ככל שעובר הזמן תופס משבר האקלים את מעמדו בתור האתגר העולמי המרכזי ונראה כי הוא יישאר עמנו עוד שנים רבות. משבר הקורונה הדגיש את הצורך בבניית חוסן עירוני והיערכות למשברים. על אף שמאמצים עולמיים להפחתת פליטות גזי החממה נעשים בהיקפים הולכים וגדלים, לא ניתן יהיה לבלום בצורה מלאה את השפעותיהם של שינויי האקלים - על הטבע ועל האנושות. 

בישראל, צפויה כמות המשקעים הממוצעת לרדת, ואירועי הגשם ייהפכו פחות תדירים, אך חזקים יותר באופן שיעלה את הסיכוי להצפות. מפלס פני הים יעלה, הטמפרטורה הממוצעת תעלה, גלי חום ייהפכו שכיחים יותר, ועומס החום יחמיר - במיוחד בתוך העיר.

בישראל מצטרפות מגמות אלה גם לאתגר הדמוגרפי - קצב הגידול המשמעותי צפוי להביא להכפלה ואף שילוש של אוכלוסיית ישראל לפני סוף המאה הנוכחית. השילוב של שתי מגמות אלה ישפיע במיוחד על הערים, שנמצאות בחזית ההתמודדות עם אתגרי האקלים, ועל יכולתן של הערים בישראל להתמודד עם השלכות המשבר. הגידול המהיר באוכלוסיית הערים יגדיל את העומס על המערכות והתשתיות - ההנדסיות והאקולוגיות, ויחזק את המגמות האקלימיות, בדגש על תופעת אי החום העירוני והחמרת הסיכון לנזק מהצפות כתוצאה מצמצום שטחי החלחול בעיר.

העיר לא רק עומדת בחזית הסיכונים, אלא גם יכולה וצריכה לעמוד בחזית הפתרונות. העיר היא גם המסגרת המתאימה ביותר לקידום הנושא - הן בזכות היכרותה המעמיקה עם מאפייני המרחב והאוכלוסייה המתגוררת ומבקרת בתחומה, והן לאור ההתמחות והעיסוק היומיומי שלה בחיזוק התשתיות העירוניות - הפיסיות, החברתיות והכלכליות. השקעה בהיערכות למשבר האקלים היא "השקעה בטוחה" שכן עיר שנערכת לשינויי האקלים היא עיר בריאה יותר, עם כלכלה עירונית חזקה יותר ומספקת איכות חיים גבוהה, לא רק בתחום הסביבתי.

מאז 2008, עומד פורום ה- 15 בחזית הקידום של פעילות אקלים עירונית, באמצעות מיזמי האקלים המשותפים לערי הפורום - אמנת פורום ה-15 להגנת אקלים (2008) ותכנית ברית ערים לאיכות חיים וסביבה (2018), וכן מסגרות הבת שלהן (מדיניות משותפת לבנייה ירוקה, חוסן עירוני ועוד). ביולי 2011 אימצו ערי פורום ה-15 מדיניות משותפת לבנייה ירוקה, וביוני 2020 פרסם פורום ה-15 את מסמך חוסן עירוני בשגרה ובחירום אשר מטרתו להציע לעיריות מסגרת פעולה לבנייה ולחיזוק של החוסן העירוני והמוכנות של הרשות למצבי משבר וחירום, בין היתר, היערכות עירונית למשבר האקלים.

על מנת להיערך למשבר האקלים ברמה העירונית מומלץ להכין תכנית פעולה מפורטת ויישומית, המתבססת על מיפוי (או כל מידע נגיש אחר) של אזורי הפגיעות בעיר, מגדירה יעדים אופרטיביים לטווח הקצר והארוך ומהווה מסגרת קבועה לאיגום, ניהול ובקרה של הפעילות עירונית בתחום האדפטציה.

תכנית ברית ערים לאיכות חיים וסביבה של פורום ה-15 - מהדורה שלישית - 2023 - כולל פרק חדש בנושא חוסן אקלימי והיערכות עירונית למשבר האקלים

 

אגם הנקיק בראשון לציון- פתרון לניהול עירוני של מי הנגר. צילום: פורום ה-15.

מדרחוב באשקלון- שימוש בעצים להצללת המרחב העירוני כאמצעי למיתון החום בעיר. צילום: דפנה בן נון עבור עיריית אשקלון.

להלן דוגמאות וחומר מקצועי בתחום:

דוגמאות לתכניות היערכות עירונית למשבר האקלים (בארץ)

דוגמאות לתכניות היערכות עירונית למשבר האקלים (בעולם)

פעילות ותכניות לאומיות

חומרים מקצועיים

קישור לאתר השירות המטאורולוגי- עמוד המרכז מחקרים ופרסומים בנושא משבר האקלים בישראל, לרבות תרחישי חום עתידיים (טמפרטורת מקסימום וגלי חום) ומגמות חזויות בדפוסי המשקעים.

הסבר על משבר האקלים ועל המושגים אדפטציה ומיטיגציה מתוך אתר  NASA.

מיטיגציה ואדפטציה לשינויי האקלים :מאמר המסביר את ההבדלים בין המושגים אדפטציה ומיטיגציה ודוגמאות לפעולות שניתן לנקוט במסגרת כל אחד מהם.

 

כתבות ופרסומים

2023

2022

  • ועידת האקלים העולמית בשארם א' שיח' - סיכום הנסיעה של משלחת פורום ה-15

  • משבר האקלים: האם ישראל ערוכה להתמודדות עם גלי חום קיצוניים? לקריאת הכתבה לחצו כאן.

  • דו"ח של המשרד להגנת הסביבה שפורסם בשנה שעברה, קבע כי הערים בישראל נמצאות בחזית הפגיעות והחשיפה לנזקי האקלים, ועל כן צריך למקד את ההיערכות למשבר האקלים בזירה זו. גיליון פברואר של מגזין "רשויות" כולל מספר כתבות העוסקות בנושא, ביניהן כתבה של ד"ר אורלי רונן מהמעבדה חדשנות וקיימות עירונית באוניברסיטת תל אביב. לחצו כאן לעיון בגיליון.

  • על רקע גלי החום והשריפות באירופה החליט משרד הביטחון להוסיף את גלי החום למפת האיומים על ישראל וברח"ל (רשות החירום הלאומית) הודיעו כי יכינו תרחיש ייחוס לגלי חום שיחייב את כוחות הביטחון ואת משרדי הממשלה לנקוט פעולות היערכות. לקריאת הכתבה לחצו כאן.
  • מחקר חדש של מכון וייצמן ואוניברסיטאות פרינסטון ו- MITגילה כי שינויי האקלים מתרחשים מהר מהתחזיות ומתריע בפני מקבלי ההחלטות כי יש להיערך בהתאם. לקריאת הכתבה לחצו כאן.

  • לתכנון העירוני תפקיד קריטי בהכנת המרחב הציבורי בעיר להתמודדות עם משבר האקלים ונדרשת השקעה ותכנון חכם ומותאם אקלימית על מנת שנוכל ליהנות ממרחב ציבורי תוסס ומזמין גם בעשורים הבאים. לקריאת כתבה בנושא לחצו כאן.

