סיכום קורס העיר הישראלית 2030: תכנון עירוני מחוץ לקופסה – מחזור ט'

מחזור ט' של הקורס "העיר הישראלית 2030: תכנון עירוני מחוץ לקופסה" התקיים בחודשים אפריל-יוני 2026. הקורס, המתקיים זו השנה התשיעית ביוזמת פורום ה-15, בניהול אקדמי של עמותת מרחב – התנועה לעירוניות בישראל ובשיתוף עם המרכז לחקר העיר והאזור של הטכניון. הקורס התקיים השנה בקמפוס הטכניון ע"ש עזריאלי בשרונה.

הקורס עסק בפיתוח כלים מעשיים לקידום סדר יום חדש בתכנון ופיתוח המרחב העירוני (הפיזי והחברתי) לאור אתגרי התכנון העירוני בישראל. הקורס כלל 8 מפגשים עיוניים וסיור עירוני בחיפה.

לעיון בברושור הקורס לחצו כאן

לעיון בסילבוס הקורס לחצו כאן

 

מפגש פתיחה – "מבוא לעירוניות בישראל" – 28.4.26

אתגרי העתיד של ערי ישראל | עו"ד איתן אטיה – מנכ"ל פורום ה-15

ההרצאה עסקה באתגרי העירוניות בישראל והדרך שבה ניתן לתכנן את המרחב העירוני כך שיאפשר לנו איכות חיים עירונית בסביבה מצטופפת. איתן הראה דוגמאות לכיווני חשיבה וכלים חדשים בתהליכי התכנון העירוני וטען שכדי לעשות זאת, עלינו להיפרד ממודל התכנון של שכונות השינה המשוכפל בערי ישראל. איתן הציע שימוש עקרונות מרכזיים לתכנון עיר אנושית והוגנת שמאפשרת שהייה נעימה, בטוחה, נגישה ומעניינת במרחב הציבורי עבור כולם: מעבר מרחוב מוטה רכב למרחב מוטה הולכי רגל; שימוש מרובה במוסדות ציבור למגוון שימושים; חידוש מתחמים מוזנחים; שיתופיות והכלה של כלל האוכלוסייה בתכנון ובקבלת החלטות. 

 

צפיפות ואיכות החיים העירונית – הפערים והצורך בכלי תכנון חדשים | אדר' ליאת איזקוב בן-שיטרית - יועצת לאיכות הצפיפות, חברת הועד המנהל של עמותת מרחב ורכזת אקדמית לקורס

ליאת פתחה צוהר לנושא איכות הצפיפות העירונית. היא העלתה סוגיות לגבי ההגדרה של צפיפות, אופן המדידה של צפיפות, ההבדל בין צפיפות נמדדת לצפיפות נתפסת, צפיפות "נטו" מול צפיפות "ברוטו", ההבדל בין צפיפות "תכנונית" לבין צפיפות "כלכלית" (למשל ה"מכפלות" של פרויקטי התחדשות עירונית וכיו"ב). ליאת הציגה את הצורך בבחינת מימדים שונים של צפיפות, לא רק מימדים כמותיים שונים (צפיפות דיירים/אנשים, צפיפות יח"ד, צפיפות שטחי בנייה), אלא גם מימדי איכות: טיפולוגיית הבנייה (למשל שמירה על קנה מידה אנושי), אופי השלד האורבני (תחבורה ונגישות לשירותים), מגוון בינוי, מגוון שימושים, מרחב ציבורי שוקק ועוד.

 

תכנון מוטה הליכה רגלית | אדר' יונתן לבנדיגר - מכון פלאנט PLANET)) לעירוניות ותחבורה

יונתן הציג את החשיבות של רשת רחובות צפופה לעידוד של הליכה ברגל ולשימוש מיטבי בדרכים ובמרחב הציבורי. רשת הרחובות קובעת את התפקוד של העיר ואת הגדרת הרחובות (למה הם ישמשו). יונתן הציע פרוגרמה לרחובות מוטי הליכה רגלית בה 25%- 35% מהשטח מוקצה לדרכים ברמות תפקוד שונות. יונתן גם הציג אמצעי לניתוח מידת ההליכות של הדרכים בתוכנית על מנת שנוכל לזהות מתי ובאיזו מידה תכנית היא מוטת הליכה רגלית.

