פליטות פחמן מגולם (Embodied Carbon), קרי סך פליטות הפחמן הדו-חמצני הנוצרות לאורך מעגל החיים המלא של חומר, מוצר או מבנה, מהוות גורם משמעותי מתוך סך פליטות גזי-החממה לאטמוספירה ומחמירות את התחממות הגלובלית.

כיום, ענף הבנייה בישראל מתרכז בעיקר בפתרונות להפחתת פליטות הפחמן התפעולי במבנים (חשמל, חימום, גז וכו'), ואילו מדידה והפחתה של פליטות פחמן מגולם נמצאות הרחק מאחור בסדר העדיפויות, בין היתר בשל היעדר כדאיות כלכלית, היעדר רגולציה והיעדר אינפורמציה בנושא. על מנת למתן את ההשפעות של משבר האקלים ולעמוד ביעדי ההפחתה שמדינת ישראל קבעה לעצמה, נדרש לייצר תמריצים שונים למדידה והפחתה של פליטות פחמן מגולם בענף הבנייה.

פליטות הפחמן הנגרמות במסגרת סקטור הבנייה מתחלקות לשני סוגים עיקריים:

  1. אנרגיה אופרטיבית (צריכת החשמל בזמן תקופת השימוש בבניין) היא הגורם המוביל בפליטות פחמן דו–חמצני ממבנים. בנייה ירוקה בעלת פוטנציאל הפחתת פליטות באמצעות תכנון מודע אקלים המקטין את כמות האנרגיה האופרטיבית הדרושה בתקופת חיי המבנה בעיקר לצרכי אקלום. חסכון באנרגיה לצורכי אקלום מושג ע"י תכנון נכון של הבניין מבחינת בידוד, הפניות, פתחים ואוורור.
  2. אנרגיה גלומה (אנרגיה המושקעת בבניית הבניין), שגם נקראת פחמן גלום, ניתנת להפחתה על ידי יישום אמצעים הכלולים במסגרת הבנייה הירוקה כגון: ניהול סביבתי של אתר הבנייה, בנייה קלה/מתועשת שימוש בחומרי בניין ממוחזרים וניהול פסולת בניין, ושימוש בחומרי בנייה ידידותיים לסביבה.

פעולות להפחתת פחמן גלום (על פי סדר חשיבות – היררכיה, על פי הסיווג העולמי):

  1. העדפת עיבוי בינוי של מבנים קיימים על פני הריסה ובנייה מחדש - לשפץ ולעשות אופטימיזציה לבניין הנוכחי. הערה: מאתגר בישראל לאור גידול האוכלוסיה והצורך במיגון וחיזוק המבנים.
  2. שימוש בחומרי בניה מופחתי פליטות, שימוש חוזר בחומרים קיימים ושימוש בחומרים ממוחזרים.
  3. תכנון ועיצוב המבנים כך שיתאימו לאקלים המשתנה ויהיו מבנים חסונים אקלימית.
  4. תכנון המבנה באופן שיאפשר הסבת שימוש בעתיד.
  5. אתר בניה נקי ובטיחותי- שימוש במכשור מופחת פליטות, אופטימיזציה של שינוע החומרים אל ומהאתר.

דוגמאות לכלים בהם הרגולטור יכול להשתמש:

  1. מעקב ותיעוד של שטחים קיימים ולא מנוצלים בעיר
  2. מיסוי על מבנים ריקים/ לא בשימוש בעיר
  3. הקלת הרגולציה על פרויקטים אשר עושים שימוש מחדש במבנים קיימים 
  4. לעדכן הנחיות ומפרטים כך שלא יגבילו שימוש חוזר בחומרי בנייה
  5. הטמעת דרישות לבנייה מופחתת פחמן במכרזים של מבני ציבור
  6. לדרוש מיזמים לבצע ניתוח מחזור חיים -lifecycle assessment (LCA)  בכדי לכמת את ההשפעה של המבנה על הסביבה

דוגמאות ליוזמות לאומיות ועירוניות בתחום:

  1. הצבת יעדים: בודפשט, לוס אנג'לס, מקסיקו סיטי, אוסלו וסן פרנסיסקו התחייבו במסגרת ה C40 לנקיטת פעולות לעצירת הפליטות מתחום הבנייה. ונקובר, פריז ואוסטין כולן הציבו יעדים להפחתת הפחמן הגלום בפרויקטי בניה במסגרת תכניות האקלים/מיטיגציה העירוניות שלהן.

  2. מועצות מקומיות ועיריות מעבירות חוקים למדידה ולהפחתה של פחמן מגולם במבנים באמצעות רכש ציבורי.
    לדוגמה: עיריית פורטלנד: בשנת 2020 חייבה העירייה שימוש בחומרים שביצעו בחינת פחן גלום בשיטת EPD (לרבות דרישה לבצע תיקוף של הבדיקה ע"י בודק חיצוני) ובשנת 2021 קבעה ערכי מקסימום של פחמן גלום במוצרי בטון המשמשים לבנייה
  3. מדינת ניו יורק העבירה את חוק S542A SB ,ששם למטרה את חיוב השימוש בבטון דל-פחמן בפרויקטים ציבוריים.
  4. ממשלת ארצות הברית כללה בחוק האקלים החדש שלה תוכנית פדרלית ששמה Clean Buy כחלק מהחוק, שמציג תוכנית אקלימית לאיפוס פליטות נטו עד 2050 ,ישנה גם התייחסות לכל מרכיבי המדיניות הנוגעים לפחמן מגולם בענף הבנייה. בדצמבר האחרון חתם הנשיא ביידן על צו נשיאותי להגיע לאיפוס פליטות ברמת הממשל לכל המאוחר בשנת 2050. הממשל האמריקאי פועל גם באמצעות מימון למחקר אקדמי הבוחן את פוטנציאל הפחתת פליטות הפד“ח הלאומיות באמצעות שימוש ברכש ציבורי ירוק. במסגרת ה" לוס אנג‘לס גרין ניו-דיל" שנכנס לתוקף ב-2021, הדירקטיבה מחייבת ליישם את ה-Clean Buy בכל הפרויקטים המוניציפליים, ודורשת הפחתת פליטות ממגוון חומרי בניין.

בישראל בוצע בעשור האחרון מחקר אחד משמעותי בלבד בנושא, ע"י נדב פלדי ממכון מילקן, שפורסם לפני 3 חודשים (ספטמבר 2022) שכולל בין היתר: סקירת כללית של הנושא, שיטות למדידת פחמן מגולם (LCA ו-EPD) ומתודולוגית למדידת הפחתה (הפחתה עצמית והפחתה אל מול נקודת ייחוס קבועה), וכולל גם המלצות מדיניות לקידום אסדרה למדידת הפליטות, ולמדידת הפחתת הפליטות, המלצות לתמריצים כלכליים שיקדמו את השוק לעבר מדידה והפחתה, המלצות לאסדרה ורגולציה בתחום, המלצות על כלים להעלאת המודעות והמקצועיות בנושא הפחמן המגולם בישראל. המחקר פורסם לפני 3 חודשים.
עיריית תל אביב מבצעת אף היא בחינה של הנושא.

קישורים רלוונטיים: