בשנים האחרונות גוברת המודעות לחשיבות השמירה על שטחים טבעיים ועל ערכי טבע בעיר. השילוב בין שטחה הקטן של ישראל עם צפיפותה הגבוהה יצרו מצב בו שטחים נרחבים מאוד, בעיקר באזורי הליבה, הם מרחבים מעויירים ברובם, כשבתוכם וביניהם "נכלאים" שטחי טבע. לשטחי הטבע בעיר יתרונות רבים - סביבתיים, בריאותיים, תיירותיים וחינוכיים. בראש וראשונה, שטחים אלה מאפשרים נגישות גבוהה של תושבים לטבע, ובכך תורמים לחיזוק הזיקה שבין תושבי העיר לנוף המקומי ולהעלאת המודעות לחשיבות הכרת הטבע ושמירתו. בנוסף, הם מספקים מרחבים לפעילות איכותית של התושבים בשעות הפנאי. כמו כן, לשטחי טבע בעיר נודעות תועלות נוספות, המאפיינות שטחים ציבוריים פתוחים בכלל, כמו מיתון השפעות אקלימיות ומפגעים סביבתיים אחרים.

מיקומם של שטחי טבע אלו בלב ליבן של הערים חושף אותם לאיומים רבים ברמה היומיומית, כגון קיטוע, זיהום אור, שפיכת פסולת, פגיעה בבעלי חיים וצמחים ופלישת מינים זרים - המחייבים הגנה אינטנסיבית על שטחי הטבע בעיר. מסיבות אלו, ערים רבות מתחילות להכיר בחשיבות ההגנה על שטחים אלה, שילובם בתכנון העירוני, ואף שיתוף הציבור בניהולם. פרויקט "שומרי השמורות" הפועל בשנים האחרונות בעיריית נתניה הינו דוגמה לפרויקט מוצלח של הגנה על הטבע העירוני באמצעות שיתוף הציבור בטיפוחו וניהולו. העיר נתניה התברכה במגוון שמורות טבע ייחודיות, העשירות במגוון ביולוגי נדיר בעל חשיבות לאומית. שטחי הטבע בנתניה משמרים מערכת אקולוגית הנמצאת בסכנת הכחדה מיידית בישראל. שמורות אלו לא הוכרו כשמורות טבע לאומיות (מכוח "חוק שמורות טבע וגנים לאומיים") ובשל כך לא נכללות בשטחים המנוהלים על ידי רשות הטבע והגנים. רק אחוזים בודדים מבית הגידול המגוון של מישור החוף זכה למעמד סטטוטורי של שמורות טבע, ומכאן עולה החשיבות הרבה ביוזמה מקומית לשמירה על החי והצומח בשטחי הטבע העירוניים.

מסיבה זו, לקחה על עצמה עיריית נתניה את האחריות לניהול ושמירה על אתרי הטבע בתחומה, והחליטה להעניק לשטחים אלה הגנה סטטוטורית בתכניות בניין העיר שלה. בנוסף, לקחה על עצמה העירייה לנהל ולטפל בשמורות אלה - משימה שהציבה בפני העירייה אתגרים רבים, הן בכל הנוגע לשמירה על הטבע והן בכל הנוגע להנגשתו לקהל הרחב. עיריית נתניה הייתה הראשונה מבין ערי ישראל שהחלה להעסיק "אקולוגית עירונית". העסקת האקולוגית העירונית בנתניה בניהול השטחים הטבעיים תרמה באופן משמעותי להגנתם, אך עד מהרה התברר שנדרש כוח אדם רב יותר, שיסייע בתהליך ויהיה "עיניים בשטח". לאור זאת, החליטה העירייה לשתף את התושבים באחריות על שמורות הטבע בעיר, החל מהכרת התהליכים הטבעיים המתקיימים בשמורות, ועד לשותפות מלאה בניהולן השוטף. בעצה אחת עם האקולוגית העירונית הוחלט לגייס תושבים באופן ייעודי למטרה זו, ולספק בידיהם כלים שיאפשרו להם לסייע לעירייה בטיפול, הגנה וניהול שמורות הטבע העירוניות.

בנוסף לפרויקט זה, מקיימת עיריית נתניה, במסגרת פעילות האקולוגית העירונית, פרויקטים נוספים בתחום הטבע העירוני, התורמים לסביבה ולעירייה: גינון בר קיימא בשצ"פים ואיי תנועה, המלוּוה בפעילות איסוף זרעים ופקעות עם ילדי העיר וזריעתם בשטחי הטבע בעיר; פעולות לצמצום זיהום אור ברחובות ובאתרי הטבע העירוניים; הטמעת עקרונות אקולוגיים בתכנון מפורט; ניהול אתרי טבע עירוניים תוך שמירה על בריאות המערכות הטבעיות; בניית אתר ומאגר עירוניים למגוון מינים המופעל על-ידי תלמידים; הכנת סקרי מגוון ביולוגי בעיר התורמים לידע המדעי ברמה לאומית; ניהול מחקר אקדמי בשיתוף מוסדות השכלה גבוהה ועוד.

בנוסף לערך הסביבתי, פרויקטים אלו הביאו לחסכון במשאבים, שאפשרו לכסות מעל ומעבר את עלות ההעסקה של האקולוגית העירונית. כמו כן, הפרויקטים הללו מזכים את העירייה בפרסום חיובי בתקשורת ובהכרה ציבורית (לרבות זכייה באות "החברה להגנת הטבע״ לשנת 2013). כמו כן, העירייה מהווה אבן שואבת בתחומים אלה לרשויות מקומיות אחרות המעוניינות ללמוד על ניהול המטמיע שיקולים אקולוגיים בתכנון אתרי טבע עירוניים ועוד.

פרויקט זה מבוסס על ניסוינה של עיריית נתניה במיזם "שומרי השמורות". אנחנו מבקשות להודות למרינה אלישע, מנהלת מחלקת חינוך סביבתי באגף איכות הסביבה של עיריית נתניה  לאביב אבישר, האקולוגית העירונית, שסיפקו את המידע וחלקו מניסיונן.