 

מפגש מס' 2 – "צפיפות ואיכות החיים העירונית" - 05.05.2026

יחידת המגורים הישראלית דור 2.0: דיור לכולם | אדר' עופר רוסמן - סטודיו XS לתכנון קומפקטי

אדר' עופר רוסמן מסטודיו XS דיבר על השאיפה והדרך לייצר רמת מגורים גבוהה בשטח דירה קטן, באמצעות יחידות דיור קומפקטיות בסטנדרט תכנון איכותי ומדויק. הוא הציג את ההיבטים השונים של התכנון הקומפקטי וכיצד הוא יכול לשמש פתרון למגוון הרכבים של משקי בית במרחב העירוני המצטופף. עופר הציג את הפער בין הביקוש והצורך בדירות קטנות וקומפקטיות (עד 80 מ"ר) לבין ההיצע בשוק.

 

עשרת הכלים לעירוניות מיטיבה לערי ישראל | מתכנן ערים מאור תורג'מן - מנהל המחלקה לתחבורה ציבורית, עיריית תל–אביב-יפו וחבר הועד המנהל של עמותת מרחב

"עשרת הכלים לעירוניות של עמותת מרחב" מציגים עקרונות ואמות מידה לבחינת איכותם של מרחבים עירוניים והם נועדו להציע מסגרת עבודה לתכנון רחובות מוצלחים שיש בהם פעילות אנושית. הכלים מבוססים על עקרונות של קנה מידה אנושי, תכנון הוליסטי ורגישות תרבותית וסביבתית והם רלוונטיים במיוחד עבור העיר הישראלית, העוברת תהליכים מואצים של ציפוף והתחדשות. מאור הדגיש כי בכדי להצליח בכך יש להתחיל את התכנון מהשלד הציבורי. להרחבה על עשרת הכלים לעירוניות של עמותת מרחב לחצו כאן.

 

"ציפוף שפוי": התחדשות עירונית בהובלת הרשות המקומית | אדר׳ אריאל גושן, משרד גושן אדריכלים, חבר הוועד המנהל של עמותת מרחב

אריאל הדגים כיצד איכותו ומאפייניו של המרחב הציבורי משפיעים על המידה שבה הוא מייצר תחושת קהילתיות ושייכות, ובכך משפיעים על חווית המגורים בעיר לא פחות מאיכות הדירות. אריאל הציע סדר תכנוני שמתחיל מרשת הרחובות ומסתיים בבניין הבודד:  1. יצירת רשת הרחובות תוך חיבור הרשת בתכנית לרחובות הקיימים מחוץ לתכנית. 2. שבילים ושטחים פתוחים. 3. שטחים ציבוריים. 4. חזיתות מסחריות ותעסוקה. 5. בנייני מגורים נמוכים צמודי דופן לרחוב. 6. בנייני מגורים גבוהים בפיזור מושכל במרחב.

 

מפגש מס' 3 - האדם במרכז העירוניות - 12.05.2026

עבור מי אנחנו מתכננים? תכנון שכונות ידידותיות למגוון משתמשים | אדר׳ ליאת איזקוב בן-שטרית

ההרצאה של ליאת העלתה כיווני חשיבה ושאלות שיכולות לסייע למתכננים עירוניים בקידום תכנון איכותי למגוון אוכלוסיות, תוך הצגת דוגמאות מהשטח והתמקדות בתכנון מותאם לגיל הרך. אחד הכלים להצלחה בתכנון שכונות ידידותיות למגוון משתמשים הוא שיתוף בעלי עניין, ובכלל זה אגפי העירייה השונים, יזמים ועסקים קטנים.

 

סביבות מגורים מותאמות לזיקנה: בין דיור, בדידות לתכנון אורבני | ד"ר רינת בן-נון - מתכננת חברתית וחוקרת החברה האזרחית באוניברסיטת רייכמן וב- HIT חולון

רינת הציגה את מאפייניה של אוכלוסיית הזקנים, פלח אוכלוסייה אשר הולך וגדל על רקע העלייה בתוחלת החיים ובאיכות החיים, ואפיינה את הצרכים הייחודיים של אוכלוסייה זו, על גווניה, במרחב העירוני. רינת הציגה בפנינו את החשיבות הרבה, את העקרונות והאמצעים לתכנון מותאם עיר ידידותית גיל כלל, ולאוכלוסייה המזדקנת בפרט. עיר כזו מקיימת מדיניות רב תחומית לפיתוח תשתיות ושירותים לזיקנה, המציעה שלושה היבטים של סביבות חיים מכילות: 1. מערכת שירותים מקומית (קופ"ח, בנק, מרכז קהילתי, מרכז מסחרי, תרבות ובילוי, מפגש עם קבוצת שווים וכו'). 2. סביבה פיזית בטוחה. 3. השתלבות בחוויה העירונית ובפעילות העירונית. המפתח להצלחה הוא שילוב כלל האגפים בעירייה אשר תחום האחריות שלהם נוגע לשימוש היומיומי של אנשים זקנים.

 

מרחב ציבורי שוויוני ומכיל | אדר' הילה לוטן - מנהלת שותפה ב"פאבליקה" משרד ייעוץ לאסטרטגיה עירונית

הילה הזמינה אותנו לבחון את המרחב הציבורי דרך עיניים מגוונות – תוך התייחסות לתחושת שייכות, ביטחון, ונגישות מגדרית וחברתית, והציגה סולם ערכים שיכול לסייע בתכנון ויצירת מרחב ציבורי כוללני ושוויוני. הילה הדגישה כי חשיבה תכנונית שלוקחת בחשבון אוכלוסיות שלרוב מודרות מהמרחב הציבורי מייצרת מרחב מותאם עבור כלל האוכלוסייה.

 

דיור בר השגה - מה העיר יכולה לעשות | אדר' שולמית ישר - תכנית קרסו הגר לדיור בהישג יד

שולמית הציגה כלים ליצירת תמהיל יחידות דיור שנגישות מבחינה כלכלית. לצד הכלים הממשלתיים, היא הציעה דרכים באמצעותן יכולה גם העירייה לשמש מנוע לקידום מדיניות דיור, והציגה דוגמאות מעיריות המובילות בימים אלה מדיניות עירונית יישומית בתחום.

 

מפגש מס' 4 - ניידות בעיר - 19.05.2026

Forest Urbanism - עירוניות יער | אדר' נוף שחר צור - התוכנית לאדריכלות נוף, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון

פתחנו את היום העוסק בניידות בעיר בהרצאה על אחד האמצעים החשובים לקידום הליכה בעיר – עצים. שחר סקר את התרומה המגוונת של עצים למרחב העירוני, וביתר שאת בעידן של שינוי אקלים וציפוף עירוני. שחר הציע לראות בעצים כתשתית עירונית חיונית לכל דבר והתייחס לאתגרים ההנדסיים, התכנוניים, הכלכליים, התפעוליים ואף הפוליטיים בשילוב עצים במרקם העירוני. שחר הציג גישה לפיה החיבור בין העיר לבין היער מייצר איזון והרמוניה, ויישומו תלוי בתכנון נכון. שחר הציג מגוון עקרונות וכלים לשילוב עצים בעיר בשלבי התכנון והביצוע באופן ששם דגש לא על הכמות אלא על איכות העצים ובריאותם ומיקסום תועלותיהם ותרומתם לעיר. 

 

כלים חדשים לבחינת הניידות במרחב - שיפור ניידות במרחב באמצעות תחביר המרחב | ד"ר יואב לרמן, "Planet  - תכנון עירוני ותחבורתי"

יואב הציע כלים לגיבוש אסטרטגיית ניידות עירונית המעודדת ניידות ללא תלות ברכב הפרטי, תוך קידום איכות חיים, ובכלל זה: סקרי תנועה רגלית, בחינת שינויים ברשת הרחובות, איתור צמתים חשובים לעיצוב העירוני, התאמת ייעודי הקרקע לפוטנציאל המרחבי, חיבור רחובות חדשים לציר הרחובות הקיימים, פיתוח כלכלי לצד תחנות מתע"ן ועוד. יואב הציג כיצד ניתן לזהות את המרכזים העירוניים ואת שלד התנועה העירוני במטרה לבחון את תפקוד רשת הרחובות במסגרת תהליך התכנון. יואב גם הדגיש את הקונפליקט שבין "מקום" לבין "תנועה", תוך קריאה למעבר מתכנון מוטה-רכב לחשיבה על "עיר של מקומות".

 

עידוד הליכה ורכיבה למוסדות חינוך – תכנית אסטרטגית עירונית | אייל סנטו – "מחבר אנשים, ערים ואופניים"

