו מעוניינים ללכת לכיוון של משאבות חום ואגירת אנרגיה בבניין בצורה יעילה כך שתשרת גם את הדייר וגם את רשת החשמל.

שאלה: מה תפקיד הרשויות המקומיות במהלך הזה? כיצד רשויות מקומיות יכולות לעזור בתהליך ואיך לדעתכם צריך להתבצע שיתוף הפעולה והיישום?

התייחסות - משרד האנרגיה והתשתיות: יש מגוון דרכים להשתלב ולקדם את התהליך הזה. ניתן לשלב התייחסות לנושא במסמך מדיניות תכנונית של הועדה המקומית לתכנון ובנייה. ניתן גם לבצע בקרות ייעודיות בשלב "טופס 4" – למשל בכל הנוגע ליישום התקנות שכבר היום מחייבות התקנת משאבות חום בדירות שאין בהן דודי שמש. דרך נוספת היא לסייע בהעלאת מודעות בקרב רוכשי דירות חדשות ולעודד אותם לבדוק שיש בדירה משאבת חום – בדיוק כמו שרוכשים בודקים היבטים אחרים בדירה. כמו כן, נשמח לקבל את התגובות שלכם לשינויי ושיפורי הרגולציה שאנו מקדמים – נשמח לקבל מידע לגבי היקפי הבנייה של סוגי מבנים שונים, לשמוע מהם האתגרים ביישום הרוגלציה הקיימת, ועוד. בהמשך נשמח לשיתוף הפעולה איתכם בתחום האגירה - איך אגירה משתלבת במרחב העירוני הצפוף, איך מייצרים דרישות בטיחות עבור זה, איך מייעדים תא שטח כדי למלא את הפוטנציאל של האגירה.

שאלה: התייחסתם להיבט של צדק חלוקתי, אבל האם אין חשש שזה דווקא יפגע בכך? במודל הקיים היום המים החמים הם "של השוכר" – השוכר מרוויח, ולעומת זאת במערכת PV המערכת היא בבעלות בעל הבית, ההכנסות מגיעות אליו, ואז הדייר צריך למצוא דרכים אחרות כדי לחמם את המים – הוא צריך להדליק את הדוד כל הזמן, גם באמצע הקיץ. איך זה מיטיב עם השוכרים?

התייחסות - משרד האנרגיה והתשתיות: הנחת היסוד שלנו היא שהמערכת תחובר למונה הראשי של הבניין המשותף וכך החיסכון יוזרם לוועד הבית ויופחת מהתשלום החודשי של הדיירים. אולם אכן אין חובה חוקית לעשות זאת.

 

שאלות המשתתפים:

שאלה - נורית מירון, מנהלת היחידה הסביבתית בנתניה: כיצד מתייחס תקן הבנייה הירוקה למשאבות חום?

התייחסות - רן אברהם, מנהל אגף א' בנייה ירוקה תקינה ותיווי, המשרד להגנת הסביבה: אכן יש התייחסות למשאבות חום בתקן, אבל בכיוון הפוך - התקן מעודד התקנת מערכות תרמו-סולאריות גם מעבר לנדרש בתקנות, על פני משאבות חום. נזכיר שאנחנו עובדים עדיין עם תקן מ-2016, שנכתב הרבה לפני כניסת התקנות של חימום מים משנת 2019. כיום אנו יודעים שמערכות תרמו סולאריות אפקטיביות רק עד מספר קומות מסוים. מאז, התחום הזה התפתח וכיום תקן 5281 נמצא ברביזיה, במסגרתה הכוונה היא להתאים את דרישות התקן ומערכת התמריצים שבו לתקנות של משרד האנרגיה והתשתיות. חשוב לציין ולהזכיר שמעבדות הבנייה הירוקה בודקות את מה שנדרש לפי התקן, והן אינן מוסמכות או נדרשות לבדוק דרישות שמכוח תקנות התו"ב – בדיקה זו צריכה להתבצע ע"י מכוני הבקרה ורשויות הרישוי. אנחנו בהחלט מכירים מקרים בהם יזמים לא מקיימים את לשון התקנות וזה נמצא בשיח מול כל הרגולטורים.

התייחסות – משרד האנרגיה והתשתיות: בקרוב אנחנו נצא בקמפיין ברשתות כדי ליידע את הציבור לגבי החובה להתקין משאבות חום (בכל בנייה חדשה, מכוח התקנות הנוכחיות, בכל חלופה) - נשמח לסיוען של הרשויות המקומיות בהעלאת מודעות הציבור. – גם מול היזמים וגם מול רוכשי הדירות - מדובר בעניין כלכלי שרלוונטי עבור כולם  - החיסכון מוערך הוא סביב 1,200 ש"ח בשנה למשק בית.

 

שאלה - ד"ר בועז קידר, מנהל מחלקת תכנון בר קיימא ואנרגיה,  עיריית תל אביב-יפו: תודה על המהלך הזה. מברך על הקשר הטוב והמשתף שמקפיד משרד האנרגיה לקיים עם הרשויות המקומיות. אנחנו פוגשים את היזמים בדיוק כשהשאלה לגבי סוג המערכת לחימום מים עולה על הפרק ולא תמיד היא מקבלת התייחסות ראויה. אנחנו מתקשים להביא נתונים מדויקים בהתייחס למה שקורה מעבר לשבע הקומות העליונות ואנחנו יודעים שבמקרים רבים התקנה לא נאכפת. נבקש לשאול מדוע התקנה מחייבת דווקא שבע קומות מהגג? בנוסף, מבקש להוסיף על הדברים של איציק ולציין שמשאבות החום לא חייבות להיות ממוקמות על הגג. הן יכולות להיות במסתור קומתי/דירתי. זה דורש תכנון מוקדם (גם של אינסטלציה) וגמישות תכנונית, אבל תכנון כזה יכול לפנות את הגג לשימושים אחרים, וכמובן לפאנלים סולאריים.

