קורס העיר הישראלית 2030: תכנון עירוני מחוץ לקופסה - מחזור ז'
ב- 8.5.2024 נפתח המחזור השביעי של קורס "העיר הישראלית 2030: תכנון עירוני מחוץ לקופסה" של פורום ה-15 ועמותת מרחב – התנועה לעירוניות בישראל. הקורס התקיים במכללת ידע פלוס, בית אבגד, ז'בוטינסקי 5, רמת גן.
הקורס עסק באתגרי התכנון העירוני בישראל לנוכח גידול האוכלוסיה והציע למשתתפיו התבוננות מעמיקה ומגוונת בעקרונות עדכניים, בשינויים אסטרטגיים ובכלים מעשיים לקידום סדר יום חדש בתכנון ופיתוח המרחב העירוני (הפיזי והחברתי).
הקורס כלל 7 מפגשים עיוניים וסיור עירוני בכפר סבא.
המפגש הראשון של הקורס התקיים ב- 8.5.2024 ועסק באתגרי העירוניות בישראל. לאחר פתיחה והיכרות שמענו את עו"ד איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה- 15, שדיבר על אתגרי העירוניות ועל כלים חדשים על מנת ליצור עיר אנושית והוגנת. לאחריו, פרופ' אדר' הלל שוקן הגדיר מה היא עיר ופירט את התנאים שצריכים להתקיים על מנת לקרוא לסביבה מסוימת עיר. לאחר מכן, טל אל על, מתכנן ערים ומנכ"ל חברת ויאפלאן, הציג את נקודת מבטה של הרשות המקומית בסוגיות הנוגעות לפיתוח עירוני ופתח צוהר למורכבויות הרבות ולכוחות הרבים שפועלים בשדה הזה. בהמשך, התקיים פאנל בהנחיית אדר' ליאת איזקוב בן שטרית, המנהלת האקדמית של הקורס, בהשתתפות הלל שוקן וטל אל על, בו דנו כיצד ניתן לפעול במסגרת מערכת האילוצים הזו ולהגיע להצלחות והישגים. לבסוף, שמענו מעו"ד גיא אנגל מהחברה הכלכלית בראשון לציון, שהציג איך העירייה יכולה לפעול כשחקנית אקטיבית ויזמית בתחום התכנון והבנייה ועל האתגרים וההזדמנויות הנלווים לכך.
ב-15.5.2024 התקיים המפגש השני של הקורס, שעסק בנושא צפיפות ואיכות החיים העירונית ובכלים להערכת היבטים אלה במרחבים קיימים ומתוכננים. בפתח היום, אדר' ליאת איזקוב בן שטרית פתחה צוהר לנושא איכות הצפיפות העירונית. ליאת העלתה סוגיות ושאלות לגבי ההגדרה של צפיפות, אופן המדידה של צפיפות, ההבדל בין צפיפות נמדדת לצפיפות נתפסת, צפיפות "נטו" מול צפיפות "ברוטו", ההבדל בין צפיפות "תכנונית" לבין צפיפות "כלכלית" (למשל ה"מכפלות" של פרויקטי התחדשות עירונית וכיו"ב). ליאת הציגה את הצורך בבחינת מימדים שונים של צפיפות, לא רק מימדים כמותיים שונים (צפיפות דיירים/אנשים, צפיפות יח"ד, צפיפות שטחי בנייה), אלא גם מימדי איכות: טיפולוגיית הבנייה (למשל שמירה על קנה מידה אנושי), אופי השלד האורבני (תחבורה ונגישות לשירותים), מגוון בינוי, מגוון שימושים, מרחב ציבורי שוקק ועוד. בהרצאתו "ציפוף שפוי", אדר' אריאל גושן הציג את ההשפעה הדרמטית של טיפולוגיית הבנייה ופרישת הבינוי במרחב על אופיו ותפקודו של המרחב המתוכנן ועל הקשר בינו לבין המרחב העירוני הסובב אותו. באמצעות ניתוח דוגמאות ממספר תכניות ביישובים שונים, אריאל הדגים כיצד ניתן להגיע לאותם ערכי צפיפות באמצעות טיפולוגיות שונות, וכיצד