העלייה המשמעותית בשנים האחרונות בשימוש ברכב הפרטי לשם הסעת ילדים למוסדות חינוך הפכה את סביבת מוסדות החינוך למרחב לא בטוח ולא בריא עבור הילדים והמשפחות. לעומת הנסיעה ברכב פרטי, הליכה ורכיבה על אופניים מקדמים קהילתיות, מחזקים מיומנויות חשובות אצל הילדים ועוד. אייל הציג אסטרטגיות שונות לתיעדוף  ההליכה והרכיבה בעיר בכלל, ובסביבת מוסדות חינוך וקהילה בפרט, בהן: סלילת שבילי אופניים ושבילי הליכה, שיתוף התלמידים והקהילה בתהליך התכנון, תכנון צמתים בטיחותי, מיתון תנועה ברחובות, הפעלת מרכזי תיקון אופניים קהילתיים, הדרכות לציבור בתחום הרכיבה על אופניים, שילוב תכנים של תכנון עירוני במוסדות החינוך, מעברי חצייה מוגבהים, שילוב מחקר אקדמי, שיתוף ראש העיר בפעולות לעידוד רכיבה, תיקון תשתיות הליכה, שילוב משחוק בפעולת ההליכה והרכיבה, הליכות/רכיבות משותפות למוסדות החינוך ועוד.

 

שכונות חופשיות - מודל שכונה דלת רכב פרטי | אדר' עודד קוטוק - יועץ למנהל התכנון

עודד הציג עקרונות לתכנון שכונות דלות רכב שגובשו במסגרת מודל שפיתח עבור מנהל התכנון בתחום זה, ובכלל זה נגישות לתחבורה ציבורית מגוונת ותדירה, רשת רחובות וצמתים צפופה (מאוד), הקמה של "מרכזי ניידות" שכונתיים (מבנים הכוללים חניה ושימושים ציבוריים ו/או מסחריים נוספים ועוד. על-מנת לקדם את הנושא, יש צורך בשילוב בין פתרונות תכנוניים ופתרונות משלימים – תפעוליים, ניהוליים ואחרים. עודד הציג דוגמאות ליישום העקרונות בערים שונות בעולם.

 

מפגש מס' 5 - עירוב שימושים - 26.05.2026

עירוב שימושים: עקרונות יסוד ליישום מוצלח | אדר' ליאת איזקוב בן שטרית - יועצת לאיכות הצפיפות וחברת הועד המנהל של עמותת מרחב

עירוב שימושים אינו מטרה אלא אמצעי ליצירת יעילות וחסכון במרחב אחד לאורך כל שעות היום, ליצירת קהילה וממשק בין אוכלוסיות, לקידום מפגשים אנושיים, לחסכון ויעילות בשטח, להגדלת הכנסות לבעלי עסקים ולטיפוח נוחות משתמש במרחב הציבורי. ליאת סקרה את התועלות שבקידום עירוב שימושים במרחב העירוני, ואת התשתית התכנונית והפיזית הנדרשת לעירוב שימושים מוצלח. ליאת הציגה שאלות מרכזיות שעולות מתכנון מרחב עירוני מעורב שימושים - מהו דגם העירוב הרצוי במרחב זה? כיצד נקבע את התמהיל הנכון בין השימושים? מהם המטרדים או המתחים הפוטנציאליים בין השימושים וכיצד יכול לתמוך עירוב השימושים בכלכלה המקומית?

 

עירוב שימושים - דוגמאות ודילמות | אדר' דיוויד סוקט, בעל חברת יעוץ וניהול בתחום התכנון הסטטוטורי, דירקטור בחברת "פרץ בוני הנגב" וחבר הוועד המנהל, עמותת מרחב; לשעבר סמנכ"ל תכנון בחברת "אפריקה ישראל מגורים" ומהנדס העיר הרצליה.

דיוויד הציג דוגמאות לתכנון של מרחבים עירוניים מעורבי שימושים, והדגיש את החשיבות של שמירה על גמישות ודינמיות לאורך זמן, כחלק מתהליך האבולוציה העירונית. דיוויד שיתף בדילמות העולות מתוך האחריות המשותפת של גופים שונים עם התמחות שונה על מבנה משותף והעלה את הצורך של הגופים המבצעים לתפעל היבטים שונים בדרכים שונות לאורך התכנון, הבנייה, הניהול והתפעול של המרחבים והשימושים השונים. דיוויד הדגיש את הצורך לתכנן מראש את הממשק בין השימושים השונים במטרה להתמודד עם אתגרי עירוב השימושים והציג דוגמאות להצלחות ואתגרים העולים מפרויקטים שתוכננו ובוצעו במספר ערים.

