תחומי הפעילות של תכנית ברית ערים לאיכות חיים וסביבה
להלן פירוט תחומי הפעילות הכלולים בתכנית "ברית ערים לאיכות חיים וסביבה". את פירוט תחומי הפעילות ניתן למצוא גם בחוברת "ברית ערים לאיכות חיים וסביבה" בקישור זה.
ניהול בר-קיימא
השלב הראשון בתהליך הוא אימוץ עקרונות הקיימות והגנת האקלים בחזון העירוני ובהתנהלות העירייה. כדי להשפיע על איכות החיים והסביבה העירונית באופן מהותי, יש לקדם את נושא הקיימות כתפיסה אסטרטגית מקיפה, רוחבית וחוצת-מחלקות, הבאה לידי ביטוי בתכניות העבודה של העירייה.
על כן, העיריות החתומות על ברית ערים לאיכות חיים וסביבה מתחייבות:
- למנות "מנהל קיימות עירוני" (להלן "מנהל הקיימות"), שיתכלל ויוביל את תהליך הטמעתה והפעלתה של ברית הערים בעירייה ובעיר. מנהל הקיימות יהיה כפוף למנכ"ל או סמנכ"ל העירייה.
- להגדיר "רפרנט קיימות" בכל אחד מאגפי העירייה, מבין עובדי האגף, שיעמוד בקשר שוטף מול מנהל הקיימות העירוני.
- להשלים את הקמתה של מחלקת סביבה וקיימות בעירייה.
- למנות "צוות קיימות עירוני", בראשות ראש העירייה או מנכ"ל העירייה, בו חברים מנהלי האגפים בעירייה, מנהל הקיימות העירוני, הרפרנטים האגפיים לקיימות, וכן נציגים מקהילות וגופים המתגוררים ופועלים בעיר. הצוות יתכנס באופן תדיר ולא פחות מפעם ברבעון. צוות הקיימות העירוני יאשר תכנית עבודה רב שנתית, הכוללת סדרי עדיפויות והגדרת מדדי הצלחה. צוות הקיימות העירוני יפעל ליישום תכנית העבודה ולמעקב אחר ביצועה.
- להקצות תקציב ייעודי לצורך ביצוע התכנית, בין אם כתקציב עצמאי ובין אם כנגזרת מכלל תכניות העבודה של האגפים השונים, או שילוב של שניהם.
- למסד מנגנון לאיסוף שוטף של נתונים עדכניים מכלל אגפי העירייה בתחומים השונים הכלולים בתכנית.
- לשלב ולהטמיע את שיקולי הקיימות בתהליכי קבלת ההחלטות בעירייה, ובהחלטות ופעולות עירוניות משמעותיות (לרבות החלטות תכנוניות).
- לפעול לשילוב פרקטיקות של שקיפות מידע ושיתוף ציבור בתהליכי קבלת ההחלטות העירוניים, בין היתר בהתאם למדריכים שיפרסם פורום ה-15 בנושא.
- להציג בפני הציבור הרחב וכלל עובדי העירייה וגופי הסמך שלה את החזון העירוני בתחום הקיימות והגנת האקלים ואת המידע הקשור לפעילות זו, לצורך שקיפות מקסימלית
- ולצורך רתימת הציבור לתהליך.
- ליצור שיתופי פעולה עם גופים נוספים הפועלים בעיר ובאזור לקידום קיימות מקומית, לרבות מוסדות להשכלה גבוהה, ארגוני סביבה וגופים נוספים.
- לשלב היבטי בריאות וסביבה, לרבות הפחתת הצריכה של מוצרים מהחי בשירותי ההסעדה של עירייה.
- לשלב עקרונות של בנייה ירוקה בעת שיפוץ של מבנים בבעלות ובשימוש העירייה ("רטרופיט").
- לבצע הכשרות לעובדי העירייה וגופי סמך בתחומי הקיימות והגנת האקלים, עדכון ושיתוף תקופתיים של העובדים בפעולות העירייה בתחום הקיימות.