לטיפולוגיה ולפרישה של המבנים במרחב יש השפעה מכריע על החיים הקהילתיים והמידה שבה המרחב הציבורי מאפשר ומזמין שהייה וקהילתיות. אלה אלכסנדרי, מנכ"ל מרחב, הציגה את "עשרת הכלים לעירוניות של עמותת מרחב" – המציגים עקרונות ואמות מידה לבחינת איכות העירוניות של מרחבים עירוניים. בהרצאה, הציעה אלה כיצד שימוש בסדרת שאלות שנגזרות מעקרונות אלה מסייעת בבחינת האיכות העירונית של מרחבים ותכניות. על-מנת להעמיק את ההיכרות עם כלים אלה, קיימנו תרגיל בקבוצות, במהלכו ניתחנו ארבעה אתרים עירוניים בעזרת עשרת הכלים – שכונת נווה אביבים בתל אביב – בהנחיית פרופ' אדר' הלל שוקן, מרכז העיר ברמת השרון - בהנחיית אדר' אולריך בקר, הוד השרון – אדר' אריאל גושן, ומרכז היישוב עתלית - בהנחיית אדר' ליאת איזקוב בן שטרית. בשיח הסיכום שקיימנו במליאה, אחת הסוגיות המרכזיות שעלתה מהדיונים בקבוצות נגעה לפער בין "תוצאות" הניתוח לפי עשרת הכלים, קרי בין מאפייני התכנון במרחב הנבחן, לבין החוויה של המתגוררים במרחב זה. למשל, שכונת נווה אביבים למשל קיבלה ציון "עירוניות" נמוך, ואולם רמת שביעות הרצון בקרב התושבים שם נחשבת לגבוהה מאוד.
המפגש השלישי של הקורס התקיים ב-22.5.2024 והתמקד בנושא האדם במרכז עירוניות, במהלכו בחנו את התכנון העירוני מנקודות מבטן של קבוצות אוכלוסייה שונות – ילדים, נשים, זקנים, תוך התייחסות לאופי השימוש שלהן במרחב העירוני. אדר' ליאת איזקוב בן שטרית פתחה את היום בשאלת המבוא – "למי מתכננים?". ליאת מנתה שאלות עליהן עלינו לתת את הדעת בתור מתכננים, תוך התמקדות בתכנון מותאם לגיל הרך, והציגה דוגמאות מהשטח וממחקרים רלוונטיים. אדר' הילה לוטן סקרה את מאפייניו של המרחב הציבורי, מאפייניהם וצרכיהם השונים והמגוונים של המשתמשות והמשתמשים במרחב. היא הציעה סולם ערכים שיכול לסייע בתכנון מרחב ציבורי מכיל לכלל האוכלוסיות. בהמשך, שמענו את הרצאתו של אדר' נוף שחר צור אשר דיבר על היער העירוני והחשיבות בהתייחסות לעץ כתשתית עירונית שיש לנהל ככל יתר התשתיות. שחר סקר את התרומה המגוונת של עצים למרחב העירוני – הצללה, הנחתת טמפרטורה ורעש, קליטת מזהמים ועוד, וסקר את ההיבטים השונים שיש לבחון בשלבי התכנון והביצוע, שיכריעו את עתיד העץ והמידה שבה יבואו לידי ביטוי איכויותיו ותועלותיו למרחב העירוני. אדר' ד"ר יערה רוזנר-מנור חשפה אותנו לנבכיהם של הליכי שיתוף ציבור והמתודולוגיות השונות באמצעותיהן ניתן לעורר את התושבים לקחת חלק פעיל בעיצוב המרחב בו הם חיים, תוך הצגת דוגמאות של מהלכי שיתוף ציבור שהובילה בירושלים ובחברה הבדואית. שיתוף ציבור איכותי מחייב הכירות עם הקהילה והבנה של השפה והמטען התרבותי שלה. לסיום, אדר' עופר רוסמן מסטודיו XS דיבר על יחידת הדיור הישראלית והציג את ההיבטים השונים של התכנון הקומפקטי. הוא הציג כיצד דיור קומפקטי יכול לשמש פתרון איכותי למגוון הרכבים של משקי בית במרחב העירוני המצטופף.