 

יזמות עם משמעות – עסקים יכולים לחולל שינוי | אופיר גרינברג - יזם ושמאי מקרקעין, שותף מנהל "החברה הכלכלית לפיתוח ישראל"

אופיר שיתף כיצד אתגר משפחתי הביא אותו לכדי גיבוש תפיסה תכנונית ויזמית. כאב לילד עם צרכים מיוחדים הוא נחשף לקושי של המערכות הציבוריות לתת מענה הולם ומותאם לאנשים עם צרכים מיוחדים. אופיר הקים עמותה בשם "מלך" שמטרתה לצקת משמעות לתוך מיזמי נדל"ן (בעיקר מתחמי תעסוקה), באמצעות שילוב של מרכזי יום ותעסוקה לאנשים עם מוגבלויות בתוך המרחב העסקי והחברתי, וזאת בשונה מהמודל הרווח היום של מרכזי יום ותעסוקה המופרדים לגמרי מסביבתם. אופיר הציג את מרכז התעסוקה לאנשים עם מוגבלויות שהקים יחד עם צוותו, הממוקם ב"כיכר המושבה" בהוד השרון, מתחם תעסוקה ומסחר הממוקם בסמוך לתחנת הרכבת "הוד השרון סוקולוב". הוא סיפר על תהליך התכנון של המתחם, לרבות הליכי שיתוף הציבור והציג דוגמאות נוספות מתוך מספר פרויקטים, הכוללים עירוב שימושים.

 

עירוב שימושים ציבוריים - הזדמנויות ואתגרים | אדר' גיא איגרא, שותף בכיר במשרד "גיא איגרא יונתן שקד אדריכלים"

בתקופה בה מערכת התכנון משתנה, גם מערכת החינוך צריכה להגיב למציאות החדשה של התכנון העירוני. גיא הציע רעיונות חדשניים לתכנון בתי ספר שגם מייצרים מרחבי למידה מגוונים עבור תלמידים וגם מרחיבים את מלאי השימושים העירוניים עבור כלל האוכלוסייה סביבם וכך ממצים את הפוטנציאל העירוני.

 

מפגש מס' 6 - המחשת הסוגיות בשטח: סיור עירוני בחיפה - 02.06.2026

במפגש השישי של הקורס קיימנו סיור מקצועי בעיר חיפה, שהתמקד בנושא 'התחדשות עירונית – לא מה שחשבתם' .

הסיור נפתח בעיר התחתית והתמקד בשכונת הדר הכרמל. במהלך הסיור עסקנו באתגרים ובהזדמנויות בהתחדשות עירונית רב-ממדית. במהלך הסיור ביקרנו במוקדי עניין רבים בשכונת הדר הכרמל, אשר עוברים ומתעתדים לעבור תהליכי שינוי והתחדשות. כמו כן, התארחנו במנהלת קהילת הדר העירונית, ב״ווילאג׳״ - בית לקהילות וארגוני מגזר שלישי, וכן בעסק פרטי של יזמית מקומית בשוק תלפיות. למדנו על מנועי התחדשות עירונית - עירוניים וקהילתיים, ודנו בדרכים לבניית שותפויות בין העירייה לבין היזמים המקומיים.

לקריאת סיכום הסיור לחצו כאן. 

 

מפגש מס' 7 - התחדשות עירונית רב מימדית - 09.06.2026

תפקוד מתחמי התחדשות עירונית: היבטים ניהוליים וחברתיים | אדר' ליאת איזקוב בן שטרית

בהרצאתה פרטה ליאת את ההיבטים השונים של תהליכי התחדשות עירונית, אשר יש להם השפעה מהותית על המרחב העירוני ותפקודו בעיר המצטופפת. ליאת הראתה כיצד ההתחדשות העירונית, על שלל סוגיה, יכולה להוות הזדמנות לחיזוק המרחב העירוני כאשר היא נעשית בשיתוף הציבור, מותאמת להקשרים ולצרכים האורבניים בסביבתה, שמה דגש על סט ערכים תכנוניים ומצליחה לראות מעבר להיבט הכלכלי של הפרויקט. תכנון מיטבי של התחדשות עירונית לוקח בחשבון את ההיבטים החברתיים והקהילתיים של הפרויקט, מאפשר מספר שימושים ותפקודים של המרחב וחושב קדימה על המשך חייו של המבנים בו בצורה המאפשרת ניהול ותחזוקה תקינים.

 

נועה אפיק ריבוש, עו"ס קהילתית, מנחת קבוצות, מגשרת ויועצת חברתית בכירה, שותפה מייסדת במשרד  STREETLIGH

בעבודתה, נועה עוסקת באיתור "זהות" של מקום ועוזרת לתרגם אותו לכלים תכנוניים. נועה הציגה בפנינו את ההיבט החברתי של תהליכי ההתחדשות העירונית. נועה הציגה את עבודתם של היועצים החברתיים במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית, תוך הצגת מקרי בוחן שהדגימו כיצד הטמעה של תובנות חברתיות העולות מהיכרות מעמיקה עם התושבים יכולה לחזק חוסן שכונתי וקהילתי ולמטב את האיכות של תוכניות פיתוח והתחדשות עירוניות. נועה הדגישה כי ליווי הפרויקט גם בתכנית קהילתית יכול לתרום לתהליכים אלו, בעלות יחסית נמוכה.