- למסד מנגנון להוקרת עובדים, תושבים וארגונים מצטיינים בתחומי הסביבה והקיימות.
- להוות דוגמה למימוש עקרונות של קיימות ושמירה על הסביבה במסגרת פעילות העירייה, כפי שבאה לידי ביטוי בפעילות והתנהלות העובדים, מכרזי העירייה, צי הרכב העירוני, מבני העירייה, תחזוקתם ותפעולם וכיוב', בגישת "נאה דורש נאה מקיים."
אנרגיה ובנייה
במשך רוב שעות היום אנו שוהים במבנים. לאיכות המבנה יש השפעה ישירה על איכות חיינו, בריאותנו ורווחתנו, ואף השפעה ישירה על הסביבה. חלק משמעותי מפליטות גזי החממה בערים מקורו בצריכת אנרגיה במבנים ובמרחב הציבורי.
אימוץ עקרונות הבנייה הירוקה הוא צעד הכרחי לשיפור איכות החיים, לחסכון בעלויות התחזוקה והתפעול של המבנים, למיתון הטמפרטורה בתוך העיר, ולהתמודדות עם משבר האקלים. בנייה ירוקה אף מהוה מנוע צמיחה לכלכלה המקומית. כל ההיבטים הללו באים לידי ביטוי לא רק ברמת המבנה הבודד, אלא גם במדיניות התכנונית של הרחוב, השכונה והעיר.
אנרגיה היא המקור העיקרי לפליטות גזי חממה בעיר ותופסת חלק בלתי מבוטל מההוצאה של בתים פרטיים ומבני ציבור. על-מנת להביא לחסכון משמעותי בהוצאות התפעוליות, לצמצום הפגיעה בסביבה וחיזוק הביטחון האנרגטי, על העירייה לקדם בצורה פעילה צעדים של התייעלות אנרגטית וייצור אנרגיה בעיר ממקורות מתחדשים.
על כן, העיריות החתומות על ברית ערים לאיכות חיים וסביבה מתחייבות:
- להמשיך ביישום מלא של החלטת מליאת ראשי הערים של פורום ה-15 על אימוץ התקן הישראלי לבנייה ירוקה (ת"י 5281) מיום 23.6.13, הן בבנייה ציבורית והן בבנייה פרטית, ולגבש מדיניות עירונית משלימה בתחום הבנייה הירוקה.
- לשלב עקרונות של בנייה ירוקה בעת שיפוץ של מבנים בבעלות ובשימוש העירייה ("רטרופיט").
- לאמץ את עקרונות הבנייה הירוקה בתכנון העירוני, לרבות באמצעות כלים לתכנון שכונות מקיימות.
- להתייעל בצריכת האנרגיה בתאורת החוץ (תאורת רחוב, פארקים וגינות, שטחים ציבוריים ורמזורים).
- לפעול לצמצום זיהום אור בעיר, הנוצר כתוצאה מתאורת רחוב ושטחי ציבור.
- לנקוט אמצעים להתייעלות וניצול מושכל של משאבים (בדגש על חשמל ומים) במבני ציבור (מבני עירייה, מוסדות חינוך, מתנ"סים וכדומה), ולהוות דוגמה לתושבים ולעסקים בתחום זה.
- ליצור פלטפורמה למתן מידע, ייעוץ והדגמות לציבור התושבים בעיר בנושאי התייעלות אנרגטית ובנייה ירוקה (לרבות שיפוצים ירוקים).
- לקדם את ייצור האנרגיה בעיר באמצעות הצבת מתקנים להפקת חשמל מאנרגיה סולרית על מבני ומתקני העירייה, ולהנגיש מידע לתושבים בנוגע להצבת מתקנים להפקת חשמל מאנרגיה סולרית על מבנים פרטיים.
