הסכם האקלים העולמי

 

תהליך האקלים העולמי, המכונה באופן רשמי "ועידת הצדדים" (Conference of Parties או בקצרה COP), הוא סדרה של פגישות שנתיות המתקיימות במסגרת אמנת המסגרת של האו"ם לשינויי אקלים (UNFCCC). התהליך מתקדם באמצעות סדרת פגישות רשמיות בין נציגיהן של כמעט 200 ממשלות, לצד משקיפים מהחברה האזרחית, עסקים, אקדמיה ובעלי עניין אחרים.  

 

ועידת האקלים העולמית ה-28 במספר (COP28) התקיימה במהלך השבועיים הראשונה של דצמבר 2023 באיחוד האמירויות. זו הייתה הועידה הגדולה ביותר אי-פעם, בהשתתפות של כ-85,000 נציגים מכ-200 מדינות. על רקע המצב, המשלחת הישראלית לוועידה צומצמה מאוד, הביתן הישראלי צומצם וקיים מספר מצומצם יחסית של מושבים אשר התמקדו בפתרונות אקלים באמצעות חברות וסטארט-אפים, בעיקר מאזור הדרום וחבל תקומה.

סביב השאלה בדבר הצלחת הועידה השנה נשמעו דעות שונות, הנעות בין הכתרת הועידה כהצלחה המסמלת את סוף עידן הדלקים הפוסיליים, לבין התייחסות לועידה ככישלון ידוע מראש. יחד עם זאת, ניתן לומר כי ביחס לתנאי הפתיחה הבעייתיים והציפיות הנמוכות במיוחד שקדמו לוועידה, בסופה נרשמו הישגים מסוימים, ובראשם העובדה שבהחלטה הסופית של הוועידה הופיעה, לראשונה, התייחסות מפורשת לדלק מאובנים, והוחלט לפעול "למעבר (transition away) מסודר, צודק ושוויוני משימוש בדלק פוסילי בענף האנרגיה באופן שיאיץ הגעה לאיפוס פליטות נטו עד 2050".

נזכיר, כי ההחלטה לקיים את הועידה בדובאי זכתה לביקורת רבה ברחבי העולם הן על רקע היחס לזכויות אדם ואזרח במדינה והן על רקע היותה של המדינה מעצמת נפט עולמית (נשיא הועידה סולטן אל-ג'אבר מכהן כמנכ"ל חברת הנפט הלאומית של אבו דאבי), ואכן בפועל השתתפו בוועידה מספר חסר תקדים של נציגי חברות נפט וגז. תנאי פתיחה אלו, בשילוב עם התבטאויות מאת נשיא הועידה מהן משתמע כי "אין מדע" שתומך בצורך להפסיק לשרוף דלקים פוסיליים וכן הדלפות לפיהן במסגרת הועידה עתידות להתקיים עסקאות נפט גדולות, הותירו את סף הציפיות לקראתה נמוך במיוחד.

סלע המחלוקת העיקרי בדיונים שקדמו לסיום הועידה היה הניסיון להגיע להתחייבות חד-משמעית של המדינות להפסקה הדרגתית אך כוללת של השימוש בפחם ודלקים פוסיליים (phase out). מספר מדינות, ובהן המדינה המארחת, התנגדו נחרצות להכרזה כזאת, ובסופו של דבר, לאחר שמספר מדינות, בהן ארה"ב, קנדה ואוסטרליה, איימו שלא יצטרפו להחלטה המסכמת של הועידה, שולב בהחלטה נוסח שנחשב מתון יותר - "לעבור" מדלקים מזהמים (transition away – במינוח של ההסכם).