המפגש הרביעי של הקורס התקיים ב-29.5.2024 והוקדש לנושא הניידות בעיר. במפגש צללנו אל תחום התחבורה בעיר, בדקנו כיצד המרחב הפיסי תורם ליצירת מפגשים והזדמנויות ובחנו את השפעתו של התכנון על דפוסי ההתניידות העירוניים. ד"ר רינת בן-נון, מתכננת חברתית וחוקרת החברה האזרחית באוניברסיטת רייכמן וב- HIT חולון, הציגה את מאפייניה של אוכלוסיית הזקנים, פלח אוכלוסייה אשר הולך וגדל לאור העלייה בתוחלת החיים, וציינה את הצרכים העירוניים שלה הדורשים התייחסות ומענה תכנוני מותאם. הבנו שכמו גם עם תכנון מותאם לפעוטות, תכנון לגיל השלישי (והרביעי) הוא תכנון שיטיב עם כולם. אדר' יונתן לבנדיגר הציג את "תחביר המרחב", כלי לניתוח מרחב עירוני בדרך לגיבוש אסטרטגיית ניידות עירונית. יונתן הציע התבוננות ברשת הרחובות במטרה לזהות את המרכזים העירוניים כחלק מתהליך התכנון והדגיש כי במידה רבה רשת הרחובות היא הקובעת את תפקוד העיר והמטרופולין והשפעתה גדולה בהרבה מיעודי הקרקע והצפיפות. בהמשך, הציג נחמן שלף, יזם וחבר בעמותת מרחב, את הכלי היישומי "מנתח התחבורה" אשר פותח עבור עמותת מרחב ככלי חינמי המציע ניתוח גרפי של הנגישות להזדמנויות במרחב העירוני בארץ. במהלך התרגיל אף התנסינו בעצמנו בשימוש בכלי לצורך ניתוח הניידות במרחב. לסיום, אדר' עודוד קוטוק, יועץ למנהל התכנון, הציג את המודל שפיתח עבור מנהל התכנון לשכונה דלת רכב פרטי ומנה את האלמנטים השונים עליהם מבוססת שכונה כזו, בינהם נגישות למתע"ן, רשת רחובות צפופה והקמתם של "מרכזי ניידות" שכונתיים (מבנים הכוללים חניה ושימושים ציבוריים ו/או מסחריים נוספים).
המפגש החמישי של הקורס התקיים ב-5.6.24 ועסק בהיבטים שונים של עירוב שימושים. בפתח היום, אדר' ליאת איזקוב בן שטרית נתנה את הרקע והבסיס לנושא, הציגה את התשתית התכנונית והפיזית שמאפשרת עירוב שימושים מוצלח, והציגה את עיקרון ה-400 מטר כמדד לבחינת איכות עירוב השימושים בתכנית: איתור רחובות בעלי מרכזיות גבוהה כל 400 מטר, ריכוז מירב השירותים ותחנות הסעת המונים לאורכם ושמירה על עורף שקט ושילוב צירים ושטחי טבע. טל אל-על, מתכנן ערים ובעלים של חברת viaplan, הציג את נושא מחקר עבודת הדוקטורט שלו: מודל שקמ"ה - שימושי קרקע מרובים היברידיים, הבוחן אפשרויות למירוב השימוש בקרקע, קרי הכפלת שימושים (ואף יותר מכך) במרחב העירוני, הן במימד הזמן והן במימד המרחב. שקמ"ה ניתנת ליישום הן במרחב פתוח והן בתוך מבנה. אדר' אריאל שרעבי דיבר על טיפולוגיית בינוי תואמת עירוב שימושי. הוא הציג טיפוסי מבנים הנשענים על קוד בינוי, המאפשר "תכנון אוניברסלי", שיודע להכיל עירוב שימושים מסוגים שונים ולשמור על גמישות לאורך תקופת חיי המבנה. בהמשך הציגו רו"ח אמיר חכימיאן, מנהל מחלקת קידום עסקים בעיריית ירושלים ורני ויינברג, מתכנן ויזם נדל"ן, את ההיבטים הכלכליים של עירוב שימושים ואת התועלות העירוניות העולות מכך. לאחר מכן התקיים פאנל בהשתתפותם, בהנחיית אלה אלכסנדרי, שעסק בתהליכי פיתוח מרחבים עירוניים, השחקנים השונים, יחסי הגומלין ביניהם והשפעות הרגולציה. לבסוף, אדר' גיא איגרא הציג דוגמאות מרתקות של תכנון וביצוע ממרחבים בהם יש עירוב שימושים ציבוריים, בדגש על שילוב שימושים עם מוסדות חינוך.
