חלק משמעותי מפליטות גזי החממה בערים מקורו בצריכת אנרגיה במבנים ובמרחב הציבורי. סקרי פליטות גזי חממה עירוניים שביצעו הערים החברות באמנת האקלים של פורום ה-15 העלו שבממוצע 72% מפליטות גזי החממה בערים הגדולות והבינוניות בישראל מקורם בצריכת אנרגיה במבנים.
ערים יכולות לפעול בתחום האנרגיה במגוון תחומים, החל בהתייעלות אנרגטית, ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות, אימוץ עקרונות הבנייה הירוקה ועוד.

בקידום פעולות בתחום האנרגיה בעיר ישנו פוטנציאל לשיפור איכות החיים בעיר, לחסכון בעליות התחזוקה והתפעול של המבנים, למיתון הטמפרטורה בתוך העיר ולהתמודדות עם משבר האקלים. כל ההיבטים הללו באים לידי ביטוי גם ברמת המבנה הבודד וגם במדיניות התכנונית של הרחוב, השכונה והעיר.

 

גידור סולארי

משרד החקלאות ופיתוח הכפר, יחד עם מרכז השלטון האזורי, פרסמו מסמך מדיניות בנושא "גידור סולארי", במטרה להבהיר את עמדתם בעניין שימוש מיטבי במתקנים אלה לייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים, תוך שמירה על תפקודו של השטח המגודר.

המסמך מציג עמדה ברורה לפיה אין לפטור עבודה זו מהיתר בשימוש קרקע חקלאי פתוח (להבדיל ממבנים חקלאיים למשל), ולצד זאת מפרט את סוגי השימושים החקלאיים-כפריים בהם מומלץ ופחות מומלץ להתקין גידור סולארי.

גידור סולארי הינו שימוש חדש יחסית, שרק לאחרונה נכנס למערך האפשרויות לדו-שימוש. הוא מצטרף לסוגי דו שימוש נוספים של אנרגיה סולארית עם שימושים נוספים, לרבות גגות, מאגרים, חממות, ועוד. חלק ניכר מהדו-שימוש הקיים והמתוכן הינו בתוך המרחב הכפרי, המאופיין בעיקר בשטחים חקלאיים בעלי נוף פתוח. המסמך מדגיש את החשיבות שבהטמעת הגידור הסולארי באופן שימנע פגיעה בשימוש החקלאי ויותיר את הנוף החקלאי פתוח ככל הניתן.

בתוך כך, יצוין כי בימים אלה מקדם מנהל התכנון תוספת לתמ"א 1/10/1, שמבקשת להסדיר את הקמתם של מתקנים סולאריים על גדרות בהליך של פטור מהיתר בנייה, מכוח תכנית ארצית. במהלך חודש דצמבר אושרה תוספת זו בוועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה לעניינים עקרוניים (הולנת"ע) בדצמבר 2023. לחצו כאן לעיון בחומרי התכנית (שימו לב לשינויים שבוצעו בעקבות הדיון בולנת"ע המפורטים בסיכום הישיבה).