החלטה זו הינה חלק מהתוצר העיקרי של הועידה - סיכום הליך "Global Stocktake" (GST), אשר מעוגן בהסכם פריז ונועד לבקר את ההתקדמות של מדינות העולם בהצבת והשגת יעדי הפחתת הפליטות ביחס ליעדים שנקבעו בהסכם פריז, כך שההתחממות הגלובלית תוגבל ל-1.5 מעלות בממוצע ביחס לעידן הטרום תעשייתי. במסגרת הועידה בדובאי הוצגו מסקנות "ספירת המלאי" הראשונה, ועל בסיסן גובשו הסכמות לצעדי מיטיגציה ואדפטציה. במסגרת זו הוחלט, בין היתר, על הגדלת שיעור האנרגיה המיוצרת ממקורות מתחדשים פי 3 והכפלת קצב ההתייעלות האנרגטית עד 2030 וכן על הפחתת השימוש בפחם ודלקי מאובנים "בלתי יעילים".

הליך "ספירת המלאי" העלה כי אמנם נרשמה התקדמות מסוימת מאז כניסתו של הסכם פריז לתוקף, ואולם חרף התקדמות זו, יעדי ההפחתה הלאומיים שהמדינות הציבו לא מספקים, וגם יעדים אלו בפועל לא ממומשים באופן מלא. כפועל יוצא, המומחים מעריכים שעד סוף המאה תתרחש התחממות עולמית של 2.1–2.8 מעלות (ביחס לעידן הטרום תעשייתי).

עוד במסגרת הליך זה, בהיבטי אדפטציה, נקבע כי על כל המדינות ליצור מערכות להתראה מוקדמת לאירועי קיצון עד שנת 2027, וכן כי מדינות שטרם הכינו תוכנית היערכות לאומית (ובהן ישראל) נקראות להאיץ את פעילותן ולגבש תכנית עד שנת 2025, ולהתקדם בביצועה עד 2030.

התקדמות נוספת שנרשמה בוועידה הייתה גיוס הכספים לקרןLoss & Damage , הקרן המיועדת לפיצוי מדינות פגיעות לשינויי האקלים, שעל הקמתה הוחלט בוועידה הקודמת. עד סוף ועידת דובאי, הושגה התחייבות מחלק מהמדינות החברות להעביר לקרן סכום כולל העולה על 700 מיליון דולר. ישראל טרם התחייבה לעניין זה.

כמו כן, בין ההסכמות שהתקבלו בוועידה, הוחלט על האצת הייצור של אנרגיות מתחדשות, שימוש בטכנולוגיות דלות ומאופסות פליטות וכן האצת ההפחתה של גזי חממה נוספים (מלבד פחמן דו-חמצני), בדגש על גז המתאן. בנוסף, הוסכם כי ועידת האקלים בשנה הבאה תתקיים באזרבייג'ן.

כעת, כל מדינה בעולם נדרשת להגדיל את יעדי ההפחתה של גזי חממה במסגרת ההירתמות ליעד הגלובלי. כל מדינה נדרשת לעדכן ולהגיש את ה-NDC שלה (יעדי ההפחתה הלאומיים) למסגרת הפעולה העולמית עד ראשית 2025. המשמעות מבחינת מדינת ישראל היא כניסה לתהליך משמעותי, רב מגזרי ובין משרדי במהלך 2024, על-מנת שעל-מנת שהיעדים הלאומיים יהלמו את ההחלטות העולמיות.

מי שמעוניין לצלול יותר, מומלץ לקרוא ולצפות בסיכומי המפגשים וההקלטות שערך מיזם האקלים של אוניברסיטת ת"א ופורום האקלים הישראלי לליווי הועידה ותוצאותיה, לקרוא את סיכום של מרכז המידע והמחקר שלה כנסת בנושא, וכן את הסיכום של האו"ם לועידה, ואת כתבת כלכליסט וכתבת הגרדיאן בהן נעזרנו בהכנת סיכום זה.

* התמונות באדיבות חברי המשלחת, מתוך קבוצות הוווטסאפ של המשלחת לCOP27 ולCOP28 

 

כללי:

ועידת האקלים העולמית (COP27) התקיימה בנובמבר 2022 בשארם-א'-שייח', ב-18-7 בנובמבר.

