ביום ב' ה-24.6.24 קיימנו מפגש מקוון להצגת התכנית החדשה להפחתת פליטות גזי חממה וצמיחה ירוקה של עיריית תל אביב-יפו (תכנית המיטיגציה).

התכנית, הוצגה על-ידי מורן סלקמון, ממונה היערכות לשינוי אקלים ברשות לאיכות הסביבה וקיימות של העירייה. תכנית המיטיגציה גובשה ופותחה בהובלת היחידה האסטרטגית במנהל ההנדסה בשיתוף עם הרשות לאיכות הסביבה וקיימות, אדריכל העיר ויחידות עירוניות נוספות.

פעילותה של עיריית תל אביב-יפו בתחום המיטיגציה החלה לפני כמעט שני עשורים, עם ייזומה והחתימה על אמנת האקלים של פורום ה-15. במסגרת זו, קבעה העירייה יעדים עירוניים להפחתת פליטות, ביצעה סקרי מצאי פליטות עירוני (שכללו הן את העירייה והן את התושבים והעסקים בעיר) וכתבה תכנית ראשונה להפחתת פליטות. בשנת 2018 הצטרפה העירייה לארגון ה-C40 - המאגד ערים גדולות בעולם המובילות מדיניות אקלים מתקדמת. במסגרת זו, לקחה על עצמה העירייה הכנת תכנית עירונית להיערכות למשבר האקלים (תכנית ראשונה בישראל, שפורסמה ב-2020) והכנת תכנית חדשה ומתקדמת להפחתת פליטות וצמיחה ירוקה. במסגרת זו, התחייבה העירייה ליעדים המשותפים שאימצו העיריות החברות בארגון (הפחתה של 50% עד לשנת 2030 והפחתה של 100% עד לשנת 2050, ביחס לשנת הבסיס שנבחרה בת"א-יפו, 2017), וכן דיווח שנתי, בין היתר באמצעות ביצוע סקרי מצאי פליטות מתקדמים לפי המתודולוגיה של הארגון. בחודשים האחרונים התכנית אושרה על ידי ה-C40 ונמצאת בשלבי עיצוב לקראת פרסום לציבור. תכנית האדפטציה ותכנית המיטיגציה יחברו יחד לכדי תכנית אקלים אחודה לעיר, שתפורסם בסוף השנה.

במסגרת הכנת תכנית המיטיגציה, נבחנו שלושה תרחישי הפחתה בעזרת מודל לחיזוי פליטות: א. מסלול "עסקים כרגיל" (המעריך את היקף הפליטות בהינתן הפעולות שכבר נעשות כיום ואת הגידול הדמוגרפי הצפוי); ב. מסלול "היעדים הלאומיים" (המעריך את היקף הפליטות בתרחיש של עמידה ביעדים שהגדירה המדינה בשילוב הגידול הדמוגרפי הצפוי); ג. המסלול העירוני (המתייחס ליעדים המתקדמים של ה-C40).

במהותה, תכנית המיטיגציה הינה תכנית מטרייה המשמשת כמסגרת מארגנת להגדרת והשגת היעדים העירוניים, המשלבים בין יעדי הפחתת הפליטות עם היעדים שהוגדרו בחזון העירוני ותכניות אסטרטגיות נוספות כגון האסטרטגיה העירונית לתחבורה וניידות.

התכנית מתייחסת לצעדי הפחתה בשלושת מקורות הפליטה העיקריים בעיר: צריכת אנרגיה במבנים, תחבורה ופסולת, ומגדירה שלוש זירות פעולה - העירייה, התושבים/ות והעסקים. מסמכי התכנית כוללים שני חלקים: א. החלק ראשון מפרט את המהלכים שיביאו להפחתת פליטות בשלושת ערוצי הפעולה העיקריים וכן בערוץ נוסף – "העירייה כדוגמה"; ב. החלק השני עוסק בנושאים נוספים שזוהו כמשמעותיים ודורשים פיצוח ופיתוח בשלב הבא: חדשנות סביבתית, תעסוקה ירוקה, מזון וייצור מקומי, בנייה וחומרים. בדומה למבנה של תכנית האדפטציה, כל ערוץ פעולה כולל מהלכים ליישום בטווחי זמן שונים (טווח קצר - עד 2027, טווח בינוני - עד 2030, טווח ארוך - עד 2050), מדדי הצלחה ותהליך, והגדרת השותפים העירוניים הרלוונטיים לקידום כל מהלך.

מורן הציגה דוגמאות נבחרות ממודל החיזוי ומערוצי הפעולה השונים, והדגישה את חשיבות שיתופי הפעולה הפנים ארגוניים, תרומתם הקריטית להכנת התכנית, וכן את נחיצותם ליישומה המיטבי.

במפגש השתתפו גם גורמי מקצוע נוספים בעירייה שהיו שותפים בתהליך העבודה ושיתפו תובנות ודגשים מהתהליך – ד"ר בעז קידר, טל פלד ורון גובזנסקי מהמחלקה לתכנון בר קיימא ואנרגיה מקיימת במשרד אדריכל העיר ושלהבת ויסנר מהיחידה לתכנון אסטרטגי במנהל הנדסה.