2021

  • בין האמצעים החשובים לשיפור נוחות השהייה במרחב הציבורי, במסגרת ההתמודדות עם העלייה בחום בעיר כתוצאה משינויי האקלים - שיפור הפרישה והתחזוקה השוטפת של ברזיות במרחב הציבורי. דו"ח חדש של משרד הבריאות בחן את מצב הברזיות באזור גוש דן. לקריאת הכתבה לחצו כאן.
  • ממשלת אירלנד פרסמה בחודש אפריל 2021 תכנית חומש בשם "Climate Ready", שנועדה לסייע לעסקים קטנים בהיערכות והתאמה למשבר האקלים. התכנית תופנה בשלב הראשון בל-1,000 עסקים, המעסיקים  כ-3,000 עובדים. לקריאת הכתבה בנושא לחצו כאן.
  • לראשונה, יכלול תקציב המשרד להגנת הסביבה מימון לתכנית מקיפה למאבק במשבר האקלים, בהיקף של 625 מיליון שקל, למידע נוסף לחצו כאן.
  • דוקטורנט מהאוניברסיטה העברית מצא כי במסגרת המיעוט היחסי של דיונים בכנסת העוסקים בנושאי אקלים, עסקו עד כה מרבית הדיונים בעיקר בנושאי מיטיגציה (הפחתת פליטות) ופחות בנושאי אדפטציה, וזאת על אף פגיעותה של ישראל להשפעות משבר האקלים. לקריאת הכתבה המתארת את המחקר לחצו כאן.
  • עליה במפלס מי הים היא השלכה נוספת של משבר האקלים ועליית הטמפרטורות אשר צפויה להשפיע רבות על ערי החוף. מדינת ישראל נדרשת לעמוד ביעדי האקלים שקבעה לעצמה במטרה לצמצם את הנזק שככל הנראה יהיה בלתי נמנע אך נתקלת בחסמים. לקריאת הכתבה בדמרקר לחצו כאן.
  • ארגון ה- C40 – ארגון בינלאומי של ערים שהתחייבו לפעול כנגד שינויי האקלים, בו חברה גם עיריית תל-אביב – יפו, פרסם דו"ח חדש אשר מאגד 15 פעולות להיערכות עירונית למשבר האקלים. אלו הן הפעולות בעלות הפוטנציאל הגבוה ביותר להביא לחוסן עירוני והתמודדות עם משבר האקלים. לקריאת הדוח וההמלצות לחצו כאן.
  • קצב ההתחממות של ישראל גבוה פי שניים מהממוצע העולמי. זהו ממצא מדאיג, ואנו צריכים להיערך בהקדם להשפעותיו. לקריאת הכתבה בעקבות דוח של השירות המטאורולוגי לחצו כאן. לקריאת הידיעה באתר השירות המטאורולוגי הישראלי לחצו כאן.
  • בהיעדר תקציב ממשלתי לנושאי ההיערכות למשבר האקלים, נופלות האחריות על הנושא על כתפי הרשויות המקומיות. לקריאת כתבה בדהמרקר לחצו כאן.
  • לפי תחזית חדשה של השירות המטאורולוגי שפורסמה השבוע, רוב הערים בישראל יחוו עד אמצע המאה עלייה של עשרות אחוזים במספר הימים החמים (למעלה מ-34 מעלות). עוד לפי התחזית, הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפויה לעלות בכמעלה וחצי עד 2050, ולהשלים עלייה של כשלוש מעלות בתוך מאה שנה. לחצו כאן לקריאת הכתבה בהארץ.
  • על פי מחקר חדש, מאפייניהן של סופות הגשמים בארץ ישתנו בשנים הקרובות באופן שיגבר את ההצפות והעומס על מערכות הניקוז העירוניות ויש צורך להיערך לכך. לקריאת הכתבה לחצו כאן.
  • מחקר חדש מצא כי בעשורים האחרונים החשיפה לחום עירוני גדלה פי 3. אוכלוסייה אשר נחשפת לרמות החום הגבוהות בתוך המרחב הבנוי בשילוב עם אחוזי לחות גבוהים חשופה לסכנות בריאותיות ואף למוות. לקריאת כתבה על המחקר לחצו כאן.
  • הצללה במרחב העירוני הינה גורם חשוב ביצירת חוסן אקלימי בעיר. ערים ברחבי העולם מיישמות טכניקות שונות של הצללה ומקדמות מדיניות עירונית בנושא עצים. לקריאת כתבה עם דוגמאות מרחבי העולם לחצו כאן.