בוועידה התכנסו כל 197 המדינות החברות בהסכם האקלים העולמי (הסכם פריז) במאמץ להגיע להסכם חדש ולהגביל את התחממות כדה"א ל-1.5 מעלות לכל היותר, זאת לאחר שהניסיונות להגיע להסכם כזה בשנה שעברה לא צלחו.

המשלחת הישראלית מספר שיא של ישראלים - כמה מאות משתתפים. השתתפותה של ממשלת ישראל והמשלחת הרשמית הישראלית בוועידה הובלה ע"י משרד החוץ והמשרד להגנת הסביבה, בשיתוף מלא עם חמישה משרדים נוספים (אנרגיה, כלכלה,  מדע וטכנולוגיה, תחבורה וחינוך). לראשונה השתתפה בוועידת האקלים "משלחת" של נציגים מערים ורשויות מקומיות בישראל - מטעם הערים החברות במיזמי האקלים והסביבה של פורום ה-15 השתתפו כ-20 נציגים, מהעיריות הבאות: ת"א-יפו, ר"ג, הרצליה, כפ"ס, אילת, ירושלים והיחידה הסביבתית בשרון.

חמישה ראשי רשויות השתתפו בוועידה: ראש עיריית כפר סבא - רפי סער, ראש עיריית אילת - אלי לנקרי, ראש המועצה המקומית רמת ישי - עופר בן אליעזר, ראש המועצה האזורית ברנר - דורון שידלוב, וראש המועצה האזורית חבל אילות – ד"ר חנן גינת. 

כמו כן השתתפו מנכ"ל פורום ה-15 ומנכ"ל מרכז השלטון המקומי, וכן נציגים מקצועיים מפורום ה-15 ומש"מ.

תוצאות הועידה:

ועידת האקלים בשארם הציבה לעצמה שתי מטרות עיקריות:

1. "מיטיגציה" - השגת התקדמות משמעותית במחויבות של המדינות המזהמות ביותר להפחית פליטות, בדגש על התחייבות חד-משמעית להפסקת השימוש בפחם ודלקים פוסיליים באופן הדרגתי. בהסכם שהושג בקופ26 (ועידת גלזגו שהתקיימה בשנה שעברה) הוחלט על הפחתה הדרגתית, אבל לא הוסכם על יעד סופי משותף של הפסקת השימוש לגמרי. רבים תלו תקוות גבוהות כי ועידת שארם תצליח להביא את הצדדים להסכמה זו. 
2. "אדפטציה" - מתן מענה בטווח המיידי והארוך למדינות שנפגעו ושצפויות להיפגע במידה הרבה ביותר משינויי האקלים ומהטלת המגבלות על פיקוח, זאת באמצעות הקמת קרן פיצויי אקלים - שתשמש לפיצוי או מימון היערכות במדינות הפגיעות (מה שידוע בז׳רגון של אמנת האקלים כ ״loss and damage״). 

לאחר שבועיים של קיפאון, דווקא ביומה האחרון של הועידה נרשמה התקדמות במגעים, ולאור זאת אף הודיעה נשיאות הועידה על הארכת הועידה ב-36 שעות והשיחות המשיכו אל תוך הלילה. האיחוד האירופי אף התנה את הסכמתו להתקדם בנושאים האחרים, בהשגת ההסכמות על נושא יעדי פליטות שיגבילו את ההתחממות ל-1.5 מעלות צלסיוס - שמדענים מעריכים כנקודת האל-חזור (כשבינתיים אנחנו כבר ב-1.1!). הסכמתה של ארצות הברית הושגה (וזאת בזמן שמוביל המו״מ מצד ארה״ב, ג'ון קרי אף נכנס לבידוד לאחר שאובחן כחיובי לקורונה אחרי מספר הופעות צפופות במיוחד בוועידה), אולם האיחוד האירופי ונציגי האו"ם לא הצליחו לפרוץ את התנגדותה של קבוצת "המדינות המתפתחות" (בהובלתה של סין).