תחבורה בעיר
מדינת ישראל מובילה בעולם בקצב הגידול ברכישה והשימוש ברכב הפרטי, וממוקמת בתחתית רשימת המדינות המפותחות בפיצול הנסיעות – כלומר בשיעור האזרחים המשתמשים באמצעי תחבורה חלופיים לרכב הפרטי לצרכי יוממות.
הגודש בכבישים פוגע קשות באיכות החיים במרחב העירוני. הפחתת השימוש ברכב הפרטי ומעבר לתחבורה בת-קיימא מקלים על עומסי התנועה והחניה בעיר, מפחיתים את הרעש וזיהום האוויר, מצמצמים את הפגיעה בבריאות הציבור, ואף מעודדים אורח חיים בריא.
תחבורה בת-קיימא היא מרכיב קריטי בחיוניות העיר – היא משפרת את הנגישות למקומות העבודה והפנאי ומסייעת בגישור על פערים חברתיים.
סוד ההצלחה הוא בשילוב מגוון של פתרונות שינגישו את התחבורה המקיימת לתושבים, יחזקו את הרחוב העירוני, ויעודדו את הקהילתיות והכלכלה המקומית.
על כן, העיריות החתומות על ברית ערים לאיכות חיים וסביבה מתחייבות:
- לקדם תכנית עירונית כוללת לצמצום השימוש ברכב פרטי.
- לקדם תכניות ספציפיות בנוגע להגעה לעבודה באמצעים חלופיים (בשיתוף עם מעסיקים (תמרוץ מעסיקים ועובדים, ניהול ביקושים, שיתוף נסיעת, פדיון הטבת חניה).
- לקדם תכניות ספציפיות בנוגע להסעת ילדים למוסדות החינוך ברכב הפרטי .
- לעודד הליכה והולכי רגל בעיר, על ידי מגוון פעולות, לרבות הרחבת מדרכות, שתילת עצים ופרישת אמצעי הצללה נוספים, פינוי מכשולים, סלילת שבילי הליכה, הגדרת אזורי מיתון תנועה, מתן עדיפות להולכי רגל בחציית כבישים, שילוט וסימון ברור של זכות קדימה להולכי רגל ואכיפה, סימון ברור והוספת מעברי חצייה, התקנת ברזיות ואמצעים משלימים, סלילת שבילי הליכה ומסלולים לאופניים, סיוע בהתמצאות בעיר ועוד.
- לקדם את השימוש באופניים בעיר על-ידי הכנת תכנית עירונית כוללת לאופניים, שתכלול סלילת שבילי אופניים, חיבורם לערים סמוכות, התקנת מתקני חנייה לאופניים, התקנת מערכות לשיתוף אופניים, התקנת ברזיות ומתקנים משלימים, יצירת שיתופי פעולה עם מעסיקים וכד'.
- לקדם מיזמי תחבורה שיתופית, כגון שיתוף כלי רכב, שיתוף אופניים, שיתוף נסיעות, ועוד.
- ליזום פרויקטים משותפים עם חברות התחבורה הציבורית שיסייעו לשיפור השירות, הזמינות והנגשת המידע, וכן ליצירת קישוריות מיטבית בין אמצעי התחבורה השונים וכו.'
- ליזום שיתופי פעולה אזוריים עם רשויות סמוכות לצורך קידום ממשקים בין תכניות המעודדות תחבורה בת קיימא (לדוגמא בשבילי אופניים, מערכי השכרת אופניים, שאטלים וכו') .
- לעודד את עובדי העירייה להפחית את השימוש ברכב פרטי לצורך הגעה לעבודה (כגון הפעלת הסעות מאורגנות, התקנת חניות ותשתיות משלימות למגיעים באופניים, שיתוף נסיעות, וכד').
- לפעול להחלפת כלי רכב בצי הרכב העירוני לכלי רכב מופחתי זיהום (לרבות אופניים, מכוניות היברידיות וחשמליות, כלי רכב מונעי גז ובעלי דרגת זיהום אוויר נמוכה) ולשלב זאת כדרישה במכרזי העירייה.