המפגש השישי של הקורס התקיים ב-19.6.2024 והוקדש כולו לסיור רגלי בעיר כפר-סבא. המפגש הונחה על-ידי אדריכלית העיר ומנהלת אגף תכנון - אדר' מיכל שרייבר-גלבנדורף, בשיתוף עם מנהלת מחלקת תכנון עיר - נגה די סגני, מנהלת אגף הקיימות והחדשנות - תמי קצבורג נבנצל ועם מנהלת מחלקת אנליטיקה ומחקר אסטרטגי (תכנון אסטרטגי) - סמדר אדרעי.
להלן סיכום הסיור בקישור כאן.
המפגש השביעי של הקורס התקיים ב-26.6.2024, בתחילת היום הציגה אדר' ליאת איזקוב בן-שטרית את הנושא האחרון בו נעסוק בקורס - ההתחדשות העירונית וביקשה לפרוט את ההיבטים השונים של מהלכים מורכבים אלה, אשר להם השפעה מהותית על המרחב העירוני ותפקודו בעיר המצטופפת. ההתחדשות העירונית, על שלל סוגיה, יכולה להוות הזדמנות לחיזוק המרחב העירוני כאשר היא מותאמת להקשרים ולצרכים האורבניים בסביבתה, שמה דגש על סט ערכים תכנוניים ומצליחה לראות מעבר ליישימות הכלכלית של הפרויקט. תכנון מיטבי של התחדשות עירונית לוקח בחשבון את ההיבטים החברתיים והקהילתיים של הפרויקט, מציב לעצמו יעדים לרב מימדיות אשר תאפשר מספר שימושים ותפקודים של המרחב וחושב קדימה על המשך חייו של המבנה בצורה המאפשרת ניהול ותחזוקה תקינים של המבנה.
בהמשך עידו קלינברגר, הרחיב על ההיבטים החברתיים של התחדשות עירונית. עידו טען כי המפתח הוא בחיבור של הקהילה המקומית לתכנון בצורה שמכבדת את הקיים ורואה קדימה את האנשים במתחם המתחדש. ההתחדשות העירונית היא כלי חברתי וכאשר עושים אותה נכון היא יכולה להוות הזדמנות למוביליות חברתית ולא לג'נטריפיקציה. שיתוף ציבור, על אף הקושי והמורכבות שבו, יכול לשמש למתכננים כלי להיכרות אמיתית וטובה עם המרחב, וכשהוא נעשה יחד עם תיאום ציפיות מדוייק, יכול למנוע מצבים של תכנון שאינו מותאם לצרכים האורבניים באזור. אבי פרשה, פרש בפנינו את נושא הניהול והתחזוקה של מבנים לאחר התחדשות עירונית. אבי הציג את העבודה שעשתה עיריית תל אביב-יפו במטרה להתוות מדיניות וליצור כלים להתמודד עם הסוגיה של ניהול ותחזוקה של מבנים מורכבים (מבנים מעל 10 קומות או מעל XX יח"ד), התפקיד העירוני בהקשר זה הוא להפוך את מימד התחזוקה מבלתי נראה לנראה ולחשוב קדימה על המשך חייו של המבנה. העבודה הגדירה 4 כשלים עיקריים: תפקוד ועד הבית וניהול התחזוקה השוטפת, כשלים כלכליים, כשלים תכנוניים, כשלים חברתיים והציעה סט כלים להתמודדות עמם הכולל בין היתר קרן תחזוקה לדיירים חוזרים, קרן תחזוקה ארוכת טווח, דרישה מהיזם להגשת תיק תפעול ותחזוקה כתנאי לאכלוס ועוד. בהמשך הציג נחמן שלף את הכלים לפיתוח כלכלה מקומית והראה כיצד תכנון עירוני מוצלח יכול לחזק ולהבליט את היתרונות הטבעיים בעוד תכנון עירוני לקוי מסכל את היתרונות ויוצר מחסומים לפיתוח העסקי. נחמן הציע מודל המחלק את הערים לארבעה סוגים ומתאים לכל סוג של עיר אסטרטגיה שונה לחיזוק הכלכלה כתלות במצב הקיים