כך שעל אף הארכת הזמן וה"דיל" שהציג האיחוד האירופי, ועידת האקלים ננעלה בשעות המוקדמות של יום ראשון בבוקר, ה-20 בנובמבר, ללא הבשורה המיוחלת להשיג התחייבות ליעד ברור להפסקה כוללת (הדרגתית) של השימוש בדלקים מאובנים וללא התחייבות חד משמעית להגבלת העלייה בטמפ' ל-1.5 מעלות. המסמך המסכם של הועידה כולל ניסוחים מאוד כלליים בסגנון "הכרה בחשיבות הגבלת העלייה בטמפ' ל-1.5".

לעומת זאת, לגבי קרן הפיצויים, השינוי בעמדת האיחוד האירופי הצליח להביא לפריצת דרך ולהסכמה עקרונית בין הצדדים - תוצאה שנחשבת להישג גדול למדינות ה-G7, איגוד פוליטי בין-ממשלתי של דמוקרטיות מתועשות. עם זאת, גם בעניין זה, הדרך אינה סוגה בשושנים - המתווה ליישום ההחלטה עדיין לא ברור, והדיונים עליו יימשכו לקראת הועידה הבאה. מי ישלם? מי יזכה לפיצוי? האם סין תיקח בתשלום? האם היא גם תוכר כמדינה שזכאית לקבל פיצוי מהקרן? מה יהיה המנגנון?

לקריאת סיכום הועידה, בדגש על היבטי ערים ועירוניות, שהכין צוות פורום ה-15, לחצו כאן.

לקריאת העדכון הרשמי של נשיאות הועידה על נעילת הועידה לחצו כאן.

לעיון במסמך המסכם של הועידה - "תכנית היישום" של הועידה לחצו כאן.

לעיון במסמך הנעוסק בקרן הפיצויים למדינות הפגיעות ביותר למשבר האקלים לחצו כאן.

 

בחודש נובמבר 2021 התקיימה ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים COP26, בהשתתפות כ-25,000 נציגים מ-200 מדינות. המשלחת הישראלית הייתה הגדולה ביותר (נכון לאותו זמן), בעיקר מאחר שהממשלה הזמינה נציגים רבים להצטרף כחברים במשלחת הרשמית, לרבות נציגי השלטון המקומי, תעשייה, עסקים, אקדמיה, חברה אזרחית ועוד.

המשלחת הישראלית הייתה מגוונת מאוד. מטעם הממשלה השתתפו נציגים ממשרדים רבים – מלבד נציגות רחבה של המשרד להגנת הסביבה), השתתפו נציגים בכירים ממשרד השיכון והבינוי, מנהל התכנון, משרד האנרגיה, רשות החירום הלאומית, ואחרים. מטעם החברה האזרחית השתתפו ארגוני סביבה וארגונים חברתיים. כמו כן, השתתפו נציגים ממספר מוסדות אקדמיים, התאחדות התעשיינים, וכו'.

המטרה העיקרית של ועידת גלזגו הייתה להצליח להגיע להסכם שאפתני יותר מזה שנקבע בהסכם פריז, שיגביל את עליית הטמפ' העולמית ל-1.5 מעלות צלסיוס בממוצע לכל היותר. מטרה זו לא הושגה, בשל התנגדותן של מספר מדינות מרכזיות להתחייב ל"גמילה" מלאה מפחם ודלקים מזהמים. ובשל כך, מארגני הועידה (הממשלה הבריטית) סיכמו אותה כוועידה שנכשלה.