 

תכנון מבוסס זמן | אדר' אבי לייזר – משרד  AL/Arch

תכנון מבוסס זמן מאפשר שינוי בשימושים של מרחב מסוים לפי שעות היום, ימות השבוע ועונות השנה ומייצר ניצול מקסימלי של שטחים והתייחסות לצרכים עתידיים שיכולים לנבוע מהשטח. אבי הציג  אמצעים שונים לבחינת שימוש במרחבים שונים לפי קנה מידה בנייני, שכונתי ורובעי, באמצעות דוגמאות מערים שונות בישראל.  

 

רשתות תחבורה - תכנון תנועה עירוני אנושי | אינג' אלבר אנדריא - מהנדס תנועה ותחבורה, אנדריא - הנדסת תנועה ותחבורה

אלבר דיבר על תכנון תנועה עירוני מנקודת המבט של הולכי הרגל ומשתמשי המרחב העירוני והציע להתייחס לכלל תפקידיו של הרחוב תוך הבחנה בין "רחובות תנועה" לבין "רחובות עירוניים". אלבר הציג כלים לתכנון רחוב נגיש, בטוח ורב-שימושי, בין היתר באמצעות מיפוי, סיווג מחדש של רחובות והצבת הולך הרגל בראש סדר העדיפויות. אלבר הציג מגוון רחב של דוגמאות מערים שונות בישראל , תוך השוואה לערים מהעולם בעלות מאפיינים דומים. 

 

 

מפגש מס' 8 - התחדשות עירונית: אתגרי התכנון הפיזי - 16.06.2026

השלד הירוק: אבן היסוד של התב"ע | אדר' נוף זהר ארני - משרד  REED

זהר הציג כיצד ניתן לבחון את המרחב עבור ומנקודת המבט של הולכי הרגל ולשפר את חוויית המשתמש במרחב באמצעות הכנסת קונטקסט לתכנון, שימוש בטופוגרפיה ובקרקע של המרחב, הוספת אינטראקציות ומוקדים מושכי קהל ושילוב אלמנטים לתכסית. זהר הציג דוגמאות מישראל לעיגון התב"ע בתכניות מפורטות, זאת בכדי להמחיש את התהליך לבניית התוכנית וכדי להראות לנו שלכל מקום מתאים שלד ירוק אחר בהתאם למאפיינים הייחודיים ובנתונים הקיימים בו. [מק1] 

 

טבע עירוני בהישג יד: כיצד להפיח חיים וטבע בשטחים קיימים - דוגמאות מעשיות | אדר' נוף יפעת גל שפייזמן – משרד  Think Nature

יפעת התייחסה לחשיבות השהייה בטבע עבור בני האדם (החיים בעיר?) ולהשלכות השליליות של הירידה במשך זמן השהייה בטבע. ניתן לתת לפער זה מענה חלקי באמצעות תכנון נופי ביופילי. יפעת הציגה ודוגמאות לאלמנטים ביופיליים שניתן לשלב בעיר – החל מרמת המבנה והמבנן ועד רמת השכונה והעיר, במגוון שימושים ומרחבים. למשל, יפעת התמקדה בתכנון והקמה של מרחבי משחק טבעיים במרחב הציבורי ובמוסדות חינוך ועל תהליך התכנון שלהם תוך שיתוף הילדים, הצוות החינוכי וההורים. המרחבים הללו מעודדים פיתוח של מיומנויות חברתיות, מוטוריות, מנטליות ורגשיות, ומסתבר שעלויות ההקמה והתחזוקה שלהם נמוכות יותר. אף על פי כן, עדיין לא רואים אימוץ נרחב שלהם. בין היתר, כדי לקדם ולהצליח בהקמה ובתחזוקה של מרחבים כאלה, נדרש שיתוף פעולה של כלל הגורמים בעיר - אגף שפ"ע, מנהל חינוך, גזברות.