צריכה ופסולת
צריכה מקיימת, הפחתת פסולת ומחזור.
צריכה מושכלת היא חלק בלתי נפרד מתפיסת הקיימות ומפיתוח הכלכלה המקומית. צריכה נבונה מאפשרת לצמצם בכמות הפסולת ולחסוך בהוצאות העירייה על פינוי הפסולת והטמנתה, וכן להפחית את פליטת גזי החממה של העיר ותושביה. עידוד תרבות צריכה חסכונית ושיתופית אף תורמת ליצירת קשרי קהילה ויוצרת ערך חברתי.
על כן, העיריות החתומות על ברית ערים לאיכות חיים וסביבה מתחייבות:
- לקדם פעולות ומיזמים עירוניים לשימוש חוזר במוצרים, כגון אירועי מכירות חצר, שווקי יד שנייה, ושירותי תיקונים.
- לקדם פלטפורמות עירוניות לצריכה שיתופית, כגון "ספריות חפצים", שניתן להשאיל מהן כלי עבודה, חפצי בית וחפצי פנאי.
- לקדם תכניות של חינוך והסברה לערכי ולהרגלי צריכה מושכלת בדגש על הפחתה במקור ושימוש חוזר במוצרים.
- לקדם יוזמות מקומיות לעידוד השימוש החוזר, המחזור וההשבה של פסולת (לרבות חלוקת מתקני קומפוסטציה, טיפול סביבתי בגזם עירוני ועוד).
המרחב העירוני
למאפייניו של המרחב העירוני השפעה מכרעת על איכות החיים והסביבה בעיר. מרחב עירוני מזמין ובר-קיימא מעודד את התושבים לשהות במרחב הציבורי, ליצור קשרי קהילה ולא פחות חשוב – לרכז את חיי הפנאי ואת הפעילות הכלכלית בתוך תחומי העיר. מרחב עירוני מזמין ואיכותי מושך מבקרים ומחזק את תחושת השייכות העירונית.
מאפייניו של המרחב העירוני משפיעים ישירות על הרווחה האישית, הפסיכולוגית והפיסית של השוהים בו. השפעותיו של משבר האקלים, שאנו כבר מרגישים באזורנו, רק מגבירות את חשיבותו של תכנון בר-קיימא של המרחב העירוני – הן במרחב הבנוי הקיים והן בשכונות חדשות. כדי להתמודד עם ההשפעות הללו, עלינו למתן את פליטת גזי החממה ומזהמי האוויר בערים הגדולות, להפוך את המרחב העירוני לנעים יותר, וכן לנקוט בפעולות לפיתוח החוסן העירוני וההסתגלות למשבר האקלים.
על כן, העיריות החתומות על ברית ערים לאיכות חיים וסביבה מתחייבות:
- לאמץ עקרונות של עירוב שימושים ובנייה מרקמית בתכנון העירוני, הן ברמת השכונה והן ברמת הבניין.
- לגוון ולהרחיב את השימושים במבני העירייה ובמבנים ושטחים ציבוריים, מחוץ לשעות הפעילות הרגילות בדגש על שטחים שאינם מנוצלים בחלקים שונים של היממה, לרבות במשרדי העירייה, בתי ספר, חניונים ציבוריים ושצ"פים (לדוגמא חוגים ופעילויות פנאי למגוון אוכלוסיות,Pop Up Park, Parking Day, וכד').
- לעשות שימוש בכלים לתכנון שכונות מקיימות בעת תכנון שכונות חדשות, והטמעת עקרונות הקיימות בחידוש מרחבים עירוניים קיימים.
- למפות, לנתח ולשלב, ככל הניתן, מרכיבי תכנון אקלימי בתכניות עירוניות גדולות ומרכזיות, לרבות תכניות המתאר העירוניות.