לצד זאת, הצליחה הועידה להגיע למספר הישגים משמעותיים:

• כ-100 ממנהיגי העולם הסכימו להפסיק כריתת יערות עד שנת 2030. 
• יותר מ-100 מנהיגי מדינות התחייבו להביא להפחתה של 30% בפליטת גז המתאן עד לשנת 2030.
• שיפור ושדרוג מנגנוני השקיפות, הדיווח והבקרה של מדינות וגופים. הוחלט לעבור לדיווח שנתי במקום כל חמש שנים.
• הרחבת מנגנון הסחר בפחמן
• גם העובדה שהועידה תתכנס ככל הנראה כבר בשנה הבאה במצרים מראה על הבנת המנהיגים שיש עוד עבודה שצריך לסיים בהקדם ולא לחכות שוב מספר שנים על לוועידה הבאה.
• חלק מהמדינות שנחשבות כ"פולטות הגדולות" (אחראיות על חלק משמעותי מפליטות גזי החממה ברמה העולמית), בהן הודו וארה"ב, הציגו ערב הועידה יעדים שאפתניים בהרבה מאלה שאליהם התחייבו במסגרת הסכם פריז).

הועידה כללה מספר רב של ערוצים ואירועים במקביל. הערוץ הרשמי כלל דיונים רצופים ומשא ומתן על פרטי ההסכם ונספחיו לכל אורך ימי הועידה, בהשתתפות נציגי המדינות. אגף קשרי חוץ של המשרד להגנת הסביבה היה אמון על ייצוג המדינה לאורך דיונים אלה.

במסגרת ערוץ זה, התקיימו דיונים בדרג ראשי מדיניות ושרים בחלקה הראשון של הועידה. מטעם ישראל השתתפו בחלק זה ראש הממשלה, השרה להגנת הסביבה ושרת האנרגיה, שאף הוזמנה לפגישה אישית עם ראש ממשלת בריטניה, לאחר שלא הצליחה להיכנס לאתר הועידה בשל מגבלות נגישות, אירוע שיצר תקרית דיפלומטית.

בנוסף לערוץ המו"מ, התקיימו מאות אירועים רשמיים במגוון רחב של נושאים במסגרת מתחם המשלחות הרשמיות, וכן במסגרת מתחם דוכנים, שכלל דוכנים של מדינות, חברות, ארגונים וכו'. במתחם זה הוקדש כל יום לנושא מרכזי, והתקיימו בו מספר רב של דיונים, אך במקביל התקיימו בכל יום דיונים במגוון רחב של נושאים. בנוסף, פעל מתחם של החברה האזרחית, שכלל מאות אירועים נוספים וכן מיצגים שונים.

בין הנושאים המרכזיים בהם עסקה הועידה מעבר למסלול המו"מ הרשמי:

• אדפטציה (היערכות להשפעות משבר האקלים) – בוועידה ניתן דגש משמעותי ומרכזי גם לסוגיות של היערכות למשבר האקלים, וזאת לצד המאמץ העיקרי להפחתת פליטות גזי חממה. הוקדש יום שלם לנושא.
• חדשנות אקלים – כיצד ניתן להיעזר בטכנולוגיה וחדשנות כדי לייעל תהליכים ולצמצם פליטות גזי חממה. בין היתר הוצגו דוגמאות ליוזמות שמקדמות ערים ורשויות מקומיות, במסגרת אנרגיה, פסולת, בנייה וכו'.
• מזון ואקלים - חשיבות תחום המזון לצמצום פליטות גזי חממה. מדינות וערים יכולות לפעול בשלושה מישורים - צריכת המזון (עבודה מול תושבים ומוסדות - שינוי התנהגות), הרכב המזון (מול ענפי התעשייה והחקלאות) ומניעת בזבוז מזון (עבודה מול תושבים ומוסדות).
• חינוך לאקטיביזם של הנוער – בוועידה זו ניתן מקום מרכזי לדור העתיד ולמקום של צעירים ונוער בהובלת שינויים והשפעה על הסביבה המידית שלהם. הובאו דוגמאות של מדינות וערים ששילבו את הנוער והצעירים בגיבוש פעילות חינוך והסברה, עידוד לקיחת אחריות ויוזמות, השפעה על נבחרי ציבור, הגעה לקהלים הצעירים באמצעות שיטות פרסום ייעודיות ועוד.
• שקיפות ושיתוף ציבור – נדונה בהרחבה החשיבות של שיתוף הציבור – גם בהיכרות עם האתגרים וגם בגיבוש הפתרונות. מהלכים כאלה יכולים לסייע ברתימת הציבור, בהפחתת התנגדויות וכן בהרחבת וטיוב הפתרונות. ניתן דגש גם על שיתופי פעולה עם עסקים במיזמים עירוניים בתחומי הסביבה והאקלים (מודלים של PPP).
• השקעות – הסטת השקעות להשקעות ירוקות – שילוב שיקולי אקלים בבחירה בקרנות פנסיה וביטוח, בנקים, אפיקי השקעה  וכו'. השקעה בחברות אשר מטרותיהן מתכתבות עם יעדי האקלים ולהפסיק השקעות בחברות שאינן פועלות בכיוון, או מזהמות. הוצגה המערכת של האיחוד האירופי למדידה והערכה של היבטים אקלימיים וסביבתיים בהשקעות. המערכת מייצרת סטנדרטיזציה ומיועדת לשמש אזרחים, חברות וגופי שלטון (בדגש על שלטון מקומי). 
• שילוב תנאים סביבתיים במכרזים ממשלתיים ועירוניים. למשל - דרישת בחינת השפעות סביבתיות, דרישת איש/אשת צוות עם השכלה סביבתית, סעיפי איכות, העדפה לפתרונות מופחתי פליטות ופתרונות מבוססי טבע.
• היעדים לפיתוח בר קיימא של האו"ם (SDGs) וקידום אג'נדה 2030 היו נושא מרכזי בועידה, הוקדשו מספר ביתנים ודוכנים לנושא, והרבה מהדיונים כללו התייחסות ליעדים ולשילובם במדיניות ובתכניות העבודה הממשלתיות והעירוניות, לרבות במסגרת התקשרויות עם גורמים וספקים חיצוניים.

הזווית העירונית:

במסגרת הועידה ניתנה חשיבות רבה לתפקידן של ערים ורשויות מקומיות בהתמודדות עם משבר האקלים, ואף הוקדש יום שלם לנושא "עירוניות ואקלים". כמו כן, הושם דגש על החשיבות של חיזוק שיתופי פעולה בין רשויות מקומיות וערים ביכולת להתמודד עם משבר האקלים ולהשפיע על הרשות הלאומית.  עשרות מושבים ופאנלים נתנו התייחסות לעירוניות ולקשר בין ערים למשבר האקלים: פעילות נרחבת של רשתות ערים: 40C, ערי חוסן, איקלי ועוד. נושאים עיקריים שנדונו: פסולת, מערכת אקולוגית וטבע עירוני, ניהול אנרגיה, תכנון ובנייה, שילוב עסקים, שינוי התנהגות, היערכות לחירום ועוד.

• פגיעות ואוכלוסיות מוחלשות - שיתוף והנגשת משבר האקלים לציבור, בדגש על אוכלוסיות מוחלשות, בכדי לייצר תועלות כפולות, לקשור את ההתמודדות עם משבר האקלים בצמיחה חברתית וצמצום אי-שיווון, בכדי לרתום את הציבור ולהוביל לשינוי התנהגות.
• בנייה – שיפוץ והתאמה של מבנים קיימים (Retrofitting). הוצגו דוגמאות של מדיניות עירונית וממשלתית להעדפת שיפוץ והתאמה של מבנים קיימים על פני הריסה ובניה חדשה תוך בחינה של הפחמן המגולם בתהליכי הבנייה, הצורך בהקפדה על איכות בנייה גבוהה, כדי שהבניינים ישרדו ברמת תפקוד מיטבית למשך זמן ארוך ככל האפשר, אימוץ תקנים של בנייה יעילה וירוקה, שימוש בחומרי בנייה בעלי ערך פחמני נמוך, ביניהם מעבר משימוש בבטון לשימוש בעץ ופיתוח תעשיית ברזל נקי (Green Steel), ברזל שתהליכי הייצור שלו מזיקים פחות.
• תכנון עירוני - הטמעת היבטי אקלים וצמצום פליטות בתכניות מתאר מקומיות. במסגרת התכנית יש לטפל גם בנושאים שנתפסו בעבר כנושאים באחריות לאומית, כגון ייצור וניהול אנרגיה, ניהול מי נגר ברמת אגן הניקוז, אויר נקי ותחבורה בינעירונית.
• תחבורה -  עידוד הליכה ברגל, מעבר לתחבורה חשמלית, מעבר לשימוש במימן, לרבות במסגרת תחבורה ציבורית.

