כחלק מההתמודדות עם מצוקת הדיור ההולכת ומחריפה, החלה הממשלה בחודש מרץ האחרון בקידום מהיר של הצעת חוק הוד"לים, שמטרתו זירוז הליכי התכנון במסגרת הועדות המחוזיות.

מהות החוק הינה בהקמת מוסד תכנוני חדש, נוסף, הקרוי: ועדות לדיור לאומיות (להלן: וד"לים), שיאשר תכנית בניה למגורים (200 יח"ד ומעלה) בקרקעות שעיקרן בבעלות המדינה, בהליך מזורז מיוחד ועוקף של מוסדות התכנון הקיימים. 

פורום ה-15 ומרכז השלטון המקומי התנגדו להצעת החוק הזאת ממספר טעמים, כפי שמפורטים במסמך העמדה מטעמנו (משמאל).

בין נימוקינו כנגד הצעת החוק כתבנו בין היתר את הדברים הבאים: בבסיס החוק עומדת התפיסה כי העלייה במחירי הדיור הינה תוצר של מחסור בהתחלות בניה. בעניין זה אנו מבקשים להבחין בין מחסור הנובע מתפוקה דלה של המסגרות התכנוניות הנוכחיות לבין מחסור בתכניות מאושרות שאינן באות לכדי מימוש. במחקר שנעשה בנובמבר 2010 על ידי מכון דש"א נמצא כי קיים מלאי של כ- 150 אלף יח"ד מאושרות. מכאן שהבעיה המהותית אינה נעוצה רק בהספקים של מוסדות התכנון, וסביר יותר להפנות את הטיפול האינטנסיבי דווקא לנדבך שיווק הקרקעות (כגורם המעכב מימוש).

כמו כן, לשיטתנו חוק זה בהיותו מנגנון עוקף להיררכיה התכנונית הקיימת, מביא לסכנה ממשית של פגיעה בשטחים פתוחים, ובקריסת התשתיות והמרקמים האורבאניים.

חרף התנגדותנו להצעה, ולמרות ההתנגדות המסיבית שהופגנה על ידי קבוצות שונות ורבות בציבוריות הישראלית ובקרב אנשי מחאת האוהלים, ביום ד’, 4 באוגוסט 2011, אושר החוק בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.

משמאל ניתן לעיין במסמך העמדה המלא של פורום ה-15 ומרכז השלטון המקומי, ונוסח החוק שאושר.

נוסח חוק הוד"לים כפי שאושר בקריאה שלישית

עמדת פורום ה-15 ומרכז השלטון המקומי