 

המרחב הציבורי כסלון קהילתי | מתכננת שרון בנד חברוני, יו"ר הוועד המנהל, עמותת מרחב; "פלייסמייקרית" ומומחית לפיתוח עסקי, קהילתי ותיירותי

שרון התייחסה לחוויית המשתמש במרחב הציבורי. מעבר לתפקיד הפונקציונלי של המרחב הציבורי עבורנו, יש לו גם תפקיד קהילתי וחווייתי מכיוון שהוא מגדיר עולמות תוכן, מספק גירויים, חוויות ואינטרקציות אנושיות מגוונות. כמו כן, יש לו גם תפקיד פוליטי –  חיבור בין חברות שונות ויצירת דמוקרטיה עירונית. שרון הפנתה זרקור על ההאלמנטים הפסיכולוגיים המשפיעים על היכולת שלנו להלך במרחב הציבורי עם עניין, מטרה ובטחון, והציגה אמצעים שונים לאפשר זאת דרך דוגמאות מערים שונות.

 

הקצאות ורטיקליות, קומות מבונות ומבנים מעורבים - שימושים בארץ ובעולם | פרופ"ח ניר מועלם, המכון לחקר ערים ואזורים, הטכניון

הקצאות ורטיקליות הן השם לתופעה הולכת וגוברת במרחב העירוני של הקצאת שטחי ציבור (כגון מרפאות, וגני ילדים) במבנים מעורבי שימושים, בעיקר באזורי ביקוש. בצורה זו ניתן למקם, למשל, משרדים מעל בית ספר תיכון, או גן ילדים מעל קומת מסחר. שטחים ציבוריים אלה נמצאים מעל, מתחת, או לצד שימושים אחרים. ההקצאות הורטיקליות רלבנטיות בישראל עקב המחסור בקרקע, תהליכי התחדשות עירונית מואצים ובנייה לגובה, לצד הדרישה ההולכת וגוברת לקבלת שירותים עירוניים ברמה גבוהה.

ניר הציג את מחקרו האקדמי אשר בחן את הסיבות לקיומן של הקצאות ורטיקליות, התנאים המאפשרים אותן, והקשיים השונים הנלווים ליישום, תוך התייחסות להיבטים משפטיים, תכנוניים וניהוליים של הנושא. ניר הציג דוגמאות מהארץ ומהעולם לשימושים שונים של הקצאות ורטיקליות, התייחס לאתגרים המרכזיים מסקר מומחים שנערך בשנת 2024 ומפרויקטים קיימים, הראה דוגמאות לטיפולוגיות בנייה שתומכות בהקצאות ורטיקליות והמחיש כיצד ניתן ליישם זאת בצורה נכונה. ניר הציג מודלים של הקצאות ורטיקליות מהעולם.

 

מפגש השלמה – התחדשות עירונית רב ממדית – 22.6.26

אתגרי ניהול ותחזוקה בשכונות מתחדשות: היערכות ליום שאחרי - מה יכולה הרשות המקומית לעשות? | אבי פרשה, רכז תכנון בכיר, האגף לתכנון אסטרטגי, מנהל הנדסה, עיריית תל–אביב-יפו

במסגרת עבודה שעשתה עיריית תל אביב-יפו בנושא תחזוקת בניינים מורכבים - זוהו לארבעה כשלים עיקריים: תפקוד ועד הבית וניהול התחזוקה השוטפת, כשלים כלכליים, כשלים תכנוניים, כשלים חברתיים. על-מנת להתמודד עימם, יש צורך להתייחס להיבט התחזוקה של בניינים כאלה כבר בשלבים המוקדמים של התכנון ולהפוך את  מימד התחזוקה מבלתי נראה לנראה. אבי הציג סט כלים שיסייעו בתכנון מראש של המשך חייו של המבנה יש להתייחס : היתר קרן תחזוקה לדיירים חוזרים, קרן תחזוקה ארוכת טווח, דרישה מהיזם להגשת תיק תפעול ותחזוקה כתנאי לאכלוס ועוד. העבודה הצביעה גם על הצורך בחיזוק יכולותיה וסמכויותיה של הרשות המקומית בליווי ומעקב אחרי תחזוקת הבניין גם לאחר האכלוס.

 

מודל הניהול והתחזוקה במבנה מגורים להשכרה לצמיתות | איתן בנימין - יו"ר ארטימוס ניו-יורק ושותף ב"גולדן ארט"

איתן סקר את המודל האמריקאי של בינוי להשכרה לצמיתות . מודל זה מתבסס על גישה המתייחסת לדיירים כאל לקוחות ולחברת ההשכרה כחברה הנותנת שירות מגורים. גישה זו גוזרת מנותנת השירות להתייחס במידה רבה הרבה יותר, ביחס ליזם שבונה דירות למכירה, להיבט השירות והתחזוקה של דירת המגורים ולחווית המשתמש. כדי לעשות זאת בצורה מיטבית וגם יעילה, היבט הניהול והתחזוקה נדון כבר בשלב התכנון. עבור כל פרויקט היזם מגבש פרוגרמה ניהולית, פרוגרמת תחזוקה ופרוגרמה חברתית. איתן הציג אמצעים לייעול עלויות התחזוקה. מקור הכנסה אפשרי נוסף, שמאפשר  להשקיע משאבים רבים יותר בתחזוקה, הוא השכרת חללים במבנה כחללים שכירים למשתמשים שונים.