התייחסות – משרד האנרגיה והתשתיות: בהחלט יש גמישות בנוגע למיקום המשאבות חום. כבר קיבלנו פניות בנושא עם הצעות יצירתיות - כמו למשל יצירת מאגר אחד לכל הבניין עם משאבה אחת גדולה שתספק את צרכי המים של כל הבניין. לגבי שאלתו של בעז בנוגע לסיבה שהתקנות מחייבות רק את שבע הקומות העליונות - לא מדובר במגבלה הנדסית. מבחינת מגבלות הטכנולוגיה, ניתן להגיע גם עד לקומה 15 מתחת לגג, אם כי ההמלצה שלנו היא עד קומה 10. המקור הוא התקנות הקודמות שחייבו להתקין דוד שמש בכל בנייני מגורים, גם ברבי קומות. בתקופה שנקבעה החובה להתקין דוד שמש, בניינים בני 7 קומות נחשבו לגבוהים והיו מאוד נפוצים.

 

שאלה: מה הבעיה בתקנה 24 הנוכחית ומה אנחנו צריכים לעשות כדי שהיא תיושם?

התייחסות – איציק יוניסי ונדב גבינג, משרד האנרגיה והתשתיות: אנחנו לא יודעים להגיד כרגע מה בדיוק המקור לבעיה, אבל בפועל אנחנו רואים שבמקרים רבים היא לא מיושמת. במקרה הטוב, מתקינים דודי חשמל ובמקרה הפחות טוב מקבלים אמצעי חימום בגז – האסורים לפי התקנות. אחת המרוכבויות היא שטרם תיקון התקנה, היה קל יותר לאכוף את הנושא, בעזרת הציבור עצמו, כי גם הדייר ידע שמגיע לו לקבל דוד שמש או דוד חשמל. היום המצב הרבה יותר מורכב ולאזרחים קשה לבצע את האכיפה הזאת בעצמם, ולכן יש חשיבות בבדיקת העמידה בלשון התקנות בשלבי רישוי הבנייה – היזם נדרש להגיש אישור אינסטלטור שמאשר שהבניין עומד בתקנה 24. לצערנו, עדיין יש אינסטלטורים שלא מכירים את התקנה, ולכן חשוב שבשלבי הרישוי נבדוק לא רק האם התקבל אישור כזה, אלא גם לשאול כיצד המבנה עומד בדרישות התקנה.

 

שאלה - אילה רבין, יו"ר ועדת איכות הסביבה וסגנית ראש המועצה, תל מונד: מומלץ ליזום פרסום לציבור ברמה הארצית, כדי לעודד לחץ ציבורי כלפי היזמים. אם הציבור ידע שהמערכות הללו חוסכות לו כסף, הוא ידרוש לקבל אותן. צריך גם ליצור דירוג של רשויות שאוכפות את התקנה.  בנוסף, מעוניינת לדעת מה הלו"ז של הרביזיה בתקן הבנייה הירוקה. כמו כן, מבקשת לשאול איזו תקנה חלה כיום על בתים צמודי קרקע ומה ההמלצה עבורם?

 התייחסות – אדר' רן אברהם, המשרד להגנת הסביבה: אנחנו מקווים שבסוף מרץ הרביזיה תצא להערות הציבור, ובסביבות מאי תפורסם סופית. יש דיונים מאוד מעמיקים בנושא, חלק בגלל הרבה טכנולוגיות חדשות שנכנסות (כמו שעלה כאן במפגש). חשוב להזכיר שגם כשהתקן יתפרסם, תהיה לו תקופת מעבר, ואנחנו נמשיך "לחיות" גם עם התקן הקיים לפחות למשך שנה נוספת. המהלך הזה מתנהל גם מול מינהל התכנון והוא משתלב גם עם קידום התקנות הארציות. ביחס לצמודי קרקע, תקנה 24 וגם תקן הבנייה הירוקה פחות נוגעים להם. הם מחויבים בדוד שמש וגם במערכת PV – במסגרת רגולציה אחרת.

 

שאלה - עידית הוד, יועצת סביבה וקיימות: השטח תמיד יותר מורכב בפועל. האם נעשו חישובים לגבי העדיפות של הפתרון הזה לגבי גג שחלקו מוצל?

התייחסות – איציק יוניסי, משרד האנרגיה והתשתיות: בעבודה שערכנו זה לא כתוב באופן מפורש כי למערכות PV אין תקן של זווית הצבה. על פי רוב, מציבים אותן בזווית של 25% כלפי השמש כדי למקסם את הקליטה לאורך כל השנה. לעומת זאת, בדודי שמש, ת"י 579 קובע זווית הצבה של 45% מעלות כדי למקסם את פוטנציאל החשיפה לשמש בעונת החורף. היום, בעידן הציפוף העירוני, מתרבים המקרים של הצללה על גגות ממבנים אחרים. דווקא במצב זה, יש למערכות ה- PV עדיפות, בשל הזווית הנמוכה.

*****