ב- 7.9.20 נערך המפגש השני בסדרת מפגשים בנושא חוסן עירוני, המתבססים על מסמך "חוסן עירוני בשגרה ובחירום" שהשיק פורום ה-15 ביוני 2020.

במפגש זה, שנערך בשיתוף עם עיריית תל אביב-יפו, הכרנו את המגמות האקלימיות הצפויות, שמענו על היערכות בערי העולם ונחשפנו לדוגמאות מובילות של תכניות אקלים עירוניות המקודמות בימים אלה בערי פורום ה-15.

סדר היום:


שימו לב - אין לעשות שימוש בהקלטת המפגש ובמצגות ללא אישור בכתב מפורום ה-15 ומהמציגים הרלוונטיים.

לעיון במצגות לחצו על כותרת ההרצאה:

היערכות ישראל לשינויי אקלים
תמר רביב, ראש אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים, מרכזת המנהלת הלאומית להיערכות לשינויי אקלים, המשרד להגנת הסביבה
התכנית הממשלתית לתמיכה בפעילות אקלים ברשויות המקומיות
אדר' אוריאל בבצ'יק, מנהל אגף אנרגיה מקיימת, משרד האנרגיה 
מה צפוי לנו? מגמות, תחזיות ותרחישי ייחוס למזג אוויר קיצוני
אבנר פורשפן, מנהל אגף אקלים, השירות המטאורולוגי
מפת הדרכים - היערכות עירונית למשבר האקלים 
ד"ר אורלי רונן, ראש המעבדה לחדשנות ולקיימות עירונית, החוג ללימודי הסביבה, אוניברסיטת ת"א 
פורום אקלים ברשויות השרון - מודל בפיתוח ותובנות ראשונות
הילה רוטברט, מנהלת תחום חדשנות והעירכות רשויות לשינויי אקלים,  היחידה האזורית לאיכות הסביבה בשרון
״הרצליה 2030״ - מגויסות עירונית לחשיבה אקלימית מקומית
אהוד לזר, סמנכ"ל פרויקטים, עיריית הרצליה

 
הצגת תכנית הפעולה העירונית של תל אביב-יפו להיערכות לשינויי אקלים
איתן בן עמי, מנהל הרשות לאיכות הסביבה וקיימות, עיריית תל אביב-יפו
ד”ר בעז קידר, מנהל מחלקת תכנון בר קיימא ואנרגיה, עיריית תל אביב-יפו
גיא דקניט, רכז מדיניות אקלים, עיריית תל אביב-יפו

 

 

להלן מגוון כתבות וחומרים בנושא משבר האקלים וההיערכות אליו:

ICCIC - מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים, מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית.

הסבר על משבר האקלים ועל המושגים אדפטציה ומיטיגציה, מתוך אתר NASA.

מיטיגציה ואדפטציה לשינויי האקלים: מאמר המסביר את ההבדלים בין המושגים אדפטציה ומיטיגציה ודוגמאות לפעולות שניתן לנקוט במסגרת כל אחד מהם.

מה הגורמים למשבר האקלים ומה צפויות להיות תוצאותיו? מה הם בדיוק גזי חממה, למה השנים האחרונות היו כל כך חמות ומהי נקודת האל-חזור?

האם ישראל מוכנה למשבר האקלים? דווקא עכשיו, כשכולנו עוסקים בשברי ענן ובהצפות - צריך לשאול האם וכיצד אנחנו נערכים להצפות, לשריפות, לעליית מפלס פני הים ובאופן כללי לשינויי האקלים?

בהולנד, הערים הסמוכות לים עלולות להתכסות במים אם מגמת התחממות האקלים הנוכחית תימשך, לכן מאמצות ערים אלו פתרונות אדפטציה ומיטיגציה כגון בנייה ירוקה, תחבורה נקייה ופתרונות לניקוז מים.

מזג האוויר הקיצוני בתחילת חודש ינואר הוביל להצפות ברחבי הארץ, שעלו בחייהם של בני אדם. בעוד משבר האקלים רחוק מפתרון, ערים בישראל מתחילות לפעול לניהול הנגר בשטחן על מנת למנוע אסון נוסף: בראשון לציון פועלים מאז 1996 לאיסוף מי הגשמים להשקיה בעזרת מערכת אגמים מלאכותיים, בכפר סבא, בבת ים וברמלה הוקמו "ביופילטרים" הקולטים ומטהרים את מי הגשמים בחורף, יחד עם טיפול במי תהום מזוהמים במשך העונה היבשה.

נשיא המדינה ראובן ריבלין לא יכול להישאר אדיש להתחממות הגלובלית. לדבריו, בימים של משבר אקלים אנו נדרשים להצדיק את צעדינו בפני הדור הבא. בטור שכתב, מספר הנשיא על אשתו נחמה אשר תמכה במלחמה בשינויי האקלים וטענה כי אקולוגיה, קיימות והגנת הסביבה כבר מזמן אינן מסתכמות באהבת הטבע. לדבריו, העולם שלנו עובר שינויים מסוכנים שמחייבים אותנו לקחת אחריות.

ועידת האקלים של האו"ם במדריד, COP25, שהתקיימה בחודש דצמבר הסתיימה ללא סיכומים משמעותיים, כשהמדינות המזהמות ביותר לא אפשרו להגיע להסכמות על אימוץ יעדים שאפתניים יותר לצמצום פליטות גזי חממה או גיבוש מתווה לשוק פחמן בינלאומי.
 
שנת 2019 צפויה להתברג בראש רשימת השנים החמות בהיסטוריה, והייתה רצופה אירועי אקלים קיצוניים ואסונות טבע אשר גרמו למותם של מאות בני אדם, לנזקים רבים ברכוש ולפגיעה במינים רבים של בעלי חיים. לחצו כאן לקריאת כתבה המפרטת את אירועי האקלים הקיצוניים של 2019 באופן ויזואלי, לפי חודשים.
 
מדוע מי שמשמיע קול נגד ההתחממות העולמית נדחק לשוליים? איך נערה שוודית אחת הצליחה לשנות את פניה של המחאה הסביבתית, ומה צופן העשור הבא? לחצו כאן להאזנה לכתבה המסכמת עשור של מלחמה למען האקלים.
 
בסוף דצמבר 2019 דווח כי השריפות באוסטרליה הגיעו לכל מחוזות המדינה, ואפילו במחוז הדרומי ביותר הטמפרטורות עברו את סף ה-40 מעלות. עד כה, השריפות גבו את חייהם של 23 בני אדם. אלפים פונו מבתיהם בעוד ערים ועיירות רבות נמצאות תחת איום.
 
השירות המטאורולוגי האמריקאי מאשש את ההתחממות הגלובלית ב-2019 וצופה את המשכה בשנת 2020. שנת 2020 צפויה להיות השנה השישית ברציפות בסדרת השנים החמות ביותר שנמדדו.
 
בניו זילנד אישר הפרלמנט בנובמבר האחרון את הצעת חוק "אפס פליטות פחמן", ברוב היסטורי של 119 מתוך 120 קולות. הצעת החוק כוללת התחייבות לאיפוס פליטות הפחמן של המדינה עד שנת 2050 ולעמידה בהתחייבויות המדינה במסגרת הסכם פריז. כמו כן היא כוללת תכנית היערכות למשבר האקלים.