איתן הציג את החסמים העיקריים המקשים על "ייבוא" המודל לישראל: 1. בישראל אין עדיין ייעוד קרקע להשכרה אלא ייעוד קרקע למגורים. 2. התב"עות בישראל נכתבות ברזולוציה שלא מותאמת לדירות לשכירות. 3. מחסור במיסוי ובתמריצים. איתן הסביר שלדעתו, כדי ליישם את המודל הזה בישראל, על הרשות המקומית להכין את השטח מבחינת התב"ע ולאפשר פרויקטים להשכרה בשטחים חומים (עירוב שימושים). 

 

מפגש מס' 9 - התחדשות עירונית וכלכלה אורבנית - 23.06.2026

הכלכלה העירונית - כשהתיאוריה פוגשת מציאות | נועם כהן, כלכלן אורבני, חברת  ProsperiCity

נועם הוא יועץ כלכלי שיווקי בתחום הנדל"ן המניב ובמסגרת תפקידו הוא עוזר לרשויות וליזמים לזהות מנועי צמיחה במרחב העירוני והכפרי. נועם הציג את תחום הכלכלה העירונית ככלי שיכול לסייע בבחינת פערים בין התכנון למציאות (למשל פערים בין תכנון שטחי תעסוקה ומסחר לצורך בפועל), באופן שמסייע לדייק את התכנון ולייצר תפקוד כלכלי איכותי של מרחבים מתוכננים, לאורך זמן.  .

תקן 21 : היבטים כלכליים בפינוי בינוי | דרור בר-לב - כלכלן, מהנדס ושמאי מקרקעין, אלעד-ברלב כלכלה ושמאות מקרקעין

דרור הציג את הנחות היסוד הכלכליות שבבסיס תקן 21 והשפעתן על האופן שבו מקודמת התחדשות עירונית בישראל. דרור פירט את ההבדלים בין התחדשות בניינית במסלול "תמ"א 38" לבין "חלופת שקד" ופינוי בינוי והציג את העיוות שיוצרת שיטת המכפילים בפרויקטים מסוגים אלה, בדגש על אזורים עם ערכי קרקע נמוכים. הוא הציע כלים מקצועיים להתמודדות עם אתגרים בהיתכנות הכלכלית של מיזמים, זיהה את החסמים והאתגרים ליישום של פרויקטים להתחדשות עירונית והראה דוגמאות, פתרונות והמלצות מהשטח.

 

כלכלה מקומית וניהול רחובות מסחריים | מתכננת שרון בנד חברוני - יו"ר הוועד המנהל, עמותת מרחב; "פלייסמייקרית" ומומחית לפיתוח עסקי, קהילתי ותיירותי

שרון הראתה, באמצעות כלים תכנוניים, עקרונות ודוגמאות מהשטח, כיצד ניתן להפיח חיים ברחובות מסחריים, תוך שימת דגש על יצירת חוויות ותחושת מקומיות במרחבים אלו. שרון הציעה סט עקרונות למדידת "הצלחה" של רחוב: מספר האנשים העוברים ברחוב (לפחות 400 איש לשעה), משך שהייה ארוך ככל שניתן במקום וחיבה טבעית למרחב, שמייצר רצון להגיע אליו מלכתחילה. שרון הדגישה את הכלים התכנוניים ההכרחיים ליצירת חווית שימוש מוצלחת ורווחית הן עבור התושבים, הן עבור העירייה והן עבור בעלי העסקים, בהן חשיבה מקדימה על האינטראקציה והתפעול של עירוב השימושים; התייחסות לטופוגרפיה, חתך הרחוב, הצללה ואקלום; יצירת רצף מסחרי, רשת רחובות מזינה ושצ"פים קרובים; יצירת חוויה ייחודית למקום לעומת מקומות אחרים ותשתית לפעילות קהילתית; עירוב משתמשים, תמהיל חנויות וניקיון חזותי של המרחב הציבורי והמרחבים הפרטיים לידו; תכנון מוקדם של הסדרי פריקה וטעינה ותשתיות עבור מגוון סוגי עסקים, ועוד.    

*****