לחצו כאן לעיין בסדר היום המלא של הועידה.

 

ועידת האקלים העולמית התקיימה בפריז בין ה-29 בנובמבר ל-12 בדצמבר 2015.

ב-12.12 הכריז שר החוץ הצרפתי (היוצא), לורן פביוס, על חתימתו של הסכם אקלים עולמי חדש שיוביל את העולם למעבר לכלכלה דלת פחמן, וייפרד מהתלות בדלקים מחצביים ("פוסיליים"). ההסכם ההיסטורי קובע כי כמאתיים מדינות החברות באמנת האקלים של האו"ם (כאשר האיחוד האירופי נספר כישות מדינית אחת), פרט לעניות ביותר, יקבעו יעדי הפחתת פליטות גזי חממה לטווח הרחוק, וייקחו חלק במאמץ משותף להיאבק בהשלכות החמורות של שינויי האקלים והתחממות כדור הארץ, וזאת במטרה להגביל את עליית הטמפרטורה העולמית הממוצעת לפחות מ-2 מעלות צלזיוס.

ההסכם החדש מבוסס על עקרונות של אחריות הדדית מחד והתאמה ליכולות ולצרכים של כל מדינה מאידך. בשונה מהסכמים קודמים, ההסכם החדש נבנה מלמטה-למעלה – כלומר כל מדינה מגדירה לעצמה את יעדי ההפחתה, אך היא מתחייבת לשקיפות מלאה בנוגע לפעולותיה להשגת יעדים אלה, וכל המדינות ביחד אחריות לאכיפת ההסכם אחת כלפי השנייה, באמצעות מערך מנגנוני בקרה, שקיפות ודיווח מתקדמים. כמו כן, בשונה מההסכם הקודם, הפעם נדרשו המדינות להגיש יחד עם יעד ההפחתה שלהן גם את תכנית פעולה רשמית שמתווה כיצד היא תגיע למימוש היעד.

ברחבי העולם ברכו על ההסכם העולמי, שהתקבל בתום שבועיים של דיונים אינטנסיביים שהתקיימו בוועידת האקלים בפריז, פחות מחודש לאחר גל הטרור האחרון שידעה העיר. במסגרת הועידה, שהתקיימה במתחם כנסים חדשני ובר-קיימא "לה בורז'ה" מצפון לפריז, השתתפו כמה עשרות אלפי משתתפים, בהם 150 מנהיגים וראשי מדינות (ביניהם ראש ממשלת ישראל), ובכירים רבים נוספים.

במהלך החודשים הקרובים, יתקיים תהליך אשרור ההסכם – מנהיגי המדינות יתבקשו לאשרר את ההסכם שהושג באמצעות חתימה רשמית עליו במטה האו"ם בניו-יורק.

במקביל לוועידה עצמה, התקיימו בעיר אירועים מיוחדים שעסקו בשלטון המקומי כמוביל הפעילות העולמית בנושא האקלים, בהובלתה של ראשת עיריית פריז, מארי הידלגו, ושל איש העסקים והתקשורת וראש עיריית ניו יורק לשעבר, מייקל בלומברג. 

לחצו כאן לקריאת סיכום ועידת פריז מאת צוות פורום ה-15.

לחצו כאן לעיון בסיכום גרפי של תוצאות ועידת פריז (אינפוגרפיקה) שיצר המשרד להגנת הסביבה.