- לנקוט אמצעים לצמצום תופעת "אי החום העירוני", לרבות באמצעות נטיעה מושכלת של עצים והגנה על עצים קיימים (בהתייחס לקריטריונים כגון התאמה אקלימית, חסכון במים, רב-עונתיות וגודל העלווה והצל), פרישת הצללות, בחירת חומרים מתאימים, שימור וטיפוח שטחים פתוחים בעיר, ועוד.
- להכין תכנית פעולה עירונית לחיזוק החוסן העירוני ולהתמודדות עם השפעות האקלים (לרבות הערכת סיכונים).
- להכין תכנית כוללת לניהול מיטבי של המים והנגר בעיר, שיביא לחסכון במים ומזעור שיטפונות והצפות, בהתאם למאפייני העיר (לדוגמא באמצעות אגני השהייה והיקוות, שימוש חוזר במים לצורך השקיית גינות ציבוריות, וכו').
- לפתח וליישם מדיניות עירונית בנושא "טבע עירוני" (רצף אקולוגי, גגות וחזיתות ירוקים, שילוב הטבע המקיף בנוף העירוני, שימור אקוסיסטמות ייחודיות, גינון עירוני אקולוגי). בערי חוף – הגנה על הסביבה החופית, ניהול החוף וניקיונו.
- לעודד חקלאות עירונית, לרבות באמצעות גינות קהילתיות, גידול מזון בעיר, יערות מאכל, שתילת צמחי תבלין במרחב הציבורי ועוד.
קהילה
קהילה, חינוך ועירוב הציבור בנעשה בעיר.
שיתוף הציבור ורתימתו לנעשה בעיר הם מרכיבים הכרחיים למימוש חזון הקיימות העירונית. על-מנת לעודד שינוי הרגלים ואורחות חיים, לא די בהקמה ובניית התשתיות, אלא יש צורך בחינוך והסברה, ואף בעירוב אקטיבי של התושב החל מהשלבים הראשונים של החשיבה והתכנון של הנושא, והדגשת התועלות הטמונות בהתנהגות הסביבתית. שקיפות מידע ושיתוף ציבור הן אבני יסוד לעירוב הקהילה בנעשה בעיר ולעידוד תהליכים עירוניים שיתרמו לחיזוק הכלכלה המקומית.
על כן, העיריות החתומות על ברית ערים לאיכות חיים וסביבה מתחייבות:
- להציג בפני התושבים את תכנית ברית ערים לאיכות חיים וסביבה, לעדכן ולשתף את הציבור בנוגע לתכניות הפעולה שהעירייה מקדמת בתחום הקיימות העירונית.
- להעלות את המודעות הציבורית לחשיבות ולדחיפות שבאימוץ התנהגות "מקיימת", וכן ליתרונות האישיים הטמונים בשינוי (בריאותיים, כלכליים, חברתיים ועוד). ניתן לעשות שימוש במגוון כלים של שיתוף, חינוך והסברה (לרבות קמפיינים, מרכזי מידע, תכניות חינוכיות, הדרכות והכשרות של תושבים) במגוון ערוצים (החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, מתנ"סים, מועדוני גמלאים), ולפנות לכלל האוכלוסייה בעיר (ילדים, בני נוער, הורים, קשישים, צעירים ועוד).
- להקים מערך פעילים ומתנדבים עירוני של "נאמני סביבה".
- ליזום תחרות "נאמן סביבה עירוני" שתתקיים בכל שנה, והענקת אות לתושבים המצטיינים בפעילותם למען הסביבה ולמען איכות החיים בעיר.
- להכין תכנית עירונית כוללת להעצמת הכלכלה המקומית, לרבות: קידום עסקים מקומיים, קידום תו ירוק לעסקים, קידום רכש מקומי, חיזוק מרכזים מסחריים שכונתיים, קידום תעשייה מקומית הייחודית למאפיינים ולמורשת המקומית וכד'.