 

2020

  • האם ישראל מוכנה למשבר האקלים?  דווקא עכשיו, כשכולנו עוסקים בשברי ענן ובהצפות - צריך לשאול האם וכיצד אנחנו נערכים להצפות, לשריפות, לעליית מפלס פני הים ובאופן כללי לשינויי האקלים?
  • מזג האוויר הקיצוני בתחילת חודש ינואר הוביל להצפות ברחבי הארץ, שעלו בחייהם של בני אדם. בעוד משבר האקלים רחוק מפתרון, ערים בישראל מתחילות לפעול לניהול הנגר בשטחן על מנת למנוע אסון נוסף: בראשון לציון פועלים מאז 1996 לאיסוף מי הגשמים להשקיה בעזרת מערכת אגמים מלאכותיים, בכפר סבא, בבת ים וברמלה הוקמו "ביופילטרים" הקולטים ומטהרים את מי הגשמים בחורף, יחד עם טיפול במי תהום מזוהמים במשך העונה היבשה.
  • בתכנית "המדען העירום" של האוניברסיטה המשודרת פורסם הסכת בנושא "קיימות עירונית בעידן משבר האקלים", בהשתתפות ד"ר אורלי רונן, ראש המעבדה לחדשנות ולקיימות עירונית באוניברסיטת ת"א. חלק א' של ההסכת עוסק בשאלות: כיצד השפיעה המהפכה העירונית על כדור הארץ? כיצד נמדדת טביעת הרגל האקולוגית של ערים? האם ובאיזו מידה מתנגשים ערכי הקיימות עם  ערכי הקפיטליזם? חלק ב' עוסק בשאלות: מהם המהלכים הקריטיים להתמודדות עם משבר האקלים? מה מקומם של תאגידים בתהליך זה? האם הערים בישראל ערוכות להתמודדות? מאילו ערים בעולם כדאי ללמוד?
  • צרפת תשקיע בשנתיים הקרובות 15 מיליארד יורו נוספים במאבק במשבר האקלים, ותקיים משאל-עם בשאלה האם להגדיר את הפגיעה בסביבה כפשע. כך הודיע נשיא צרפת בפגישה המסכמת של מועצת האזרחים לאקלים שהתקיימה בסוף חודש יוני. מועצה זו היא חלק מניסוי דמוקרטי בצרפת במסגרתו קבוצה של 150 אזרחים שנבחרו באקראי, מכל הגילאים, כולל תלמידי תיכון, התבקשה לגבש מדיניות סביבתית לשנתיים הקרובות בדגש על צמצום פליטות פחמן ב-40% עד 2030.
  • אם מדינות וערים ימשיכו לפעול תחת תרחיש "עסקים כרגיל" משבר האקלים יחריף ויביא בישראל לקיץ שאורכו בין 8 ל-9 חודשים, סופות פראיות והצפות, שריפות יער, סופות אבק ופלישת מיני צמחים ובע"ח. עדיין יש לנו את ההזדמנות למנוע זאת. מגזין "שפת רחוב" השיק סדרת כתבות שעוסקת בנושא "משבר האקלים: הזווית העירונית". לחצו כאן לקריאת הכתבה הראשונה בסדרה שמציגה את עיקרי המגמות, ולחצו כאן לקריאת הכתבה השנייה בסדרה שמתמקדת בנושא "אי החום העירוני".
  • יותר ויותר ערים בישראל מבינות את הצורך בתכנון ותחזוקה יעילים  של עצים במרחב העירוני, ככלי מרכזי לשיפור חזות העיר, להגברת הליכתיות ולהתמודדות עם משבר האקלים. אחד ההיבטים החשובים בתכנון משאב העצים הוא בית הגידול, לרבות גומות העצים. גומות העצים יכולות גם לשמש כאמצעים לסיוע בניהול והשהיית נגר (למשל באמצעות תכנון גומה המונמכת ממפלס המדרכה). בנוסף, ניתן לזרוע בגומות העצים פרחים עונתיים ולהעשיר את המערכת האקולוגית העירונית. לקריאת הידיעה בעיתון "זמן ישראל"  לחצו כאן.  
  • בחודשים האחרונים, ערים רבות מאמצות תכניות "גרין ניו דיל" (Green New Deal) כאסטרטגיית יציאה ממשבר הקורונה. על פי תכניות אלה, יש לראות ביציאה מהמשבר הנוכחי הזדמנות להיערכות עירונית למשבר האקלים, ולשים דגש על פתרונות בני קיימא ולטווח ארוך. בלב התכניות נמצאים שני בסיסים: יצירה של מקומות עבודה ירוקים והפחתת פליטות גזי חממה. לחצו כאן לקריאת המאמר בעיתון ה"גארדיאן". 

 

2019