ורמת השגשוג של הכלכלה המקומית, בקרבה הגאוגרפית לעיר משגשגת אחרת ועוד. לאחריו, יהודה עירוני השלים את ההסתכלות על הכלכלה העירונית מתוך התמקדות בעסקים המקומיים, במסחר ובתעסוקה בעיר. יהודה טוען כי העסקים באשר הם מחוללים עירוניות טובה ורחובות מסחריים שוקקים. התכנון העירוני צריך להתייחס לכך ולייצר מרחב מזמין עבור עסקים קטנים ובינוניים ושילוב של מתחמי תעסוקה עם שטחי מסחר במרכזי הערים בכך לחזק את הכלכלה המקומית. יהודה סקר מספר כללים תכנוניים המסייעים ליצור מרחב שתומך בפיתוח הכלכלה המקומית: יחס גבוה של מספר תושבים לעסק, של שטחי מסחר ותעסוקה לתושב והתייחסות לתנועת אנשים בחזית מסחרית לשעת שיא. לאחר מכן קיימנו דיון ושאלנו- כיצד ניתן לקחת מהעקרונות שהוצגו בתחום פיתוח הכלכלה המקומית ולהטמיע לתוך התכנון העירוני.
המפגש השמיני והאחרון התקיים ב-3.7.24 ועסק בהיבטים שונים של התחדשות עירונית. את היום פתח אדר' ברק פלמן שהציג את הזווית האקלימית בתכנון העירוני, בחלוקה לשלושת ההיבטים העיקריים שמשפיעים על תחושת הנוחות האקלימית בעיר: אי החום העירוני, הצללות ורוחות. הוא תאר כיצד תופעות אקלימיות מורגשות הרבה יותר במרחב העירוני מאשר במרחב הכפרי הסובב אותה, והציג כלים תכנוניים המאפשרים למתן ולהתמודד עם ההשלכות של תופעות אלה. אחריו, פרופ' אדר' הלל שוקן דיבר על בנייה לגובה, ומנה מספר כללים שמומלץ לעקוב אחריהם בשעה שמתכננים מגדלים במרחב העירוני. בהמשך, דיבר הלל על ההבדל בין צפיפות עירונית לצפיפות מגורים והציג מודל תכנוני של בנייה "מרקמית + מגדלית" המאפשר ציפוף של המרחב מבלי לפגום באיכותי ותפקודו העירוני. בהמשך, דרור בר לב, שמאי וכלכלן, הציג את הנחות היסוד הכלכליות שנמצאות בבסיסו של תקן 21. דרור פירט את ההבדלים בין התחדשות בניינית במסלול "תמ"א 38" לבין פינוי בינוי והציג העיוות שיוצרים המכפילים בפרויקטים מסוג אלה, בדגש על מקומות עם ערכי קרקע נמוכים. בהרצאה האחרונה של היום, דיברה אדר' עדי לוי טראו על המרחב הציבורי כמשאב בעיר המצטופפת. היא ציינה את הצורך ההולך וגובר בהקצאת שטחים לצורכי ציבור והציעה מילון מושגים המותאמים למאפיינים הגיאוגרפיים, הפיזיים והחברתיים של העיר והמתייחס למשתמשים במרחב. עדי הדגישה את החשיבות של הפיכת המרחב הציבורי מ"בן ערובה" למחולל העיר, בין היתר באמצעות חשיבה אסטרטגית על איכותו, תכנונו כ"קוד פתוח", ניהול המרחב, שמירה על גמישותו ו"הצברה" של הפרטי. עדי הוסיפה כי רצוי לעשות להתחיל את התהליך בחשיבה עקרונית על המטרות התפקודיות של המרחב ולאחר מכן לאפיים את הדרך הסטטוטורית (או אחרת) להשגת מטרות אלה. היא הציגה את הרעיונות הללו דרך דוגמאות מוחשיות: תכנית אסטרטגית לעיר לוד ושדרוג הקצה המערבי של שדרות רוטשילד בת"א. לבסוף, התכנסנו לשיחת סיכום, בה דנו בנקודות לשימור ולשיפור בתכני ובפורמט הקורס, ודנו ברעיונות להמשך.